שאלה
מותר להשתמש במדיח לבשרי וחלבי בזה אחר זה (לא יחד) ?
תשובה
לספרדים יש לנקות את המסננת ואת המגשים והרשתות ורצוי להחליפם. אחר כך יש להפעיל את המדיח פעם אחת בלי כלים בחום המקסימלי. ואז ישתמש בו לחלבי.
לאשכנזים בדיעבד יש להקל ע"י שיחליפו את הרשתות ומגשים לחילופין אם ישטופו את הכלים לפני שמכניס למוכנה מגוש לכלוך יכול להשתמש בהם בזה אחר זה כיון שיש שישים במים.
מקורות
כתב השו"ע ביו"ד סי' צ"ה סעי' ג' "קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת בחמין שהיד סולדת בהן, אפילו שניהם בני יומן, מותר, משום דהוה ליה נותן טעם בר נותן טעם דהתירא. והוא שיאמר ברי לי שלא היה שום שומן דבוק בהן. ואם היה שומן דבוק בהן, צריך שיהא במים ס' כנגד ממשות שומן שעל פי הקערה. הגה: ויש אוסרים אפילו אין שומן דבוק בהן (טור בשם סה"ת וסמ"ג וסמ"ק וש"ד והר"ף ותוס' ומרדכי ור"ן והגמ"יי ופסקי מהרא"י ואו"ה), אלא א"כ אחד מן הכלים אינן בני יומן מבליעת כלי ראשון, ואז כל הכלים מותרים והמים נוהגין בהן איסור לכתחלה. אבל אם שניהם בני יומן, והדיח אותן ביחד בכלי ראשון, הכל אסור. והכי נוהגין, ואין לשנות. ודוקא שהודחו ביחד ובכלי ראשון, אבל אם הודחו זה אחר זה, או בכלי שני אפילו ביחד, הכל שרי".
וכתב השו"ע בסי' צ"ד סעי' ה' "אם בשלו מים בקדרה חדשה ותחבו בה כף חולבת, ואחר כך חזרו ובשלו בה מים פעם אחרת ותחבו בה כף של בשר, ושתי הכפות היו בני יומן ובשום אחד מהפעמים לא היה במים ששים, אסור להשתמש בקדירה () לא בשר ולא חלב, אבל שאר דבר מותר לבשל, מאחר שהיתה חדשה שלא בשלו בה מעולם. הגה: מיהו אם עבר ובישל בה בשר או חלב, מותר, דהוי נותן טעם בר נותן טעם".
חוות דעת ביאורים סימן צה ס"ק ח "נראה דלדעת המחבר והרב בסימן צ"ד סעיף ה' לא שרי כאן רק הכלים שהודחו, אבל אותו הכלי שהדיחו בתוכו הכלים אסור לבשר ולחלב, דהא אפילו בקדרה חדשה אסור שם, רק דלדעת הש"ך שם [ס"ק טו] מותר, ע"ש"
ב
כתב השו"ע בסי' צ"ה סעי' ב' "יראה לי שאם נתנו אפר במים חמין שביורה קודם שהניחו הקדירות בתוכה, אף על פי שהשומן דבוק בהן, מותר, דעל ידי האפר הוא נותן טעם לפגם".
וכתב הש"ך בס"ק כ"א "דין זה לא נמצא בשום פוסק ולא שום א' מהאחרונים הזכירוהו גם בב"י לא הזכירו ואדרבה משמע מדברי הפוסקים דאין שום תקנה להגעיל כלי בן יומו אם לא שיש במים ס' נגד הכלי והכי מוכח נמי ממ"ש התוס' פג"ה (דף ק') סוף ד"ה בשקדם והרא"ש לשם דלפי' ר' אפרים דאמר דלא אמרינן חנ"נ רק בבשר בחלב ניחא מה שצותה התורה להגעיל כלי מדין ב"י והיאך יכשירו יורה גדולה והלא אין במים ס' כנגדו והמים נאסרים כו' ולפירושו ניחא כי לא נעשו המים כולן נבילה ומעט איסור הנפלט מן היורה חוזר ונבלע בתוכו ומגעילו שנית ואותו מעט איסור בטל בס' במים עכ"ל ואם איתא הלא התורה לא באה ללמוד אלא להגעיל כל חד כדיניה ואי משום שהמים יאסרו הא איכא תקנתא דאפר וצ"ע". וראה בכה"ח ס"ק נ"ו שהוכיח שמנהג הספרדים כמרן השו"ע.
ב
כתב בשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן יא "הנה בדבר המכונה (מאשין) להדיח כלי האכילה ואי אפשר להשיג עוד מכונה גדולה כזה שנצרך בהמושב זקנים מצד שעולה להרבה אלפים שאין ביכולת הצבור להוציא זה, הנה פשוט שמכיון שלא נשאר בעין ממש על הכלים שקודם שנותנים הכלים במכונה צריכין לסלק מהם הבעין ונשאר רק מה שדבוק מהלחלוחית ושמנונית, אין לאסור מלהשתמש במכונה זו לכלי בשר ולכלי חלב בזמנים מיוחדים לכלי בשר בזמן אחר ולכלי חלב בזמן אחר, דהא מצד הבליעה הוא נותן טעם בר נותן טעם, ומצד הבעין מלחלוחית ושמנונית הדבוק הרי הוא משהו על כל כלי דהוא רק על מקום שהיה מונח המאכל שלפי החשבון הוא רק רביע של שטח הכלי ועיין ביו"ד סימן ס"ט סעי' ט' ברמ"א דהחתיכה עצמה היא שלשים נגד המלח שעליו והוא אף בחתיכה דקה לכל ההיקף ובקערות הוא רק לחצי הפנימי ובכפות הוא רק למקום שנכנס בהתבשיל ובמזלגות הוא משהו ממש שרק משהו נכנס בהבשר וכדומה ולכן ברור שאף מכלים הרבה שנכנסים בבת אחת לא יתקבץ יותר מאחד מששים מהסך מאה ושבעים גאלאן מים שבאים עליהם ברגע אחד שהששים לזה הוא קרוב לשלשה גאלאן שאף מאלף כלים לא יתקבץ זה, וגם מכיון שלא אמרינן מבלועים מבשר או מחלב שנעשה כולו כבשר וכחלב וא"צ ס' אלא נגד הבשר שבו כדאיתא שו"ע יו"ד בסימן צ"ד סעי' ו' יש גם לצרף המים שיבואו כל משך הזמן ששוהין שם הכלים שהוא עוד מאה ושבעים גאלאן ויותר. ולכן איני רואה בזה שום חשש לדינא, ואין להחמיר על הצבור כשהן נדחקין". וא"כ הקל בדיעבד
הרב הלפרין בספרו מטבח מודרני כותב שבארוחות גדולות לא תמיד יהיה שישים כנגד האוכל.
העולה
לספרדים יש לנקות את המסננת ואת המגשים והרשתות ורצוי להחליפם. אחר כך יש להפעיל את המדיח פעם אחת בלי כלים בחום המקסימלי. ואז ישתמש בו לחלבי.
לאשכנזים בדיעבד יש להקל ע"י שיחליפו את הרשתות ומגשים לחילופין אם ישטופו את הכלים לפני שמכניס למוכנה מגוש לכלוך יכול להשתמש בהם בזה אחר זה כיון שיש שישים במים.