שאלה:
בעת לימודי בספרו החשוב "ספר הלכה" נתעורר לי שאלה מהלכות נט"י שחרית.
מה שכתב שם, וז"ל: "אם לא מצא כלי או מים שיספיקו לנטילה כשרה, אלא רק לנטילה עד קשרי אצבעותיו כביום הכיפורים – אם ישנם מים שמצויים לו אלא שצריך ללכת מעט – ייטול בלי ברכה, וכשיגיע למים המספיקים – ייטול שנית ויברך, ילך בכל פעם פחות מארבע אמות, עד שיגיע למים האחרים וייטול כדבעי. אך אם אין לו מים מצויים בכמות מספקת – יברך על נטילה זו", עכ"ל. וקצת קשה לי, כיון שזוהי נטילה גמורה שהרי הוא מברך עליו, מדוע יצטרך שוב להלך פחות פחות מד' אמות כדין מי שלא נטל?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
עיין בכה"ח (סי' ד' ס"ק י"ד) משם פרי עץ חיים ובא"ח שצריך ליטול עד פרק הזרוע. ורק ביום הכיפורים (עיין סי' תרי"ג סע' ב') ובתשעה באב (עיין סי' תקנ"ד סע' י') יש טעם מיוחד מדוע מועילה הנטילה עד סוף קשרי האצבעות[1], לפיכך כתבנו שם (עמ' י' סעי' ד'[2]) שאם נטל ביום רגיל עד סוף קשרי אצבעותיו כמו ביום הכיפורים מפני שאין לו מים – יצא ידי חובה ויכול לברך, עם כל זה, אם יש מים בקרבת מקום,מהיות טוב שילך פחות פחות מד' אמות כדי להגיע למים אחרים ושם יטול ויברך[3].
מקורות:
[1] כתב כה"ח (סי' ד' ס"ק י"ד), וז"ל: "צריך ליטול כל האצבעות והכף עד פרק הזרוע. פרי עץ חיים שער ברכות פרק ג', עולת תמיד דף י"ח ע"ב, בן איש חי שם סעי' ב'. והא דמועיל ביום הכפורים ובתשעה באב עד קשרי אצבעות, כתב מהר"י צמח בעולת תמיד דף י"ז ע"ב ביום הכפורים אינה שולטת וביום תשעה באב אינה מקפדת על דבר מועט כזה כי כל היום שלה בעונותינו, והביאו בן איש חי בסעי' הנז'".
[2] מאמר מרדכי (לימות החול פ"ב סעי' ה').
[3] ראה בא"ח (ש"ר פרשת תולדות סעי' ז'), ז"ל: "אם קם משנתו, ולא מצא כלי הנטילה סמוך לו, אלא מונח רחוק הרבה, ואין יכול לומר לאדם אחר שיביאנו אליו, אז ילך פחות פחות מארבע אמות, ואם קם ממטתו, והלך אצל כלי הנטילה הקרוב לו, ולא מצא בכלי שיעור הראוי ליטול שלש פעמים על כל ידיו, דהיינו עם הכף, ומוכרח לילך רחוק להביא מים, אז יראה, אם יש במים מועטין אלו כדי ספוק נטילה, עד קשרי אצבעותיו, כמו נטילה דיום הכפורים – יטול עד קשרי אצבעותיו, ואחר כך יוליך הכלי וימלאנו מים, ויטול כראוי, ועם כל זה ילך פחות פחות מארבע אמות", וכך כתב כה"ח (סי' ד' ס"ק ג'), וז"ל: "אם קם ממטתו והלך אצל כלי של נטילה הקרוב לו ולא מצא בכלי שיעור הראוי ליטול ג' פעמים על כל ידיו דהיינו עד הפרק אלא מעט מים – יטול עד קשרי אצבעותיו כדי שלא ילך ד' אמות בלי נטילת ידים, דומיא דנטילת ידים דיום הכפורים דהסכימו הפוסקים דאף על גב דאינו נוטל ביום הכפורים רק עד סוף קשרי אצבעותיו נטילה מקרי ומברך על נטילת ידים, וכן יש להקל להולכי דרכים על דרך זה בזמן שהמים לחץ. שלמי צבור דף י"ח ע"ג, שערי תשובה סעי' ה', עיקרי הד"ט סימן א' סעי' י"ב. וכן כתב קיצור שלחן ערוך סימן ב' סעי' ג' דבשעת הדחק די עד קשרי אצבעותיו. ועיין רבינו זלמן סעי' ז'. ונראה דדוקא אם אין מצויין לו מים אז כלל אף ברחוק יברך על נטילה זו, אבל אם מצויין לו מים ברחוק מקום וכדי שלא ילך ד' אמות בלי נטילה נטל עד קשרי אצבעותיו, אז ימתין עד שילך למקום המים ויטול עד הפרק ויברך".