שאלה:
האם מותר לבחור ספרדי להוציא ציציות? ואם נמצאים בציבור שרוב רובו מוציאים ציציות האם לפרוש מן הציבור?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
האר"י ז"ל כתב שאין ללבוש את הציצית בחוץ כי ראיית הציצית זו ראיה פנימית, ויש ללבוש הטלית הקטן רק בפנים ולא בחוץ וטלית גדול יהיה מבחוץ. וזהו שכתב בשער הכוונות (דף ז),וז"ל:ודעכיהאדםצריךלהסתכלבציציותבכלשעה,כמושאמרהכתוב:וראיתםאותו. וטוב להסתכל בהם בשעה שלובשם, בעת התפילה וקריאת שמע כשאומר: "וראיתם אותו". וכך נהגו כל גדולי ספרד. וכתבבארץ החיים יו"ד שנ"א: "ובזמנינו הכל לובשים הטלי קטן תחת הבגדים על פי האריז"ל וכמו שכתבתי באו"ח סי' ח'", ששם כתב שאחר שראו דברי האר"י שינו את מנהגם, וראה עוד בברכי יוסף בס"ק ז' ובניצוצי אור להחיד"א בראשית דף רה ע"א, ישכיל עבדי ח"ו השמטות סי' ב' ובח"ח סי' ב'.לדעת מרן יש להוציא את הציציות בחוץ, עיין שו"ע(סי' ח' סעיף י"א) שכתב: "עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו" וכו', וכן בשו"ע (סי' כ"ד סע' א'). ועיין שם כה"ח(ס"ק ד', וסי' ח'ס"ק מ"ג), וכבר כתב החיד"א בספרו קשר גודל (ס"ב אות ב') משם האר"י (שער הכוונות בדרושי הציצית דרוש ו')דאותםהמתיהריםללובשו על כל בגדיהם טעות גדול הוא בידם היפך האמת.וכבר נהגו כן כל גדולי רבני ספרד[1].
אולם תלמיד ישיבה הלומד במקום שמוציאים ציציות בחוץ או שלובשים את הטלית הקטן על כל הלבושים, או אם נמצא במקום שחשוב לו להבליט את הציציות – מותר לו לעשות כן ואין בזה "אל תטוש תורת אמך"[2].
מקורות:
[1]כתב הב"י (סי' כ"ד): "אף על פי שאין אדם חייב לקנות טלית בת ארבע כנפות וכו'. בפרקהתכלת (מא.) מלאכא אשכחיה לר בקטינא, אמר ליה: סדינא בקייטא סרבלא בסיתוא, ציצית מה תהא עליה?אמר ליה:ענשיתו אעשה?!אמר ליה:בזמן דאיכא ריתחא ענשינן. וכתב המרדכי (סי' תתקמה) בשם תוספות שנ"ץ פירוש מי שיש לו טלית בת ארבע כנפות ומחזר אחר עלילות כדי להפטר מן המצוה נענש, ודוקא בימיהם שהיו רגילים בטליתות בת ארבע כנפים, אבל אנחנו אין דרכנו בבגדים של ארבע כנפים, אפילו בעידן ריתחא, לא מיענשי. ומיהו מצוה מן המובחר היא, כדאמרינן (סוטה יד.):לא נתאוה משה ליכנס לארץ משום פירותיה אלא כדי לקיים מצות התלויות בה, ומתן שכרה מרובה, כדאמרינן (מנחות מג:) ששקולה כנגד כל המצות, עכ"ל. וכן כתוב בסמ"ג (עשין כו קט:): אמרינן בפרק התכלת (מד.) מי שאין לו ציצית [בבגדו] עובר בחמשה עשה, ופירש רש"י: חמשה -ועשו ונתנו וראיתם והיה גדילים, כלומר שהוא מפסיד חמשה עשה הללו. ובפרק ערבי פסחים (קיג:) :תנו רבנן: שבעה כמנודין לשמים, וחד מינייהו מי שאין לו ציצית בבגדו, ובפרק שלשה שאכלו (ברכות מז:) קורא אותו עם הארץ. ונראה לי דהיינו דוקא כשיש לו בגד של ארבע כנפות ואין בו ציצית". וכתב השו"ע בסימן כ"ד (סעיף א') כתב: "אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות, אינו חייב בציצית. וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום, כדי שיזכור המצוה בכל רגע. ועל כן יש בו חמשה קשרים, כנגד ה' חומשי תורה, וארבע כנפים, שבכל צד שיפנה יזכור. ונכון ללובשו על המלבושים. לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה".
כתב הטור (סי' ח'): "ואם ירצה להתעטף מיד בקומו, כדי שלא ילך ד' אמות בלא ציצית או שיש לו ציצית בחלוקו, יכול ללובשו מיד בלא ברכה". וכתב הב"י שם: "ומתוך מה שאמר רבינו: או שיש לו ציצית בחלוקו, נראה שדרך טלית קטן ללבשו תחת בגדיו, אבל ממה שאמר בסימן כ"ד כי עיקר מצותה על זכירתה מצותו בכל שעה ובכל רגע צריך [לכך], נראה שעיקר מצות טלית קטן ללבשו [על בגדיו] כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות, וכך כתב נמוקי יוסף (ציצית יב.) בשם הריטב"א". וכתב השו"ע (סימן ח' סעיף י"א): "עיקר מצות טלית קטן, ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות".
וכתב המג"א שם (ס"ק י"ג): "ובכתבים דטלית קטן דוקא תחת בגדיו ע"ש, ונ"ל דצריך שיהיו הציצית מבחוץ ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות וזו היא מ"ש בגמ': אין ציצית אלא יוצא [וביאר המחצ"ש שם: "במנחות דף מ"א ע"ב ופירש רש"י [ד"ה אין], וזה לשונו: יוצא תלוי ויוצא מן הכנף משהו, עכ"ל. ואם כן קאי לשיעור אורך החוטין. אבל מג"א מפרש, דקאי שלא יתחבם תוך הכנפות אלא ישארו בחוץ", אך מלשון התוס' בברכות דף י"ח משמע דיוצא בזה בדיעבד, ויש לדחות, דאף אם המתים חייבים לא שייך גבייהו וראיתם אותו משא"כ בחי, מי הוי "לאם איתא דגבי חיכה" דאינו יוצא א"כ היה לועג לרש עמ"ש סי' כ"גס"ב, לכן נ"ל דהאנשים ההולכים בין העכו"ם יוצאין בזה, אך בשעת ברכה יהיו מגולין כדי הילוך ד"א עמ"ש ס"ב".
וכתב כה"ח (ס"ק ד', וסי' ח' ס"ק מ"ג),וז"ל: "מיהו רבינו האר"י ז"ל היה לובשו למטה משאר מלבושיו על גבי חלוקו. שער הכוונות בדרושי הציצית דרוש ו', וכן כתב בספר פרי עץ חיים שער הציצית פרק א', וכן כתב מגן אברהם ס"ק י"ג, יד אהרן בהגהות בית יוסף, ברכי יוסף אות ז', וכן כתב בספרו קשר גודל סימן ב' אות ב', שלמי צבור דף כ"ו ע"ג, חסד לאלפים אות ו'. וכתב שם בשער הכוונות דאותםהמתיהריםללובשו על כל בגדיהם טעות גדול הוא בידם היפך האמת".
לאשכנזים יש להוציא את הציציות בחוץ. וכמו כתב המשנה ברורה (סימן ח' ס"ק כ"ו): "ואותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם, לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב: "וראיתם אותו וזכרתם" וגו' עוד מבזין הן את מצות השם יתברך,ועתידין הן ליתן את הדין על זה. ומה שאומרין שהולכים בין הנכרים, לזה היה די שישימו הציצית בתוך הכנף. ואלו היה להם איזה דורון ממלך ב"ו שחקוק עליו שם המלך, כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד, וק"ו בציצית שמרמז על שם מלך מלכי המלכים הקב"ה וכדלקמן בסימן כד ס"ה, כמה מתכבד האדם הנושא שמו עליו. ואמרו חז"ל: "הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה". ומשמע מן הכתובים דהיהודיםשישארו לעת קץ יהיו מצוייניםבמצוה זו כמה דכתיב: "ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי וגו'", ואמרו חז"ל על זה: "כל הזהיר במצות ציצית – זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים וכו'".
[2]משלי (א', ח'), וראה פסחים (נ' ע"ב) לענין מנהגים. וראה עוד מאמר מרדכי לימות החול (פרק ז' סעי' מ"ה-מ"ו ובהערות שם).