שאלה:
בשעה טובה אנו מקימים מנין ספרדי בשכונה החדשה בישובנו. שאלותיי הן:
א. מאיזה גיל כדאי להביא ילדים לבית הכנסת?
ב. למשך כמה זמן ראוי להביאם? יואיל הרב להדריכנו בעניין זה.
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
הכלל הוא – כל ילד שאפשר לשמור עליו שלא יפריע לאחרים, מצווה להביאו לבית הכנסת. הוא הדין למשך הזמן שילד יכול לשהות בבית הכנסת, דהיינו כל זמן שאינו מפריע לאחרים[1].
יה"ר שתזכו למלא את בית הכנסת בתפילה ולימוד תורה, ויקויים בכם[2]: "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".
מקורות:
[1]כתוב בגמ' סנהדרין (ק"י ע"ב), וז"ל :"קטן מאימתי בא לעולם הבא? וכו' תנא משום רבי מאיר: משעה שיאמר אמן, שנאמר:'פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים', אל תקרי שמר אמנים, אלא שאומר אמן".
וראהבשל"ה (ח"ב דף פ"ג ע"ב), הובא במג"א (או"ח סי' צ"ח ס"ק א') ובמשנ"ב שם (ס"ק ג'), וז"ל: "בשל"ה קורא תגר על המביאים ילדים לבית הכנסת והיינו קטנים שעדיין לא הגיעו לחינוך, מטעם כי הילדים משחקים ומרקדים בבית הכנסת ומחללים קדושת בית הכנסת וגם מבלבלים דעת המתפללים, ועוד גם כי יזקינו לא יסורו ממנהגם הרע אשר נתחנכו בילדותם להשתגע ולבזות קדושת בית הכנסת, אבל כשהגיעו לחינוך אדרבה יביאנו אתו לבית הכנסת וילמדהו אורחות חיים לישב באימה וביראה ולא יניחנו לזוז ממקומו ויזרזהו לענות אמן וקדיש וקדושה, עי"ש בסוף עניני תפילה וקריאת התורה. ועיין בתנא דבי אליהו ח"א פי"ג גודל העונש שיש לאב שמניח את בנו לענות דברים של הבל ותפלות בבית הכנסת". ובקיצור שו"ע (סי' קס"ה סעי' ב') כתב, וז"ל: "ויש לחנך הקטנים שיענו בבית הכנסת אמן ושאר הדברים, ומשעה שהתינוק עונה אמן יש לו חלק לעולם הבא, וצריכין לחנכם שיעמדו בבית-הכנסת באימה וביראה, אבל אותם שהם רצים ושבים ומבלבלים – מוטב שלא להביאם".
והוסיף הכה"ח שם(ס"ק ט"ל): "ומלבד זה צריך להשגיח האב עליהם ועל בגדיהם ועל סנדליהם אם הם נקיים ואחר כך יביאם לבית הכנסת כדי שלא להכשיל למתפללים אצלם".
וראה בשו"ת קול אליהו (שבת פרק ה' שאלה א'(: "דודי ראש ישיבת "פורת יוסף" הגאון הרב רבי יהודה צדקה ע"ה היה אומר: "הילד איננו, ואני אנה אני בא" (בראשית ל"ז, ל') – אם אתה לא לוקח את הילד איתך ואני אנה אני בא. והיה מוסיף: "כי איך אעלה אל אבי, והנער איננו איתי" (שם מ"ד, ל"ד) – איך אעלה לשמים ויאמרו לי: מדוע לא לקחת את בנך להתפלל, מדוע לא חינכת אותו בתפילה?
חובה על האב לחנך את בנו להתפלל, ומצוה להביא ילדים קטנים לבית-הכנסת כדי לחנכם להתפלל בבית הכנסת לפחות בשבת. בעבר נהגו לקחת את הבנים לבית הכנסת גם בימות החול, אך כיום נהוג לקיים תפילה בבתי הספר בימות החול ולכן יביאם לבית הכנסת בשבת. ואם חוששים שיפריעו בתפילה – מותר לתת להם שקיות ממתקים כדי שלא יפריעו. אמנם, ילדים קטנים שבוכים או מסתובבים בבית הכנסת ומפריעים לתפילה – אסור להביא לבית הכנסת". וע"ע מאמר מרדכי (שבת פרק כ"ה סעיף א'-ג') [הערת המערכת: סיפר מרן הרב זצ"ל: "יש המחזיקים בבית הכנסת חומשים הדורים מאוד וחדשים ושומרים עליהם שלא ישתמשו בהם ילדים שלא יקלקלו אותם וכדומה, ומוציאים אותם רק לרבנים חשובים שבאים להתארח או לרב המקום. וטעות גדולה בידם, אלא צריך לתת את הספרים ההדורים לילדים ולאורחים פשוטים, ואילו לרבנים אפשר לתת את הישנים שהדביקו את דפיהם הקרועים. והסברה פשוטה, שכן הילד או האורח הפשוט נמשך ליפה ואם יקח את הפשוט הוא לא יקשיב ולא יימשך אחרי התפלה או קריאת התורה, מה שאין כן הרב שבכל מקרה ובכל ספר הוא ילמד ואפילו אם הוא בלוי. ובדידי הוה עובדא שפעם הייתי באיזה מקום בחו"ל ביום ששי ובקשתי מהגבאי שיתן לי חומש לאחר התפלה כדי שאוכל לקרוא בו שמו"ת כמנהגי עם טלית ותפילין. הגבאי בתחלה לא הבין את מבוקשי ועד שהבינו לשם מה אני רוצה חומש הביאו לי חומש הדור מאוד מאוד ונראה חדש לחלוטין. קראתי שמו"ת והחזרתי לו. שאלתי אותו איך נשמר הספר כל כך חדש, והוא אמר לי שזה משום שאת הספרים האלה לא נותנים לילדים ונשמר חדש. אמרתי לו: זה טעות, לילדים נותנים ספרים יפים, ואם נקרעו אין בזה חשש"].
[2] ירמיה (ל"א, ל"ג).