שאלה
מגש בשרי שאפו איתו היום בשרי. ניקו אותו היטב עם אקונומיקה. הניחו עליו בצק ואפו בתנור פרווה. מה דין הבצק?
תשובה
לספרדים מותר לאכלו עם חלבי, לאשכנזים אם לא נתבשל עם חלבי יאכלו עם פרווה, או בשרי. ואחרי הבצק לא צריך לחכות שש שעות וכל זה בבן יומו.
מקורות
כתב השו"ע יו"ד סי' צ"ה סעי' א' "דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה, שאין שום שומן דבוק בה, מותר לאכלם בכותח, משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא".
ובסעי' ב' כתב "ביצה שנתבשלה במים בקדירה חולבת, מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחלה. אבל אם נתבשלה בקדירה עם בשר, ואפילו בקליפה, אסור לאכלה בכותח".
וכתב הרמ"א "ויש מחמירין בצלייה ובישול לאסור נותן טעם בר נותן טעם. (ריב"ן בשם רש"י ובארוך כלל ל"ד הביא המרדכי וא"ז). והמנהג לאסור לכתחלה, ובדיעבד מותר בכל ענין (סמ"ק וארוך)".
וכתב הש"ך יורה דעה סימן צה ס"ק ג' (על דברי הרמ"א "והמנהג לאסור לכתחילה") "לאכלו בכותח ובדיעבד מותר אם נתן בכותח אבל לבשלן לכתחלה בקדרה של בשר כדי לאכלן בכותח אסור אפי' להמחבר וסייעתו כ"כ סמ"ק סי' רי"ג והגה"מ ורי"ו ומביאם ב"י וכ"כ האו"ה ריש כלל ל"ד בשם המרדכי". וכ"כ הפר"ח בס"ק א' וכה"ח בס"ק א' וכתב שם שאע"פ שבב"י מתיר לכתחילה לבשלו על דעת לאכלו בכותח אבל בשו"ע כתבו בלשון דיעבד וא"כ חזר בו. וכ"כ בס"ק כ"א וכתב שם שלדעת השו"ע לאחר שבשל מותר לאכלו בכותח ולדעת הרמ"א אם לא נתבשל בכותח לא יאכלו בכותח. וכתב בס"ק ג' שאם הכלי אינו בן יומו ואין בו ממשות מותר ואע"פ שיש מחמירין כיון שלא מחמירים בשני חומרות.
העולה
לספרדים מותר לאכלו עם חלבי, לאשכנזים אם לא נתבשל עם חלבי יאכלו עם פרווה, או בשרי. ואחרי הבצק לא צריך לחכות שש שעות וכל זה בבן יומו.