שאלה:
כיצד ינהג כהן שהוא שליח ציבור בזמן ברכת כהנים? האם הוא יכול לברך את הקהל?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
בענין כהן ש"צ – לספרדים הנוהגים כדעת השו"ע, אם יש כהן אחר בבית הכנסת – הש"צ הכהן שותק ואחר מקריא הכהן "יברכך" וכו'. אם אין כהן אחר בביהכ"נ – עדיף שלא יעלה הכהן כש"צ.
אם יש סיבה מיוחדת שהכהן יעלה כש"צ, נוהגים היום שלפני חזרת הש"צ הולך ונוטל ידיו, חולץ נעליו, ועומד על גבי שטיח, כשיגיע לברכת "רצה" יעקור מעט את רגליו, וכשמגיע לברכת כהנים מברך והופך פניו כנהוג, ואז כל הקהל הנמצאים מאחרי התיבה צריכים לעמוד לפני התיבה. וכל זה רק אם ברור לו שיכול לחזור ולהתפלל ללא שיתבלבל[1][וראה בתשובה הבאה].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' קכ"ח סעי' כ'), וז"ל: "אם ש"צ כהן, אם יש שם כהנים אחרים – לא ישא את כפיו (ולא יאמרו לו לעלות או ליטול ידיו, אבל אם אמרו לו – צריך לעלות, דהוא עובר בעשה אם אינו עולה)".
וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ע"ב): לא ישא – "שמא לא יוכל לכוין לחזור לשים שלום, שדעתו מטורפת מאימת הצבור, ואפילו אם בטוח הוא בעצמו שלא תטרף דעתו, גם כן לא רצו חכמים להקל בזה לעקור ממקומו ולעלות לדוכן היכי שיש כהנים אחרים בבית הכנסת ולא תתבטל הנשיאת כפים".
ועוד כתב שם (ס"ק ע"ה): "דהא עובר בעשה – ומפני זה צדדו האחרונים דאפילו אם אינו מובטח לחזור לתפלתו ג"כ יעלה לדוכן, דמפני חשש טירוף ובלבול התפלה שכל עיקרה אינה אלא מדברי סופרים אין לו לעבור על עשה דאורייתא, ובפרט השתא שמתפללין מתוך הסידור – בודאי יעלה". וכתב בשער הציון שם (ס"ק ס"ג): "אליה רבה [אף דהראיה שהביא מהמרדכי לאו ראיה היא מכל מקום העתיקו שארי אחרונים גם כן כן מצד הסברא כמו שכתבנו], ודרך החיים וחיי אדם. ובפרי מגדים משמע שהוא ממאן בזה, דאפשר דהעמידו חכמים דבריהם במקום עשה [ומה שכתב הפרי מגדים דלהמגן אברהם הוי הדין כן, לא מצאתי עדיין במגן אברהם, ואולי יש בו טעות סופר וצריך לומר: ולעולת תמיד], וכמו שמסתפק בעולת תמיד, אך כעת שמתפללין מן הסדור – בודאי יעלה".
וכתב עוד השו"ע שם: "ואפי' אין שם כהן אלא הוא – לא ישא את כפיו אלא א"כ מובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת, שאם הוא מובטח בכך כיון שאין שם כהן אלא הוא – ישא את כפיו כדי שלא תתבטל נשיאות כפים. וכיצד יעשה, יעקור רגליו מעט בעבודה; ויאמר עד ולך נאה להודות; ויעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים; ויקרא לו אחר; ומסיים החזן: שים שלום".
וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ע"ו): "לו שיחזור – ולדידן שמתפללין מתוך הסידור הוי כמובטח לו שיחזור לתפלתו. ומ"מ כשיש כהנים אחרים – לא יעקור רגליו, דהא אף במובטח לא שרינן אלא בדליכא כהן אחר". וכתב בשער הציון שם (ס"ק ס"ד): "מגן אברהם ורוב הפוסקים. ודעת הפרי חדש להקל בזה כשמובטח אף ביש כהנים אחרים, ודלא כהשולחן ערוך. ובמקום שנהגו כוותיה אפשר שאין למחות בידם, וכן משמע ממגן אברהם". ולכן לאשכנזים אם השליח ציבור הינו הכהן היחיד – יעלה בכל אופן, כיון שיש כיום סידורים.
וכתב כה"ח שם (ס"ק קי"ג) על דברי הפר"ח: "ואנחנו אין לנו אלא דברי מרן ז"ל והגאונים דאסרי ביש כהנים אחרים". ועוד כתב שם (ס"ק קי"ז): "כתב הלחם חמודות פרק אין עומדין אות נ"ג שעכשיו בזמנינו שהש"ץ אינו מתפלל אלא מתוך סדור תפלה, תקנה מעלייתא היא ומובטח שעל ידי זה יחזור לתפלתו בכוון דעת, אלא דמתניתין לא קתני תקנתא. וראיתי לכהנים שהם ש"ץ סומכים על זה אפילו כשיש כהנים אחרים, ולא ישרו בעיני, לפי שצריכים עקירת רגלים, ומי התיר להם זה כשיש כהנים אחרים, אבל ודאי כשאין כהנים אחרים שהותר להם עקירת רגלים אם מובטח וכו' דיש להם לסמוך על שמתפללים מתוך הסדור, עכ"ל, והביאו מגן אברהם ס"ק ל"א וכתב שכן משמע מב"ח ומהרי"ל סימן קנ"ט. וכתב עוד, וז"ל: ועכשיו נהגו לישא כפיו אפילו יש שם כהן אחר, ולא ידעתי מנא להו הא. ובנחלת צבי כתב שסומכין על שמתפללין מתוך הסדור, ותימא דכל הגאונים שכתבתי לא רצו לסמוך על זה, ואפשר דסבירא להו כמו שכתב הב"ח סימן תקפ"ה בשם רש"ל דלהטור שם שמתיר לתקוע לש"ץ, אם כן הוא הדין דשרי לישא כפיו אפילו יש שם כהנים אחרים, ולי נראה דזה דוחק גדול, דהא הטור סתם כאן כמהר"ם, אלא העיקר כמ"ש לעיל. ולכן במקום שאין מנהג – לא ישא כפיו אם יש כהנים אחרים וכדעת כל הגאונים, עכ"ל, וכן כתב אליה רבה אות מ"ב, סולת בלולה אות י"ג, רבינו זלמן אות ל"ג, בית מנוחה אות י"א, חיי אדם כלל ל"ב אות כ"ו, חסד לאלפים אות ט"ו, בן איש חי פרשת תצוה אות י"ח, קיצור שלחן ערוך סימן ק' אות י"ז. ועיין לעיל אות קי"ג. וכן המנהג פה עיר קודשינו ירושת"ו כשיש כהנים אחרים – אין הש"ץ כהן נושא את כפיו", וכן ההלכה.
ובאופן שעולה יעשה כסדר המבואר במאמר מרדכי (לימות החול פרק י"ט סעי' ס"ג): "א. לאחר שגמר את תפילת הלחש ילך וייטול את ידיו ויחזור למקומו, אם יכול לחלוץ נעליו לפני החזרה – יחלוץ, ואם אינו יכול לחלוץ, כיון שקר וכדו' – יחלוץ אותם לפני שמברך.
ב. כשיגיע לברכת "רצה" יעקור מעט את רגליו, וכשגומר "ולך נאה להודות" יכול לחלוץ את נעליו וללכת להיכל כדי לישא את כפיו, והופך פניו לצד ימין כדין.
ג. כשמסיים את ברכת הכהנים יפנה לצד ימין ויחזור למקומו שעמד בו תחילה, ויסיים את ברכת "שים שלום". וידאג שאת ברכת הכהנים יקריא אדם אחר.
ד. אמנם אם הש"ץ עומד בתפילה בקידמת בית הכנסת – אינו צריך ללכת לדוכן אלא נושא את כפיו במקומו אם הש"ץ הוא כהן ויש כהנים אחרים בבית הכנסת".