שאלה:
מי שהביאו לפניו יין, תבשיל שעורים וזיתים, על מה עליו לברך בתחילה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
עיין למרן הרי"ח הטוב בספרו "בן איש חיל" (ח"א[1]) שהביא את חקירת המג"א אם יש לפניו יין, תבשיל שעורים וזית, על מה יברך קודם, והניח בצ"ע[2]. והספק הוא כך: אם יברך על תבשיל השעורים תחילה, הרי יש לפניו זית הקודם לתבשיל. ואם יברך על הזית תחילה, הרי יש לפניו יין הקודם לזית בחשיבותו. ואם יברך על היין תחילה, הרי יש לפניו תבשיל שעורים הקודם ליין. והביא שם הוכחה נפלאה מהגמ' בב"ק (פ' ע"א) בעניין המקרה של רב, שמואל ור' אסי שהיו צריכים להכנס למקום מסויים ונסתפקו מי יכנס קודם. רב לא נכנס לפני שמואל, שמואל לא נכנס לפני ר' אסי, ור' אסי לא נכנס לפני רב. אמרו שם בגמ', שרב ור' אסי יכנסו יחד, ואח"כ יכנס שמואל. ושאלה שם הגמ': מדוע לא יכנסו ר' אסי ושמואל יחד קודם, או רב ושמואל קודם וכו'? ותירצו שרב מכבד היה את שמואל למרות שקטן הימנו וכו' עיי"ש. ומזה יצא ללמוד, שהיין חשיבותו קודם לזית, לא מפני שחשוב הוא, אלא כיון שקובע ברכה לעצמו, אין זו חשיבות עצמית אלא חיצונית עיי"ש. ועיין לכה"ח (סי' רי"א ס"ק טו"ב)[3].
מקורות:
[1] פרשת זכור דרוש א', ובבן יהוידע מסכת בבא קמא (דף פ' ע"ב). וע"ע בשו"ת מאמר מרדכי (ח"ב או"ח סי' כ"ג) באורך.
[2]כתב המגן אברהם (סימן רי"א ס"ק י"ג) וז"ל: "היו לפניו יין ותבשיל שעורים וזית, צ"ע מה יעשה, דהא יין קודם לזית ושעורים קודמין ליין וזית קודם לשעורים כמ"ש ס"ד". וכוונתו לשיטתו שפסק בס"ק ח' שזית קודם למעשה קדירה של שעורים. וטעמו הוא, כי כל הקודם לארץ קודם בברכה, ומכיון ששעורה הוא שני לארץ, ואילו זית הוא ראשון לארץ, ולפיכך הוא קודם ואם כן כאן יש להסתפק כי שעורים קודמים ליין (הכוונה של שעורים- היינו תבשיל או מעשה קדירה משעורים) כי הם קודמים בפסוק, וכן יש להם ברכה מיוחדת (עיין בסעי' ו') ואם יקח את השעורים לברך בתחילה הרי לפניו יש זית ולדידו של המג"א עליו מברך בתחלה. ואם יקח את פרי הזית לברך בתחילה, הרי היין ברכתו מיוחדת ונשתנה למעליותא והוא קודם לזית אף על פי שהזית ראשון לארץ. ואם היין קודם לזית ויקח אותו ראשון הרי מעשה קדירה של השעורים שברכתם במ"מ הם קודמים, ואם יקח את השעורים הרי הזית קודם וחוזר חלילה, ולפיכך השאיר זאת המג"א בצ"ע. ועיין לט"ז שם (ס"ק ד') ובאר היטב שם (ס"ק ט'). וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (ח"ב או"ח סי' כ"ג) באורך.
[3] וז"ל: "והא דלא נקט זית קודם לשעורה, משום דסבירא ליה להרב בית יוסף דשעורה דקרא איירי במעשה קדרה, כמ"ש סעיף ה', ואם כן היא קודמת לכל כמ"ש סעיף ו'. מגן אברהם ס"ק ו'. מיהו בטור כתב, וז"ל: הלכך זית קודם לשעורה שהוא ראשון לארץ בתרא ושעורה שני לארץ קמא, עכ"ל. והביאו הט"ז ס"ק ד', וכתב דזה מיירי בתבשיל הנעשה משעורים דברכתו בורא מיני מזונות, ואפילו הכי זית קודם יעו"ש. וכן כתב המגן אברהם ס"ק ח' דברמזים משמע דמעשה קדרה דשעורים וזית – זית קודם, וכן כתב בהדיא בהגהות סמ"ק יעו"ש. וכך היה נראה דעת השואל בהגהות הלבוש והביאו מגן אברהם שם. ועל פי זה נסתפק המגן אברהם בסוף סימן זה באם היו לפניו יין ותבשיל שעורים וזית מה יעשה, דהא יין קודם לזית, ושעורים קודמין ליין, וזית קודם לשעורים, והניח בצ"ע יעו"ש. אמנם דעת הלבוש שם בהגה במה שהשיב לשואל דדוקא בכוסס שעורים שברכתו בורא פרי האדמה – זית קודם, אבל אם עשה מהם תבשיל שברכתם בורא מיני מזונות – השעורים קודמים יעו"ש. וכן כתב הלחם חמודות בפרק כיצד מברכין אות ע"ח יעו"ש, והביאו שיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות ב'. וכן הוא דעת מרן ז"ל כנזכר. ואם כן לפי דעת מרן ז"ל והלבוש והלחם חמודות דברכת בורא מיני מזונות קודמת לזית, לא יש צ"ע שכתב המגן אברהם, אלא יברך תחלה על השעורים בורא מיני מזונות ואחר כך על היין ואחר כך על הזית".