שאלה
אשכנזי שקבע את המזוזה שלו באלכסון כך שראש המזוזה הוא מוטה כלפי חוץ ורגל המזוזה נוטה כלפי הפתח, האם זה טוב או שצריך לקבוע אותה הפוך?
תשובה
יש להסיר את המזוזה ולחזור ולקבוע אותה שראשה כלפי פנים, והחלק התחתון כלפי חוץ.
וקובעה שוב בלי ברכה.
מקורות
כתוב בגמ' מנחות ל"ג ע"א "מימרא דרב יהודה אמר רב ופריך עלה והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר כולהו מזוזתא דבי רבי כמין נגר הוו עבידן לא קשיא הא דעבידא כסיכתא הא דעבידא כאסתוירא"
ופירש רש"י "עבידא כסיכתא. נגר של אומנין פסולה לישנא אחרינא איסתוירא כי היכי דמקום חיבור השוק והרגל הוי השוק זקוף מלמעלה והרגל שוכב כזה כך הניחה למזוזה כשרה הואיל וראשה אחד זקוף" וכתב הב"י בסי' רפ"ט "ופירש רבינו תם כסיכתא מעומד כיתדות המשכן שקבועות בארץ פסולה כאסתוירא הנתון בשוק לרחבו בלעז קבליי"א כשרה ומיהו בפרק מצות חליצה (יבמות קג.) דאמר האי אסתוירא עד ארעא נחית על כרחך היינו עצם היורד מן השוק עד הרגל ולא קביל"א והא דאמרינן בירושלמי פרק בתרא דמגילה (הי"ב) צריך שיהא שמע שלה רואה פני הפתח לפרש"י כשגוללה מאחד כלפי שמע מכוין כשמעמידה שיהא שמע לצד אויר הפתח ולא לצד פנים ולפירוש רבינו תם הופך שטה אחרונה לצד רשות הרבים וראשונה לצד פנים כדי שתהא שטת שמע לצד אויר הפתח לפנים כך כתב הרא"ש. והתוספות כתבו כלשון הזה ומהא דאמרינן בירושלמי פרק בתרא דמגילה צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח אין ראיה לפרש"י דלפירוש רבינו תם יש ליישב כגון דשטה אחרונה לצד רשות הרבים וראשונה לצד הדלת והופך שמע לצד אויר הפתח וכו'
ומ"ש רבינו שהמדקדקים קובעים המזוזה חציה בשכיבה וחציה בזקיפה כמין נו"ן כפופה כן כתב בספר מצות קטן. ומצאתי כתוב דהעושים כן יניחו ראש המזוזה כלפי פנים ורגלי האותיות נגד הרחוב משום דכיון דמוקמינן לה באלכסון לקיים גם דברי רבינו תם צריך לנטות האלכסון כדעבד רבינו תם בשכיבה וכ"כ בתרומת הדשן סימן נ"ב: ולענין הלכה נקיטינן כהרמב"ם ורש"י ללישנא קמא דמעומד וכן נהגו".
כתב הדרכי משה "ובהג"ה מיימוני (ד"ק פ"ה ה"ח) פסק דיש לקבעה באלכסון, וכן פסק מהרי"ל (מנהגים הלכות מזוזה עמ' תקצג אות ג) ויהא שמע רואה את הפתח דכיון דאנו קובעין אותה באלכסון לקיים גם דברי רבינו תם צריך לשום באלכסון כדעביד רבינו תם בשכיבה ולכן צריך שיהא השיטה האחרונה לצד רשות הרבים ושיטת שמע לצד הפתח לפנים ומזוזות מהר"ש היו קבועים בהפך ולא ידעתי מה טיבן עכ"ל. וכן כתוב בתרומת הדשן סימן נ"ב כדברי מהרי"ל וכן כתב בית יוסף".
ב
כתב השו"ע בסי' רפ"ט סעי' ו' "צריכה להיות זקופה, ארכה לאורך מזוזת הפתח, ויכוין שיהא שמע (דברים ו, ד) דהיינו סוף הגלילה, לצד חוץ.
וכתב הרמ"א "וכן נהגו (ב"י). אבל י"א שפסולה בזקופה, אלא צריכה להיות שכובה, ארכה לרוחב מזוזת הפתח. והמדקדקין, יוצאין ידי שניהם, ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון וכן ראוי לנהוג, וכן נוהגין במדינות אלו. ויכוין שיהא ראש המזוזה, דהיינו שמע לצד פנים, ושיטה אחרונה לצד חוץ ".
וכתב ערוך השולחן בסעי' י"ח "כדי שלדעת ר"ת תהיה כמושכבת ושהנכנס לבית יקראנה ואין זה עניין למה שנתבאר שיהא שמע לצד חוץ דזהו בעובי המזוזה צריך להיות שמע דהיינו סוף גלילתה לצד אויר הפתח ודברי רבינו הרמ"א הוא על אורך המזוזה כמובן [וז"ש בתחלת דבריו וכן נהגו זהו במדינות של הב"י ומ"ש אח"כ וכן נוהגין זהו במדינות אלו ועי' ש"ך סק"ט ודו"ק]".
וא"כ אם הניח הפוך לא יוצא ידי דעת הרא"ש בביאור הירושלמי שיהיה ראשה רואה פני הפתח וע"כ יש להוציאה ולחזור ולקבועה.
העולה
יש להסיר את המזוזה ולחזור ולקבוע אותה שראשה כלפי פנים והחלק התחתון כלפי חוץ
וקובעה שוב בלי ברכה.