שאלה:
באתי בשאלה העומדת לפני בעניין בני זוג יראי שמיים, המגדלים את בניהם לתורה ויראה, אשר מצויים בסכסוך לגבי בניית בית-כנסת בחצר ביתם.
הבעל שהינו יהודי מבוגר, וקשה עליו ההליכה, רוצה להקדיש את כספו לצורכי הקמת בית-כנסת בחצרו, ולשם יאסוף מנין אנשים שיתפללו וילמדו.
לעומתו, האישה סוברת, שיש לשמור את הכסף לצורך חיתון הילדים, שאינם נשואים עדיין. היא טוענת, שישנם בתי כנסת הקרובים למקום מגוריהם, אשר אין בהם מנין, ומה להם כי יקימו בית כנסת נוסף?!
הסכסוך ביניהם מגיע עד כדי מחשבה לפירוד ח"ו.
לכן שואל אני את כבודו:
האם כדי לקיים דבר מצווה זה, מותר להפריד בין בני הזוג?
כיצד אוכל לפשר ביניהם?
בברכת התורה
הרב ש. ב"א
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
לכבוד הרה"ג ש. ב"א שליט"א
הרב המקומי…….
השלום והברכה!
קבלתי את מכתבך אלי ובו שאלותיך בענין הסכסוך בין בני זוג לגבי הקמת בית כנסת בחצר ביתם.
באופן עקרוני נראה לי, שהבעל צודק וראוי להקדיש את כספו לצרכי מצוה רבה כמו הקמת בית כנסת. אך כיון שהדבר עלול לגרום ח"ו לפירוד בינו ובין אשתו, וכן יש חשש שתגרם מכך מחלוקת עם שאר הציבור – יש להמנע מכך[1].
מקורות:
[1]כתבהשו"ע (או"ח סי' ק"נ סעי' א'), וז"ל: "כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ולקנות להם תורה נביאים וכתובים". וע"ע משנ"ב שם (ס"ק ב'). וכתב כה"ח שם (ס"ק ח'), וז"ל: "ונראה, דאם על ידי בנין בית הכנסת האחר יהיה הפסד לציבור או פירוד לבבות, טעמא דמסתבר הוא שאין לעשות כן וגדול השלום, אבל אם הצבור בשלום ובמישור ורוצה האחד לבנות בית הכנסת כדי לקיים המצוה ויהא המקום יותר בריוח לצבור – אין למחות בידו". וע"ע שו"ת מאמר מרדכי (חלק ב' חו"מ סימן יב') בענין זכות מניעת האשה בבניית בית הכנסת בחצר המשותפת לה ולבעלה.