שאלה:
אני יהודי חוזר בתשובה הרוצה להתחיל להניח תפילין. רציתי לשאול את כבודו מספר שאלות בנוגע להנחת תפילין:
א. מהו זמן הנחת תפילין?
ב. מי שמסיבה כלשהיא לא התפלל שחרית, עד מתי הוא יכול להניח תפילין?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
א. עיקר מצות הנחת תפילין היא בזמן תפילת שחרית[1], זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא בזמן הנץ החמה, וסופה הוא כ-4 שעות לאחר מכן[2].
ב. בדיעבד כאשר אינו יכול להתפלל בזמנים הנ"ל, יכול להקדים ולהתפלל שעה לפני הנץ החמה ועד חצות היום[3].
ג. מותר להניח תפילין עם ברכה במשך כל היום[4].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (או"ח סי' כ"ה סעי' ד'), ז"ל: "צריך שיהיו תפילין עליו בשעת ק"ש ותפלה", עוד כתב השו"ע (סי' ל"ז סעי' ב'), ז"ל: "מצותן להיותם עליו כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם, ואין כל אדם יכול ליזהר בהם, נהגו שלא להניחם כל היום. ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת ק"ש ותפלה".
[2] כתב השו"ע (או"ח סי' פ"ט סעי' א'), ז"ל: "זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: ייראוך עם שמש (תהילים עב, ה). ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח – יצא. ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום. ואם טעה, או עבר, והתפלל אחר ד' שעות עד חצות, אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא. הגה: ואחר חצות – אסור להתפלל תפלת שחרית".
וכתב כה"ח (שם ס"ק ח'), ז"ל: "ואם היום ארוך י"ח שעות הוי ו' שעות של היום, וכשהיום ארוך ט' שעות הוי ג' שעות. מגן אברהם ס"ק ד', סולת בלולה אות ד', רבינו זלמן אות א', חיי אדם כלל כ"ז אות א'. וכתב שם ה"ר זלמן דחשבינן אלו השעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים, וכן כתב חיי אדם שם".
[3] ראה בהערה הקודמת, וכתב כה"ח (שם ס"ק ג'), ז"ל: "כתב הפרי חדש אות א', וז"ל: המחבר סתם בכאן ולא פירש, והעיקר הוא דשלשה זמנים יש להתחלת זמן התפלה, והנה עיקר מצותה הוא מהנץ החמה וכותיקין דכתיב: ייראוך עם שמש, ולכתחילה יכול להתפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד, ומיהו אם התפלל משעלה עמוד השחר – יצא, וכדתנן במגילה: וכולן שעשו משעלה עמוד השחר – יצא, וגם התמיד אם שחטו משעלה עמוד השחר – לא נפסל, אלא שלכתחלה כל דברים שמצותן ביום עיקר הזמן הוא מהנץ החמה אלא שבתמיד, שצריך להקריב כל הקרבנות קודם תמיד של בין הערבים, הקדימו זמן מועט קודם הנץ החמה, אבל אם עשו משעלה עמוד השחר – פשיטא דיצא, ודלא כדמשמע מדברי רבינו ירוחם ז"ל שהביא בבית יוסף ומדברי המחבר ז"ל וזה פשוט, עכ"ל וכו', ואמנם עיין מה שכתבנו לעיל בסימן כ"ה אות כ"ז דלפי סודם של דברים צריך שילבוש ציצית ותפילין קודם קריאת שמע דקרבנות ולפחות קודם פרשת התמיד כיעו"ש, וזמן הנחת התפילין הוא משיראה את חבירו כמבואר בסימן ל' סעיף א' ובדברינו לשם בס"ד, אם כן כשימתין עד זמן הנחת תפילין וילבש ציצית ותפילין ויתחיל להתפלל מפרשת העקדה ואילך במיתון וישוב הדעת מלה במלה כפי הראוי שלא יחסר שום אות ובפרט כוונת השמות תהיה תפלת שמונה עשרה קרוב להנץ החמה שהיא יציאת גוף השמש על הארץ כנזכר בדברינו לעיל סימן נ"ח אות יו"ד, ואשרי מי שעובד את רבו כראוי ולא יקפיד על זמן מועט עבור התפלה כי הם דברים העומדים ברומו של עולם".
וכתב השו"ע (או"ח סי' ל' סעי' א') לגבי זמן הנחת תפילין: "זמן הנחתן בבוקר, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו". ועייין בא"ח (פרשת וירא ש"ר אות י"א), כה"ח שם (ס"ק א'-ב'), ועוד עיין כה"ח (סי' י"ח ס"ק י"ח) שכתב: "ומנהג עיר קודשינו ירושלים תובב"א לשער שעה אחת קודם צאת גוף השמש על הארץ כל זמן בזמנו בקיץ ובחורף יהיה, וכפי שחושבין זמן הנץ החמה דהיינו צאת השמש על הארץ כך חושבין זמן ברכת ציצית ותפילין שיהיה שעה אחת קודם". עוד כתב השו"ע (סי' נ"ח סעי' א'): "זמן קריאת שמע של שחרית, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו. ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות, שהוא רביע היום. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד. הגה: שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ". וכתב הבה"ל (שם ד"ה כמו שיעור): "הנה מכל מה שהארכנו נראה לעין דנץ החמה נקרא מעת שניכר תחלת זריחתה על העולם וכמו שהעתקנו בפנים בשם תר"י והערוך ומביאם התוי"ט. וכו' אח"כ מצאתי כן בהדיא בירושלמי פ"ק דברכות שנץ החמה הוא העת שהחמה מתחלת לזרוח על ראשי ההרים כתר"י והערוך הנ"ל, וגם ברשב"א פ"ק דברכות מוכח להדיא, כן ומובא הירושלמי הזה ברמב"ן במלחמות פ"ק, מכל אלה מוכח להדיא שהדין כמו שכתבנו למעלה".
וכתב כה"ח שם (ס"ק נ"ח): "שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת וכו'. כן כתב הטור בשם הרמב"ם ז"ל, אבל מר"ן ז"ל בבית יוסף כתב, וז"ל: דבנוסחא אחרת מצאתי בדברי הרמב"ם כתוב במקום שיעור שעה אחת עישור שעה אחת, עכ"ל, ובכסף משנה על הרמב"ם פרק א' דקריאת שמע דין י"א כתב מר"ן ז"ל שם על זה שהיא נוסחא אמיתית יעו"ש, וכן הסכים הפרי חדש והמור וקציעה יעו"ש, וכן כתב העטרת זקנים אות ג' יעו"ש. ועיין מגן אברהם ס"ק ב' שכתב דלענין הדין אין חילוק בין הגירסאות ומה שכתבו עליו מחצית השקל ופרי מגדים באשל אברהם אות ב' יעו"ש. והרב הגאון מהר"א מוילנא בביאורו על השלחן ערוך כתב על דברי הגהה זו, וז"ל: כתבו האחרונים שטעות סופר וצ"ל: עישור שעה, ונראה שגם זה טעות וצ"ל: שליש עישור שעה יעו"ש, וכן כתב הרב מנחת כהן בשער מבוא השמש מאמר ראשון פרק ז' שאחר שהוכיח שנוסחא אמיתית היא כמו שכתב מרן ז"ל סיים, וז"ל: אף על פי ששיעור זה הוא יותר גדול מן השיעור שכתבתי למעלה משם מהר"ם אלשקאר, היינו משום שזמן זה זמן התחלת קריאת שמע עד שיעלה גוף השמש הוא עישור שעה אבל גוף השמש אינו אלא שני דקים ושני שלישי דק, עכ"ד יעו"ש, וכבר האריכו בזה בספר אהל מועד נתיב ד' סביב לאהל ויריעות האהל שהביאו דברי הראשונים והאחרונים וסתרו ראיית הבית דוד חלק אורח חיים סימן ל"ו, שכתב הנץ החמה הוא שעה אחת קודם שנראה לנו השמש על הארץ, והעלו דהנץ החמה הוא כשגוף השמש יצא על הארץ ונראה לנו לעינים, יעו"ש, וכן בספר וזרח השמש האריך הרחיב בזה בשם ראשונים והאחרונים והעלה דהנץ החמה הוא כשהשמש נראה לנו לעינים וכתב שכן הוא נמי דעת מרן ז"ל בבית יוסף יעו"ש, וכן מנהג בית אל יכב"ץ".
וראה מש"כ במאמר מרדכי (לימות החול פ"ח סעי' פ"ג): "זמן הנחת תפילין הוא משיראה את חברו הרגיל עמו קצת בריחוק ד' אמות ויכירנו, וטוב לאחר ולא להקדים, ואם הקדים להניחם וברך עליהם אפילו לפני עמוד השחר – אין צריך לחזור ולברך לאחר שעלה עמוד השחר".
[4] שו"ע (או"ח סי' ל"ז סעי' ב'). הובא בהערה ב', וכתב המשנ"ב (שם ס"ק ו'), ז"ל: "דכל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. ואם לא נזדמן לו אז או שהיה חולה מעיים בשעת מעשה – כל היום זמנו, ומחויב להניחן עכ"פ כדי שלא יבטל יום אחד ממצות תפילין". וראה מאמר מרדכי (לימות החול פ"ח סעי' פ"ד-פ"ו): "זמן הברכה – המניח תפילין בכל שעה משעות היום – חייב להניחם בברכה. ואם לא הניח תפילין במשך היום והתפלל ערבית מבעוד יום – יניח תפילין בלי ברכה, עד צאת הכוכבים. ואפילו אם לא התפלל ערבית אך הציבור – שרגיל להתפלל איתם – התפללו מבעוד יום – יניחם בלי ברכה מספק (וראה שו"ע סי' ל' סעי' ה' והחונים עליו. וע"ע עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ו'), אם לא הניח תפילין כל היום ונזכר בבין השמשות – יניחם בלי ברכה מספק (וראה עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ז', כה"ח סי' ל' ס"ק י"ז), חליצה קודם השקיעה – האר"י ז"ל היה נזהר מאוד לחלוץ את התפילין קודם שקיעת החמה, לכן טוב לאדם לעשות שמירה בטוחה לעצמו שלא יהיו עליו התפילין לאחר שקיעת החמה (וראה כה"ח סי' ל' ס"ק ז', י"ז)".