שאלה:
אנו עובדים במטע עצי פרי. בעונות מסוימות עלינו להתחיל את העבודה במטע השכם בבוקר.
ברצוני להפנות שאלה לכבוד הרב:
מהי השעה המוקדמת ביותר בה אנו יכולים להתפלל שחרית, כדי שמיד לאחר התפילה נוכל להתחיל לעבוד במטע?
האם מותר לנו להתחיל להתפלל תפילת שחרית לפני עלות השחר?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
לפי המצב שציינת במכתבך מותר לכם להתפלל מוקדם אך עליכם לומר קריאת שמע וברכותיה לאחר עלות השחר[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' נ"ח סעי' א'): "זמן קריאת שמע של שחרית – משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו. ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות, שהוא רביע היום. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין". ושם (סעי' ד') כתב: "אם קראה משעלה עמוד השחר, אעפ"י שלא היה אנוס – יצא בדיעבד". וכתב בברכי יוסף שם (אות ד'): "אבל קודם עמוד השחר, הדבר ברור דלא יצא". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק י"ט): "דמקצת אנשים קמים באותו הזמן וקרינן ביה:'ובקומך', ובדיעבד העמידוהו על דין תורה. ודוקא באקראי בעלמא דהיינו פעם א' בחודש הוא דיוצא בדיעבד, אבל אם הוא רגיל לעשות כן, אמרו חכמים שאפילו בדיעבד לא יצא, וצריך לחזור ולקרותה. מיהו אם שעת הדחק הוא אפילו רגיל טובא – שרי, דמאי הוי ליה למיעבד".
ובעוד יוסף חי (פרשת וארא ש"ר סעי' ט"ז) כתב, וז"ל: "זמן קריאת שמע של שחרית מן התורה הוא משעלה עמוד השחר שאז מקצת בני אדם רגילים לקום ממטתם, אע"פ שהם מועטים הרי אמרה תורה: ובקומך לשון יחיד לומר שהולכין אף אחר המיעוט, אבל הקורא קודם לכן – לא יצא ידי חובה מן התורה שאף דמקצת בני אדם קמים ג"כ קודם עה"ש מקרה הוא ואין הולכין אחריו". וראה במאמר מרדכי (לימות החול פרק י"ג סעי' א') ושם (סעי' ב'): "מי שהוא אנוס או שמשכים לצאת לדרך או פועל שמתחיל את עבודתו מוקדם ואין לו אפשרות לקרוא ק"ש בדרכו – מותר לו לקרוא קריאת שמע וברכותיה מזמן שעלה עמוד השחר", וראה לעיל בפרק ד'.