שאלה
האם אדם ששכרו אותו לומר קדיש על נפטר אומר י"א חודש או י"ב חודש?
תשובה
אם הנפטר שכר אדם שיאמר עליו קדיש או שהשאיר לצורך כך כסף – אומר כל י"ב חודש.
ואם הבן שוכר את האדם שיאמר קדיש על אביו – נחלקו הפוסקים בזה ולמעשה אם שכרו בסתם יאמר כל י"ב חודש.
מקורות
כתב הרמ"א בסי' שע"ו סעי' ד' "ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש" וכתב בערוך השולחן סעי' ט"ו "עוד כתב דנהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים כי משפט רשעים י"ב חודש עכ"ל ויותר מי"א חדשים לא יגידו קדיש אפילו בשנת העיבור". וכתב הפת"ש ס"ק ט "עי' בס' חומות ירושלים סי' רנ"ז שכתב דמי שיודע באביו ואמו שהיו רשעים מאותם שנידונים י"ב חודש ראוי ומחויב שיאמר קדיש י"ב חודש ע"ש".
כתב בגשר החיים פ"ל אות ג' "והיה ראוי שיאמר הבן קדיש י"ב חודש שלמים דמשפט רשעים י"ב חודש וכל י"ב חודש גופו קיים ונשמתו עולה ויורדת אלא משום שאין זה מכבוד לאביו ואמו להחזיקם לרשעים נקטינן שיאמר קדיש רק י"א חודש וכו' ומובן שאיש אחר זולת הבן יכול לומר גם י"ב חודש וכך ראוי לנהוג שאם אחר אומר קדיש בין בחנם ובין בשכר יאמר י"ב חודש". וכן יש משמעות בצרור החיים שא' רס"ה
כתב בשו"ת שבט הלוי חלק ג סימן קסה "ומש"כ כב' האם שהגם שאין אומרים קדיש כל חודש הי"ב דמ"מ יש עצה לבקש ממי שהוא אחר בשכר לומר קדיש דהרי אחר הבא בשכר אין לו איסור של החזקת רשע והביא ממש"כ בס' גשר החיים דראוי לנהוג שאחר שאינו בן אומר קדיש כל י"ב חודש, הנה בעצם הוראה זו שאחר אומר כל יב"ח אינני אומר דבר להכריע בזה, מ"מ גם לדרכו אינו דומה לכאן, כיון דהבן מצוה להגיד בשכר א"כ שוב מחזיק אותם ללא טובים וכן לא יעשה והוא פשוט".
העולה
אם הנפטר שכר אדם שיאמר עליו קדיש או שהשאיר לצורך כך כסף – אומר כל י"ב חודש.
ואם הבן שוכר את האדם שיאמר קדיש על אביו – נחלקו הפוסקים בזה ולמעשה אם שכרו בסתם יאמר כל י"ב חודש.