שאלה:
שואל אני בשם מתפללי בית הכנסת בירושלים.
בתפילת שחרית בימות החורף אנו נתקלים בבעיה, כיון שהפועלים צריכים להספיק להגיע לעבודה, יש צורך להניח תפילין לפני הנץ החמה.
כיצד עלינו לנהוג בעניין זה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מותר להתפלל כשעה ועשר דקות לפני "הנץ" בגלל רצון הפועלים להגיע לעבודתם[1]. ויניחו תפילין בזמן הנחת תפילין, דהיינו, כשעה לפני הנץ[2]. ואם אין להם זמן יכולים להניח תפילין בין "ישתבח" ל"יוצר" עם ברכה[3].
היתר זה הוא לתקופת החורף שהנץ החמה – מאוחר הוא[4].
ועיין ב"ספר הלכה"(ח"א עמ' מ"ח אות ל"ה[5]).
מקורות:
[1] ראה שו"ע (או"ח סי' פ"ט סעי' א') הובא בהערה ג', וכתב בשו"ע (שם סעי' ח'), ז"ל: "בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרות ק"ש עד שיגיע זמנה", וכתב כה"ח (שם ס"ק נ"ד), ז"ל: "ודע דדין זה בפלוגתא שניא, דזהו לסברת תנא קמא אבל רבי שמעון בן אלעזר סבירא ליה שימתין עד שיגיע זמן קריאת שמע ויקרא קריאת שמע ויתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפלה, ואף על פי שלא תהיה התפלה מעומד כמ"ש במסכת ברכות דף ל' ע"א ובפירוש רש"י שם, וכו'. והמגן אברהם ס"ק ט"ז כתב דרוב העולם אין נזהרין בזה ואפשר דנוהגים כאידך פוסקים דפסקו כרבי שמעון בן אלעזר דמסמך גאולה לתפלה עדיף יעו"ש, וכן כתב אליה רבה אות י"ג, ולי נראה הטעם דלא נהגו העולם בזה משום דלפי דברי האר"י ז"ל צ"ל דוקא קריאת שמע קודם תפלת שמונה עשרה כידוע דבירורי אחו"פ דאחור יהיו קודם אמירת שמע בתיבת באהבה ותחלת המשכת המוחין יהיו בפסוק שמע ישראל וגמירתן בתפלת שמונה עשרה כמבואר בשער הכוונות דרוש ו' דקריאת שמע, ואחר כך בירורי אחו"פ דפנים יהיו בתפלת שמונה עשרה במילת באהבה כידוע ומבואר בשער הכוונות דרוש ב' דעמידה על תיבת באהבה יעו"ש, וגם צ"ל כל ד' חלקי התפלה כדי להעלות בי"ע אל האצילות כמבואר בדברינו לעיל סימן מ"ח אות א' ד"ה ודע כיעו"ש, ולכן לא נהגו לומר תפלת שמונה עשרה קודם קריאת שמע אלא אומרים כל סדר התפלה אחר עלות השחר קודם הליכתם לדרך או אחר כך כפי ראות עינם וישוב דעתם, ועיין עוד בזה מה שכתבנו לעיל בסימן כ"ו אות ו' יעו"ש. ואף על גב דאנן איתכא דמרן ז"ל סמכינן ואיהו פסק כמאן דאמר דיתפלל קודם בעמידה ואחר כך ימתין עד שיהיה זמן קריאת שמע וקורא, קיימא לן דאילו היה רואה מרן ז"ל דברי האר"י ז"ל היה פוסק כמותם, ועוד עיין מה שכתבנו לעיל סימן כ"ה אות ע"ה דהיכא דאיכא פלוגתא בין הפוסקים דעת המקובלים יכריע יעו"ש".
[2] ראה שו"ע (או"ח סי' ל' סעי' א'), כה"ח שם (ס"ק א'-ב'), בא"ח (פרשת וירא ש"ר סעי' י"א),ראה בהערות ג'-ד'.
[3] כתב הרמ"א (או"ח סי' נ"ד סעי' ג'), ז"ל: "וכן מי שלא היה לו ציצית או תפילין והביאו לו בין ישתבח לקדיש – יכול להניחם ולברך עליהם, אבל בין קדיש לברכו – לא יפסיק בשום דבר, וכ"ש שלא יפסיק לאחר שאמר הש"ץ ברכו קודם שמתחילין ברכת יוצר". וע"ע שו"ע ורמ"א (סי' ס"ו סעי' ב').
[4] ראה כה"ח (או"ח סי' פ"ט ס"ק ה'). וע"ע לעיל שאלה א'. היתר זה הוא רק לפועלים בשעת הדחק.
[5] זה לשון ספר הלכה מאמר מרדכי (לימות החול פ"ז סעי' מ"ח): "מאימתי מברך על הציצית בבוקר? משיכיר בין תכלת ללבן. ושיעורו, יש אומרים שהוא כשעה אחת לפני הנץ החמה, ויש החושבים את השעה כשעה זמנית לפי אורך היום, ויש אומרים ששיעור זה הוא כשש דקות אחר עמוד השחר, ונוהגים כסברא ראשונה". וע"ע שם (פ"ח סעי' פ"ג ופי"ג סעי' א'-ב').