שאלה:
מתי הוא סוף זמן קריאת שמע של שחרית, והאם יש הבדל בין איש לאשה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
זמן קריאת שמע הוא – עד שלוש שעות זמניות מתחילת היום[1], וברכותיה – עד ארבע שעות זמניות[2][אמנם אם לא קרא – קורא קריאת שמע כל היום, אך בלי ברכותיה, ועולה לו כקריאת שמע אך שלא בזמנה].
אשה שעד זמן זה לא קראה ק"ש – יכולה לקרוא ק"ש ותפילת י"ח בלבד גם לאחר זמן זה[3].
מקורות:
[1] שו"ע (סי' נ"ח סעי' א'), וז"ל: "זמן קריאת שמע של שחרית – משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו. ונמשך זמנה עד סוף ג' שעות, שהוא רביע היום". וכתב בביאור הגר"א (סי' תנ"ט סעי' ב' ד"ה "ושיעור מיל"), ז"ל: "ועיקר כדברי האומרים שהחשבון הוא מהנץ החמה עד שקיעת החמה ואין לזוז ממנה, ועיין מג"א וכ"כ הרמב"ם בפירושו בפ"ג דפסחים מתני' ב' ששיעור מיל ב' חומשי שעה וכ"כ הרע"ב שם", ועיי"ש מה שהאריך בזה. ובמשנ"ב (סי' רס"ג ס"ק י"ט) כתב, וז"ל: "היינו צאת ג' כוכבים, ודעת הלבוש והגר"א דפלג המנחה הוא שעה ורביע קודם השקיעה. ולכו"ע שעה ורביע זו היא שעה זמנית, דהיינו שמתחלק כל יום לי"ב חלקים לפי שעותיו בין שהוא ארוך או קצר, להשו"ע מתחלק מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ולהלבוש והגר"א מזריחת השמש עד השקיעה". וכתב כה"ח (סי' תנ"טס"ק ד'): "ומאימתי הוי תחלתן וסופן, בעל תרומת הדשן סימן א' כתב שתחלתן וסופן מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ובעל הלבוש בסימן רל"ג ורס"ז כתב דמתחילין מהנץ החמה עד שקיעתה, וכן כתב מעדני מלך בדף ז' ע"א ועיין שם שהאריך בזה הרבה. שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ח'. אמנם המגן אברהם ס"ק א' כתב דהכא לכולי עלמא מנינן מעלות השחר יעו"ש, וכן כתב הלכה ברורה אות א', יד אהרן בהגהות הטור, אליה רבה אות ב', רבינו זלמן אות ג', שלמי צבור דף צ"ג ע"ג, חסד לאלפים אות ה', קיצור שלחן ערוך שם, שתילי זיתים אות ב'".
[2]כתב השו"ע (סי' נ"ח סעי' ו'), וז"ל: "אע"פ שזמנה נמשך עד סוף השעה השלישית, אם עברה שעה שלישית ולא קראה – קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם עברה שעה ד' ולא קראה – קוראה בלא ברכותיה כל היום".
וכתב החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' ל"ח ס"ק ע'): "כמו צער בנפשי על רבים בערים האל שקוראים קריאת שמע בברכותיה אחר שעה ד' שאינם קמים בשעה שהצבור מתפללים, וכשקמים עבר זמן ק"ש, וכשמתפללים וקורין ק"ש ביחיד עברה שעה ד' וקורין ק"ש בברכותיה. וכמה חטאות חוטאים. להתפלל ביחיד. ולאבד קדיש וקדושה. ומברכין ברכות יוצר נגד מה שפסק מרן דאם עברה שעה ד' שאין לקרות הברכות. ומ"מ אין לומר להם שלא יאמרו הברכות, דכיון דהרמב"ם וה"ר מנוח בשם כל המפרשים והרמ"ע באלפסי זוטא והרב אבודרהם בשם חידושי רב"ש והפר"ח סברי שיכול לומר הברכות אחר שעבר שעה ד', א"כ יש להם על מה שיסמוכו. וגם התוס' כתבו הרשב"א וארחות חיים שנסתפקו אם יכול לומר הברכות עד חצות או כל היום ע"ש, אלמא עד חצות פשיטא להו אלא דמספקא להו אי מצו למימרינהו כל היום. ומאחר שכל הגדולים האלה סברי דמצו לברך אחר ד' שעות ורובם סברי כל היום אלא דהתוס' מיספקא ליה אי דוקא עד חצות. הנח להם לישראל לברך הברכות דק"ש אחר שעה ד'. ולא אכחד דיש להרגיש על ה"ר מנוח שכתב דכהרמב"ם דעת כל המפרשים, שהרי רבינו האיי גאון ורבינו יצחק ן' גיאת סברי דאחר שעה ד' – אין לברך הברכות וקעבר בלא תשא".
וכתב בשו"ת רב פעלים (ח"ב או"ח סימן י"ב): "והנה לענין הלכה, אף על גב דכל האחרונים פרי חדש ודעמיה הנז"ל נקטי להלכה כהרמב"ם ודעמיה, ולא חשו להאי כללא דקי"ל ספק ברכות להקל בענין זה, מכל מקום אנן בדידן צריך להורות כמ"ש מרן ז"ל דלא יברך אחר ד' שעות, מיהו נ"ל בס"ד דיש לנו לומר בנידון דידן איכא טעמא רבא ע"פ הסוד לברך גם הקורא אחר ד' שעות, ולפחות אית לן למנקט סברה מציעתא, והיא סברת מ"ד דמצי לברך עד חצות וכו' הנה כי כן גם בנידון דידן כיון שאנחנו רואין טעם מספיק כפי הסוד מדברי רבינו האר"י ז"ל לברך אפילו אחר ד' שעות, אף על פי שלא נתפרש דבר זה להדיה בדברי רבינו האר"י ז"ל, יש לנו לסמוך על כמה גדולים דס"ל מדינא כך צריך לברך, וגם על האחרונים דהכריעו להלכה כוותייהו, ולפחות לתפוס סברא האמצעית דאמרו לברך עד חצות". ועיין מ"ש עליו הרב מני ז"ל. ומה שהשיב עליו.
אמנם בעוד יוסף חי (פרשת וארא סעי' י"ז) כתב: "אע"פ שזמנה נמשך עד סוף השעה השלישית שהוא רביע היום, אם עברה שעה שלישית ולא קראה – קורא אותה בברכותיה כל שעה רביעית שהוא שליש היום שגם עד שם הוא קצת זמן קימה, ומ"מ אין לו שכר כקוראה בזמנה. ואם עברה שעה רביעית ולא קראה – לא יקרא אותה אז בברכותיה אלא קוראה בלא ברכותיה כל היום, ואפילו אם נאנס ועבר זמנה – קורא אותה בלא ברכותיה, ואע"ג דאיכא דס"ל שקורא ק"ש וברכותיה אחר שעה ד', אין לזוז מן סברת מרן ז"ל דס"ל דלא יקראנה בברכות, וכ"ש דזה הוא ספק ברכות דקי"ל ספק ברכות להקל ולא יברך, ובפרט דידוע דאין הברכות מעכבות, וכנז' באחרונים זכרונם לברכה".
וכתב כה"ח (שם ס"ק כ"ה), וז"ל: "והרב מהרי"ח זלה"ה בספר רב פעלים חלק ב' סימן י"ב הכריע לברך עד חצות כמו זמן התפלה, אלא שבספרו עוד יוסף חי פרשת וארא אות י"ז חזר בו ופסק כדברי מרן ז"ל יעו"ש. ועיין מה שכתבנו לעיל סימן ח"י אות ז'. ועל כן נראה לי דיאמר הברכות של קריאת שמע בלא שם ומלכות, כמו שכתבנו בכמה מקומות דכל ברכה דיש בה מחלוקת בין הפוסקים יאמר אותה בלא שם ומלכות, ואם כן מי שארעו אונס ונתאחר עד שעה רביעית – יתפלל כל סדר התפלה מפרשת העקידה ואילך עד אחר ושמו אחד, רק ברכות של קריאת שמע יאמר אותם בלא שם ומלכות, והוא שעדיין לא הגיע חצות". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק כ"ו): "אפילו נאנס, אפ"ה מכאן ואילך הפסיד הברכות. ואם בירך – הוי ברכה לבטלה", וכתב בביאור הלכה שם (ד"ה "קוראה בלא ברכותיה"): "עיין במ"ב. ואף שדעת הפר"ח כדעת הרמב"ם שלא נתן קבע לברכות, כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא"ש והטור והשו"ע. ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי' ע"ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות, כמו גבי תפלה דקי"ל לקמן בסימן פ"ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות עיין שם. ואפשר שיש לסמוך ע"ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד' שעות, כי מצאתי בספר מהרי"ל הלכות תפילה שכתב בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות".
וראה במאמר מרדכי לימות החול(פרק י"ג סעי' י'): "ואם עברו ארבע שעות זמניות ולא קראה – קוראה כל היום כולו בלי ברכותיה". ואפי' נאנס – לא יקרא לאחר זמן זה בברכותיה.
[3] כתב הרמב"ם בהלכות תפילה (פרק א' ה"א): "מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר:'ועבדתם את ה' אלהיכם', מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר:'ולעבדו בכל לבבכם', אמרו חכמים: אי זו היא עבודה שבלב? זו תפלה. ואין מנין התפלות מן התורה, ואין משנה התפלה הזאת מן התורה, ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה". ועוד שם (ה"ב) כתב: "ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה, לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב מצוה זו כך הוא: שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו". וכתב השו"ע (סי' ק"ו סעי' ב'): "נשים ועבדים, שאע"פ שפטורים מק"ש – חייבים בתפלה, מפני שהיא מ"ע שלא הזמן גרמא". וראה במשנ"ב שם (ס"ק ד'). ולכן אשה שקמה מאוחר – יכולה להתפלל קריאת שמע ותפילת י"ח בלבד, במשך כל היום.