שאלה
אדם שעשה חנוכת בית. האם יש עניין שישנו בבית בליל החנוכת הבית?
תשובה
המצווה מהתורה לנוך בית נוהג רק בארץ ישראל, וחנוכה היא באכילה או שתיה, או בהשמת דברים בתוך הבית.
סדר חנוכת הבית שקוראים ולומדים יש לעשותו גם בחנוכת הבית בחוץ לארץ. כדי לחנכו בקדושה.
אין לקבוע מזוזה – אלא א"כ מאחסן בבית דברים או שיושן שם.
לא צריך לישון שם לאחר חנוכת הבית אך טוב שלא לישון שם קודם.
מקורות
כתוב בתורה דברים פרק כ פסוק ה "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו". תרגום יונתן מאן גברא די בנא ביתא חדתא ולא קבע ביה מזוזתא לשכללותיה יהך ויתוב לביתיה דלמא יגרום ליה חובא ויתקטיל בקרבא וגבר חורן ישכלליניה" כלומר החינוך הוא בקביעות מזוזה (לאחר שהכניס לתוך הבית חפצים וכמו שיבואר לקמן).
זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת ויקרא דף ג עמוד ב "אמר ליה משה חנוכא דביתא במאי הוה בסעודתא אדם כי יקריב מכם קרבן ליי'".
כתוב בירושלמי סוטה פרק ח ה"ד "יכול הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר תלמוד לומר ולא חנכו. את שמצוה לחנכו יצא זה שאינו מצוה לחנכו. הקדים לו שכרו כמי שחנכו. וכו' נעלו אם היה בתוכו חפצים את שדרכו ליבטל עליה כמי שחנכו ואם לאו כמי שלא חנכו"
כתב הרמב"ם הלכות מלכים פרק ז הי"ג "בנה בית ונתן בו חפציו ונעל עליהם, אם היה צריך לבטל על שמירתן הרי זה כמי שחנכו והתחיל לישב בו, ואם אינן צריכין לישב ולשומרן הרי זה כמי שלא חנכו". וכתב בספר השורשים לרד"ק שורש חנך "ומנהג הוא שעושין סעודה ושמחה באכילה הראשונה שיאכלו בבית החדש ולפיכך אמר "ולא חנכו ילך וישוב לביתו".
כתב בשו"ת באר שבע סימן ע (לגבי חנוכת הבית) "יראה שיש לחלק בדבר אם הוא בארץ ישראל אז נקרא סעודת מצוה אבל בחוצה לארץ נקרא סעודת הרשות וראיה מהא דגרסינן בירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה וז"ל יכול הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר ת"ל ולא חנכו את שמצוה לחנכו יצא זה שאינו מצוה לחנכו עכ"ל. כן פסק הרמב"ם בפ"ז מהלכות מלכים וכי תימא נהי דחינוך הבית גופיה בארץ ישראל הוא מצוה מיהו הסעודה שעושין עליו מאן יימא שהיא מצוה. י"ל כבר כתב נמוקי יוסף בפרק יש נוחלין על הא דתניא ר"א הגדול אומר כיון שהגיע ט"ו באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה כו' וז"ל ומפני שבאותו יום היו משלימים ומסיימים המצוה היו עושין שמחה גדולה וכו' מכאן שהוא מנהג לשמוח בענין מצוה עד שכשהשלימה עושים שמחה ומשתה וי"ט עכ"ל. ואני אוסיף נופך משלי להביא עוד ראיה וסמך למנהג לשמוח בענין מצוה לעשות סעודה מהא דאיתא במדרש רבה בתחילת שיר השירים ויבא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית וגו' א"ר יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה ע"כ. וכדאיתא בפרק כל כתבי אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן וכדאיתא ביומא פרק בא לו ויו"ט היה עושה כ"ג לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקדש וכאלה רבים".וראה בשו"ת חת"ס יו"ד קל"ח.
ב
מגן אברהם סימן יט ס"ק א' "וצ"ע מ"ש במזוזה דק"ל שצריך לברך כשקובעה כמ"ש בי"ד סי' רפ"ט דהתם נמי קי"ל חובת הדר הוא דכ"ז שאינו דר בתוכה פטור ממזוזה וכ"כ התוס' במנחות דף מ"ד ולכן נ"ל דסתמא דמילתא במזוזה קובעה כשדר בתוכה לכן מברך על עשייתה אבל טלית מסתמא קובע בו ציצית עד שלא לובשו לכן אינו מברך על עשייתו ואה"נ אם היה לבוש ציצית ונפסקו לו והטיל בו ציצית אחרים מברך אקב"ו לעשות ציצית כמו במזוזה מיהו י"ל דמיד כשנפסק מחויב לפשטו ולתקנו וע' בשבת דף קי"ח משא"כ במזוזה לא הטריחו רבנן לעקור דירתו ואפשר דה"ה במזוזה אם קבע בו מזוזה קודם שדר בתוכו כשנכנס לדור בתוכו מברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה כנ"ל". וכתב המשנ"ב בס"ק ד' "וה"ה במזוזה דקי"ל חובת הדר היא אין לברך על המזוזה רק כשהוא נכנס לדור בהבית תיכף ומיד דאז הוא ממש דומיא דעטיפה או כשכבר דר בה [ברכ"י וכן משמע מדברי המ"א להמעיין בו היטיב ועי"ש עוד במ"א ובברכ"י ובתשובת רע"א בסוף סימן ט'". (נראה שמכריע שלא יכול לקבוע עכשיו ולברך אחרי זה).
וכתב הכה"ח בס"ק ג' " והנה דברי המגן אברהם הללו הם תמוהים, דמלבד שחידש ברכה שאינה נזכרת לא בש"ס ולא בפוסקים, אלא דמשמע מדבריו נמי דיכול לברך על קביעות מזוזה קודם שבא לדור בתוכה, וזה לא מצינו בשום מקום שמברך על המצוה קודם זמן חיובה, וכיון שהמזוזה היא חובת הדר כמ"ש ביורה דעה סימן רצ"א אם כן אינו חייב עד שעה שדר בתוכה או אחר כך ולא קודם. ובעיקר קושיית המגן אברהם נלע"ד לתרץ דחכמים ז"ל לא תיקנו ברכת המצוה אלא בשעת שעוסק במצוה ומקיימה, ואם כן בקשירת הציצית דאותה שעה אינו מקיים מצוה דאינה חובת מנא וגם אינו יכול ללובשה כל זמן שלא נגמרו קשירת ציצית של ד' כנפות אינו מברך דלא הוי באותה שעה עוסק במצוה ומקיימה אלא עושה הכנה לקיום המצוה, לא כן כשקובע מזוזה בשעה שדר בבית או אחר כך דאז נתחייב במזוזה דמברך כיון שעוסק במצוה ומקיימה, אבל קבעה קודם שבא לדור בבית דבאותה שעה אינו חייב במזוזה אינו מברך דלא חשיב עוסק במצוה באותה שעה ומקיימה, וגם אחר כך כשנכנס לדור בתוכה אינו מברך כיון שאינו מתעסק במצוה באותה שעה דכבר נעשית המצוה ממילא. ואף על גב דאם לבש הטלית קודם זמנו מברך אחר כך, טלית שאני כיון שהוא על גופו ומעוטף בו חשוב מתעסק במצוה ומקיימה, לא כן במזוזה שהיא קבועה בפתח ולא יש עתה מעשה לא חשיב מתעסק במצוה. והא דמברך על הסוכה בשעה שנכנס לישב בתוכה אף על פי שעשאה מקודם, סוכה נמי שאני דכיון שחייב לישב בסוכה כניסתו לתוכה חשיב מתעסק במצוה ומקיימה כיון שזו הכניסה היא בשביל המצוה, לא כן במזוזה דאינו חייב לישב בבית שיש בפתחו שתי מזוזות ומשקוף כדי לעשות בו מזוזה דאם ירצה לדור בבית שאין בפתחו שתי מזוזות ומשקוף אינו חייב במזוזה כמבואר ביורה דעה סימן רפ"ז, וגם כשנכנס לבית אינו נכנס בשביל מצות מזוזה אלא מוכרח כדי לדור, ואם כן לא חשיב כניסתו לבית מתעסק במצוה ומקיימה. וציצית אף על גב דגם כן אינו חייב לקנות בגד שיש לו ד' כנפות כדי להתחייב בציצית, כבר אמרנו כיון שהוא על גופו ממש ומתעטף בו חשיב עוסק במצוה ומקיימה. ועיין עוד בזה מה שכתבו היד אהרן וברכי יוסף ומאמר מרדכי והמור וקציעה, והנלע"ד בס"ד כתבתי גם אני חלקי והיעב"א. והמורם מכל האמור ומכל דברי הפוסקים הנזכרים דלא יברך על המזוזה קודם שבא לדור בתוכה, ואם קבעה קודם שבא לדור בתוכה כשיבוא אחר כך לדור בתוכה לא יברך אשר קדשנו וכו' לדור בבית שיש בו מזוזה, דלא נמצאת ברכה זו לא בש"ס ולא בפוסקים כנ"ל. ובענין זמן חיוב קביעות מזוזה יש חילוקים עיין ביורה דעה סימן רפ"ו סעיף כ"ב ובפתחי תשובה שם אות י"ז ובנחלת צבי ובברכי יוסף אות ז' ובזכור לאברהם חלק יורה דעה אות מ' חלק א' וחלק ג' ובספר בן איש חי פרשת כי תבא אות ח"י, ואכמ"ל". ונראה שכבר ממתי שמניח בתוכו דברים יכול לברך כדין מקום לאיחסון.
ג
וכתב הכה"ח בסי' רכ"ג ס"ק יי"ט "מאן דבני בנין כד שרי למבני בעי לאדכרא בפומיה דהא לפולחנא דקב"ה הוא בני, בגין דכתיב הוי בונה ביתו בלא צדק וכו', וכדין סייעתא דשמיא שארי עלוי וכו', ואי לא שריא ביה ההוא מסאבא ולא נפק ההוא בר נש מעלמא עד דאתעניש בההוא ביתא וכו'. זוהר פרשת תזריע דף ן' ע"א יעו"ש".
העולה
המצווה מהתורה לנוך בית נוהג רק בארץ ישראל, וחנוכה היא באכילה או שתיה, או בהשמת דברים בתוך הבית.
סדר חנוכת הבית שקוראים ולומדים יש לעשותו גם בחנוכת הבית בחוץ לארץ. כדי לחנכו בקדושה.
אין לקבוע מזוזה – אלא א"כ מאחסן בבית דברים או שיושן שם.
לא צריך לישון שם לאחר חנוכת הבית אך טוב שלא לישון שם קודם.