שאלה
בחורה שהציעו לה שידוך ושמו של אביה כשם החתן . האם יכולה להיפגש או שיש לחוש לצוואת רבי יהודה החסיד?
תשובה
לצוואה זו ששם האב הוא כשם החתן, חששו בין הספרדים ובין האשכנזים, ולכן אם השידוך ילך, יוסיפו לחתן שם או ישנו את השם של החתן.
אמנם אם יש לו שני שמות ולחמיו יש שם אחד וה"ה היפך. או שהשם השני שונה יכולים להישתדך.
אמנם חסידי צאנז לא חששו בזה רק בכלה ששמה כשם חמותה. וכן דעת בעל האגרות משה.
מקורות
כתוב צוואת ר' יהודה החסיד אות כ"ג "לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו, ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה".
כתב בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא – אבן העזר סימן עט " הלילה הזה הגיעני מכתבך אשר אתה שואל בדבר השידוך המדובר לגיסתך עם בן תורה ויחסן רק שבשעת חליו השינוי שם שלו הוא כשם אבי הבתולה וכו' אבל האמת יורה דרכו כי החסיד לזרעו אחריו צוה לדורי דורות כי ראה ברוח הקדש שזרעו לא יצליח בזווגים כאלה ובזה אינו סותר דברי התלמוד שהוא על הכלל ודברי החסיד היא על הפרט".
והביא ראיה בשו"ת אמרי אש יורה דעה סימן ס "ואולם אני כתבתי בגליון שם סי' ע"ט דהיה להנודע ביהודה להביא ראיה על ענין זה עצמו מסוטה דף י' ע"ב, שאיתא שם שאמר ר' שמואל סבא חמוה דר' שמואל, הרי שלא הקפידו ז"ל על שהיה שם החותן והחתן שוים, יעויין שם, ואם כן מוכרח גם כן בזה שלא אמר רבי יהודה החסיד רק לזרעו, שצפה ברוח הקודש שאין זרעו מצליחים בזיווגים כאלה. ואולם עדיין לב מעכ"ת נוקפו, יען הוגד לו שמשפחתו מתיחס להחסיד ז"ל" אמנם נראה שלא הכריע בזה והקל שם כיון שכבר נסגר האירוסין.
וכתב בשו"ת יוסף אומץ סימן לז אות ג' "גם צואת רבינו ז"ל דחתן וחמיו לא יהיו בשם אחד וכן כלה וחמותה. הגם שרבים לא חשו אני הצעיר ראיתי מעשים שלא הצליחו בזיווגם. ואתיא מכללא אחת היתה שאמר אביה שאינו חש לזה ולא היו ימים מועטים שמת החתן בקצרות שנים והכלה אזלא ומדלדלא ושוב נשאת ונתגרשה ומתה בחוסר כל וזרע אין לה רחמנא ליצלן". וכתב הכה"ח בסי' קט"ז ס"ק קכ"ה "שכן כתבו הזכור לאברהם שם אות ק"צ שמירת הנפש אות פו". וכן כתב בספר שדי חמד ח"ז מערכת חתן כלה ה'
וכתב בשו"ת דברי חיים אבן העזר חלק א סימן ח "מכתבו הגיעני והנה לפלפל בזה הוא למותר כי איך בדבר שאין לנו שום ידיעה והוא מדברים הנסתרים ובמחילת כ"ת הגאונים בתראי שהחלו לפלפל בכוונת רבינו יודא החסיד ז"ל וכי נשכיל בדבר שאין מבוא לשכלנו להשיג
אולם גם לסכל ח"ו דעת רבינו אדון החסידים גם כן ח"ו כי ידוע רבינו יהודא החסיד הי' רבו של הסמ"ג ואור זרוע אשר כל תורתינו ומנהגנו בארץ אשכנז וצרפת נמשכים אחריהם ולכן בודאי יפה שיחתן מתורתן של בנים האחרונים ושרי ליה מאריה לנוב"י [מהד"ת סי' ע"ט] שהרחיב בלשונו נגד ר"י החסיד רבן של גולת אריאל ארץ אשכנז וצרפת: וכו'
אך מחמת שבדבר זה ספק אם לזרעו כוון או לא לזה נאמר בכהאי גוונא אם הלכה רופפת בידך צא וראה האיך העולם נוהג [עי' ירושלמי פאה פ"ז ה"ה ומעשר שני פ"ה ה"ב] והנה במדינתנו אין מדקדקים רק באשה ששמה כשם חמותה [צוואת ריה"ח סי' כ"ה] ודבר זה מבואר להחמיר גם בספר משנת חסידים [מס' חתונה ומילה פ"א אות ה'] ובשארי הדברים אין מדקדקין במדינתנו וגם כנראה שלא הי' כוונתו בזה רק לזרעו כי האחרונים בעלי קבלה כמו המשנת חסידים אין מביאין רק שמה כשם אמו אלמא דבשארי הדברים לא הי' רק לזרעו ולכן אין שום חשש כלל בעובדא דידיה". וכן כתב בשו"ת אג"מ אה"ע ח"א סי' ד' שמחמירים בזה יותר מכל שאר הצוואה כיון שכן איתא בהאר"י.
ב
כתב בספר חסידים סימן תעז "וכן אדם שלקח אשה ששמה רבקה או שם אחר ובנו לקח אשה ששמה רבקה ובן בנו לקח אשה ששמה רבקה לא יצליחו".
חכמת אדם שער בית הנשים כלל קכג סעי' י"ג "ודע דמה שכתב בצוואת ר' יהודה חסיד סימן כ"ו שלא ישא אשה ששמה כשם אמו או שמו כשם חמיו הוא דוקא כשהם משולשים כגון אדם ששמו ראובן וחתנו שמו ראובן ואם יקח עוד חתן זה חתן ששמו ראובן אזי לא יצליח כיון שהוא משולש וכן אשה ששמה רבקה וכו' וכן כתב להדיא בספר חסידים סימן תע"ז והעולם טועים בזה". וכתב הכה"ח בס"ק קכ"ה בשם דבר משה מה"ק סי' נ"ח ששר שלום מבעלז היה מתרעם על החכ"א ואמר שטעםה בפשט דברי ספר החסידים.
ג
כתב בשו"ת אמרי אש שם "ומכל מקום כל צד שנוכל לומר דבזה לא דיבר הגאון החסיד ז"ל, יש לצדד. ואחרי כי החותן נקרא ר' יוסף יעקב, והחתן נקרא יוסף מרדכי, נראה דאין לחוש". וכן כתבו בשו"ת דבר משה (תאומים) מהדו"ק סימן נ"ח, בספר טהרת המים לר"א הכהן מסאלוניקי מערכת הצ' אות י' ובשו"ת לחם שלמה אהע"ז סימן מ'.
וכתב הכה"ח בס"ק קכ"ו " אך באם היה לאחד מהם עוד שם אחד צוה שיהא נקרא בשם ההוא הנוסף לבד ואמר בכה"ג לא מיקרי שמותיהן שווים וצוה להתקשר יעו"ש דבר משה שם בשם רב שר שלום שמירה מעליא שם מיהו משאר פוסקים אחרים כתב בשמירה מעליא שם שאם אין השמות שווים ממש כגון שהאחת נקרא רחל והשנית רבקה רחל אין לחוש דאין שמותיהן שוות כלל" וכן כתב בזבחי צדק קט"ז ס"ק פ"א.
וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת שופטים סעי' כ"ח "הרה"ג מהר"ד פארדו ז"ל בספר מזמור לדוד סי' קע"ט הביא בשם מר"ן האר"י ז"ל דאין טוב לאדם לישא אשה ששמה כשם אמו ע"ש, ודבר זה לא מצינו בכתבי רבינו האר"י ז"ל המצויים אתנו, אך נאמן הרב ז"ל בעדות זו שמצא כן, וידוע כי דבר זה נכתב ג"כ בספר חסידים עם שאר דברים, ושם נזכר גם היכא דהחתן וחמיו שוים בשם אחד מיהו לשון רבינו ז"ל דנקיט לא טוב וכו' נראה אזהרה זו קלושה, וי"ל טעמם מפני הכבוד דוקא, ועכ"פ כיון דנכתבה אזהרה זו בשם רבינו האר"י נכון להזהר, אך אם שינה השם לית לן בה".
ובטעם האיסור כתב בתורה תמימה בראשית ל"ב י"א "אבל לי נראה דדבר זה אסור לא מחשש סכנה אבל מעיקר הדין והוא על פי מה שקיימא לן דאסור לקרוא לאביו בשמו וכן אסור לקרוא בפניהם לאחרים ששמם כשמם" וכן כתב בהגהות יד שאול יו"ד ר"מ וראה בהערה של הג"ר מרגליות.
וכתב מרן הרב בהערות לקיצו"ש סי' קמ"ה הערה ה' "יש מחמירים ולא נושאים אשה ששמה כשם אימו ולא הוא כשם חמיו כמוזכר בספר חסידים. ונכון להזהר באזהרה זו כי יש אומרים שגם האר"י חש לה, ולכן ישנו את השם ותבוא עליהם ברכה. ואם יש לאחד מהם שתי שמות, או שיוסיפו שם במקום לשנות – יועיל".
העולה
שלצוואה זו חששו בין הספרדים ובין האשכנזים ויוסיפו שם או ישנו את השם אמנם חסידי צאנז לא חששו בזה רק בכלה ששמה כשם חמותה. וכן דעת בעל האגרות משה
אמנם אם יש לו שני שמות ולחמיו יש שם אחד וה"ה היפך. או שהשם השני שונה יכולים להישתדך