שאלה:
לפני כשנה אדם יקר תרם לבית הכנסת בו אנו מתפללים ארון קודש יפה במראהו, יש בו נוי מצוה, שהוא חריטת עץ. יש בארון פרוכת פנימית ולא חיצונית, כדי לא לכסות את יופי הארון. רוב הציבור בבית הכנסת סבור שראוי שתהיה לארון גם פרוכת חיצונית, וכמו שהיתה לארון הקודש הקודם שהיה לנו. ברצוני לשאול כבוד הרב, האם רצוי וחובה לשים פרוכת מבחוץ, או שאפשר להסתפק בפרוכת הפנימית?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
ראוי שתהיה גם פרוכת חיצונית על ארון הקודש[1].
מקורות:
[1] כתב הרמ"א (או"ח סי' קנ"ד סעי' ו'): "ופרוכת שאנחנו תולין לפני הארון – אין לו קדושת ארון, רק קדושת בית הכנסת", כתב בשו"ת זרע אמת (ח"א סי' כ'): "על מה ששאל מאחר שמנהג העולם לפרוס פרוכת לפני ארון הקודש, אם מותר לשנות המנהג לפי שרוצים לעשות ארון הקודש יפה בלתי פרוכת וכו'. נלע"ד דלא אריך למיעבד הכי, לפי שמנהג הפרוכת נראה דאינו לנוי בעלמא אלא לצניעות יתירא על שם והבדיל הפרוכת וכו' וגם ע"ד הכסוי כלי הקודש. וכן נראה מדברי תרומת הדשן סי' ס"ח דכתב דפרוכת שלפני הארון הוא תלוי לשם צניעות ע"ש, ואם כן מה לי אם הוא יפה טפי בלא פרוכת, ע"כ לא טוב לע"ד לשנות מנהג זה שזהו מיוסד בטעם והוא פשוט בכל ישראל". והביאו המחזיק ברכה שם (ס"ק ג'), וז"ל: "אין יכולים לשנות שלא להניח פרכת מסיבה שהארון מבהיק. שו"ת זרע אמת סי' כ"ו".וכ"כ השערי תשובה שם (ס"ק ה') בשם מחזיק ברכה בשם זרע אמת, כדוגמת הפרוכת במקדש.