שאלה
בירך ברכת מזונות על לחם מה הדין ?
תשובה
אדם שטעה, ובירך מזונות על לחם – בדיעבד יצא ידי חובה.
מקורות
כתב השו"ע בסי' קס"ח סעי' ו' "פת הבאה בכיסנין, מברך עליו: בורא מיני מזונות, ולאחריו: ברכה אחת מעין שלש; ואם אכל ממנו שיעור שאחרים רגילים לקבוע עליו, אף על פי שהוא לא שבע ממנו, מברך עליו: המוציא וברכת המזון; ואם מתחלה היה בדעתו לאכול ממנו מעט, וברך: בורא מיני מזונות, ואח"כ אכל שיעור שאחרים קובעים עליו, יברך עליו בהמ"ז, אף על פי שלא ברך המוציא תחלה".
ודייק הברכי יוסף סימן קסז סעי' י' "ודעת מרן (שברכת מזונות פוטר לחם גמור) נראה הפך הרב ב"ח, דאי סבר דאם ברך על הפת בורא מיני מזונות לא יצא מה קולא היא זו, דלמאן דאמר דהא לא חשיב פת הבאה בכסנין מברך לבטלה ונהנה בלא ברכה, והיה לו לפסוק דמה שאינו פת הבאה בכסנין לרוב הפוסקים, יאכלנו בתוך הסעודה ויכוין עליו בברכת המוציא, אלא משמע דסבר מרן דאם בירך על פת בורא מיני מזונות בדיעבד יצא"
ט"ז אורח חיים סימן קסח ס"ק ו' "ולי נראה דלא קשה מידי דודאי ברכת בורא מיני מזונות פוטר הכל אפילו עיסה דהא זיין אלא שמפני חשיבות הפת קבעו עליו המוציא ושלש ברכות משום הכי כל שאין ברור שיש שם חשיבות ואינו בכלל כיסנין יש להקל שלא להצריך המוציא ויש על זה גם שם חומרא שלא לומר בחנם המוציא ושלש ברכות". משמע שיוצא ידי חובה אם בירך מזונות על פת.
כתב בקיצור שולחן ערוך סימן נו סעי' א' "טעה ובירך על לחם גמור בורא מיני מזונות, או על פת כיסנין המוציא, יצא". וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת בלק סעי' י"ג "טעה ובירך על הלחם במ"מ. יצא. ואפילו שאר מיני מאכל ומשקה אם טעה ובירך עליהם במ"מ, יצא, דבלשון תורה הכל נקרא מזון חוץ ממים ומלח, וכו' וכל דיני טעיות הנז"ל שכתבנו דיוצא י"ח היינו רק בדיעבד, אבל לכתחילה קודם שיברך צריך שידע ויכוין הברכה שצריך לברך כדי שבהזכרת השם שהוא עיקר הברכה יהיה יודע מה שמסיים באמיתות ותבא עליו הברכה". וכן כתב החיי אדם כלל נ"ח סעי' א'
וכתב הביאור הלכה ד"ה במקום ברכת "ואם בירך במ"מ דעת הרבה אחרונים דיצא בדיעבד וא"ר בשם הדרישה בסימן קס"ח כתב דברכת בורא מיני מזונות היא ברכה כוללת כמו שהכל ויוצא על כל דבר דכל מילי מיזן זיין (חוץ ממים ומלח) וכן כתב הח"א בכלל נ"ח עי"ש בנ"א".
וכן כתב הכה"ח בסי' קס"ז ס"ק ע"ה "ואם בירך על הפת בורא מיני מזונות כתב בתשובת בית יהודה חלק אורח חיים סימן מ"א דלא יצא יעו"ש. אבל הברכי יוסף אות יו"ד כתב דיצא וכתב שכן הוא נמי דעת מרן ז"ל בסימן קס"ח והט"ז שם ס"ק ו' ואליה רבה שם אות ט"ז ואבן העוזר שם לדעת מרן ז"ל דאם בירך על לחם גמור בורא מיני מזונות יצא יעו"ש. וכן כתב בשיורי ברכה בסימן זה אות ה' ובסימן ר"ז בשם כמה פוסקים דיצא יעו"ש. והביא דבריו שערי תשובה אות י"ג. וכן פסק הערך השלחן אות ה'. וכן הסכים קול אליהו סימן י"ב, זכור לאברהם הלכות ברכות מערכת ט', עיקרי הד"ט סימן ט' אות י"ג, חיי אדם כלל נ"ח אות א', קיצור שלחן ערוך סימן נ"ו אות א', כרם שלמה סימן קס"ח, יפה ללב שם אות א'" וכן כתב מרן הרב בהערות לקיצו"ש הערה א'.
העולה
אדם שטעה ובירך מזונות על לחם – בדיעבד יצא ידי חובה.