שאלה:
קראו לכהן בשמו לעלות לתורה, אך הוא סירב לעלות – האם הוא נפסל בשל כך מכהונתו, כגון: לערוך פדיון הבן, וכדומה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
כהן שקראו לו לעלות לתורה בשמו – חייב לעלות, אך לא נפסל מכהונתו אם לא עלה לתורה, ויש לו עוון על כך. עיין בגמ' בברכות (דף נ"ה ע"א) – שאינו מאריך ימים[1]. לכן, יש נוהגים שלא לקרוא בשמות את האנשים העולים לתורה, עיין בכה"ח (סי' קל"ה ס"ק ס"ג[2]).
מקורות:
[1] שכתוב בגמ' ברכות (נ"ה ע"א): "ואמר רב יהודה: שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא, וכו' – דכתיב:'כי הוא חייך וארך ימיך'". וראה בזה השומר אמת (סי' י"א סעי' א') ובספר החיים (י"א, ו'), שהביא מעשה נורא בנידון. וביחוד אל ימנע מלעלות בחשבו שהעליה שהעלוהו אינה לפי כבודו, וע"ע מורה באצבע (סעי' י"א).
[2] ז"ל שם: "כתב המרדכי פרק הניזקין דאין לקבוע חובה לקרות פלוני הכהן אלא שנהגו כן לקרות בשם הקרואים משום דילמא אתי לאנצויי, ואפילו שמו אין צריך להזכיר אלא מרמז לו שיעלה, עכ"ד, וכן כתב אור זרוע דאינו אלא מנהג מה שקורין פלוני כהן, ובימי התלמוד לא היו נוהגין כן. דרכי משה אות ח'. ובסימן קל"ט אות א' כתב הדרכי משה דהמנהג הפשוט בכל מקום לקרות יעמוד פלוני בן פלוני, עכ"ל. מיהו המנהג פה עיה"ק ירושלים ת"ו מתקנת הקדמונים שלא לקרות בשם אלא קודם שיסיים העולה הולך השמש אצל איש אחר ואומר לו שיעלה, ואם אינו רוצה מחמת איזה סיבה הוא אומר להשמש שיקרא לאחר, וזה התיקון כדי שלא יהיה בכלל קורין אותו ואינו עולה". וראה במאמר מרדכי שבת (ח"ב פ"ל סעי' ג') ועוד שם (סעי' ד'): "קיימים כמה מנהגים כיצד יש לקרוא לעולה לתורה: א. יש נוהגים לקרוא בקול רם בשם האדם ובשם אביו. ב. יש נוהגים לקבל את הסכמת האדם לעלייה לפני שקוראים בשמו ובשם אביו. ג. יש נוהגים להזמין מראש את העולים בכך שנותנים לכל עולה פתק ובו שם העלייה אליה הוא מוזמן לעלות. ד. בירושלים נהגו על פי תקנת ראשונים, וכן נוהגים הספרדים, לא לקרוא לעולה בשמו, כדי למנוע מצב שבו יקראו לעולה לעלות והוא יסרב, וכדי שלא יהיה בכלל "קורין אותו ואינו עולה". ולכן מזמנים את העולה הבא בכך שנותנים לו טס של כסף ועליו חקוקות עשרת הדברות או הפסוק: "שויתי ה' לנגדי תמיד" והעולה מבין לבד שהוזמן לעלות לתורה. אמנם, מנהג האשכנזים לקרוא לעולה לתורה בשמו".