שאלה:
בעת לימודי בספרו החשוב "ספר הלכה" נתעורר לי שאלה מהלכות נט"י שחרית.
מש"כ שם בסעי' ב': "כאשר מתעורר אדם משנתו תיכף יטול ידיו לפני שיגע במלבושיו", וציין שהמקור לדין זה הוא מהבן איש חי (פרשת תולדות ו'). מתוך דבריו נראה בפשטות שאין איסור לגעת במלבוש קודם נט"י מטעם שרוח רעה תשרה על הבגדים, וכמו שהוכיח הבן איש חי בספרו "עוד יוסף חי" (פרשת תולדות סעי' י') דלא כמנחת אהרן, וכל מה שכתב כבוד תורתו היינו משום שצריך להקדים ליטול ידיו משום שלא להשהות הרוח רעה על ידיו. ויש להעיר בזה שהנה המג"א הביא (סי' ד' ס"ק א') דברי ספר סדר היום שלא יגע במלבושיו קודם שיטול, וכתב על זה המג"א שמהגמרא בברכות ומפסק השו"ע לקמן סימן מ"ו לא משמע הכי, שכתוב שם שצריך לברך פוקח עיוורים לפני נטילת ידים, כאשר מניח ידו על עיניו, והקשה המג"א שאסור לנגוע בעינים לפני נטילת ידיים, ותירץ, וז"ל: "ויש לומר דכאן מיירי שמניח ידיו על עיניו אחר שישים מלבוש על ידו, ודרך המלבוש הוא מניח ידו", עכ"ל. אם כן מוכח כדברי העוד יוסף חי שאין צורך להקפיד על נגיעה במלבושים לפני נטילת ידים.
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
דברי רי"ח זיע"א בספרו "עוד יוסף חי" (פרשת תולדות סעי' י') שאין איסור לגעת במלבושיו לפני נטילת ידיים דשחרית, זהו כדי לסנגר על העולם שאין נזהרים בכך. אך לדינא יש לנהוג כמו שכתב בבא"ח (פרשת תולדות הלכה ו'), והובאו דבריו בספרי "ספר הלכה" (ח"א עמ' י"ח סע' נ'[1]). ואע"פ שאין רוח רעה שורה על בגדים, אם מתכוון ללובשם מיד, משמע ששורה עליהם רוח רעה, לכן מובא בגמ' (ברכות נ"א.): "אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש"[2].
מקורות:
[1] ראה מאמר מרדכי (לימות החול פ"ב סעי' ב').
[2]מובא שם: "אמר רבי ישמעאל בן אלישע: שלשה דברים סח לי סוריאל שר הפנים: אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש, ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו, ואל תחזיר כוס אספרגוס אלא למי שנתנו לך, מפני שתכספית, ואמרי לה: אסתלגנית של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים: אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו וילכד. אמר רבי יהושע בן לוי: שלשה דברים סח לי מלאך המות: אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש, ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו, ואל תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת מפני שאני מרקד ובא לפניהן וחרבי בידי ויש לי רשות לחבל", וראה בהרחבה בהערה כ"ז.