שאלה
אני משמש כשליח ציבור בימי שבת בבוקר התפלת שחרית ומוסף . על מנת שהקול שלי לא יהיה צרוד במיוחד בשעות הבוקר, ואצליח להתפלל כמו שצריך אני צריך ללגום קצת מים תוך כדי התפילה, לפני ברוך שאמר על המים?
תשובה
מותר לך ואינך חייב בקידוש.
ואם אתה שותה מחמת צימאון עליך לברך על המים, אך אם הינך שותה מחמת צרידות אינך מברך על המים
מקורות
כתב המשנ"ב (סי' רפ"ו ס"ק ט') שכתב, וז"ל: "כתב באליה רבא והובא בשערי תשובה, דאם חלש לבו ואין לו יין ולא שאר דבר לקדש עליו – רשאי לאכול פירות, וה"ה מיני תרגמא מחמשה מינים קודם מוסף אף בלא קידוש, אבל בלאו הכי – אין להקל". וכ"כ כה"ח (שם ס"ק כ"ח).
כתב השו"ע (סי' רע"א סעי' ד'): "אסור לטעום כלום קודם שמקדש אפי' מים". וכתב המג"א (שם ס"ק ה') והמשנ"ב (שם ס"ק י"ג): "ושרי לרחוץ פיו במים כיון דאינו מכוון להנאת טעימה", וביאר המחצית השקל, וז"ל: "ר"ל שכ' אע"ג דהא קיי"ל בתענית טעימה – מותר, היינו טועם ופולט, היינו דוקא עד רביעית ולא יותר, אבל לרחוץ את פיו בשחרית במים – מותר בתענית יחיד אפי' יותר מרביעית, דדוקא בטעימה דמתכוון להנאה הוא דאסור יותר מרביעית, מה שאין כן ברחיצת פיו דאינו מכוון כלל להנאה. ועוד מים אם אינו שותה לצמאו אין בו הנאה, כמ"ש לעיל סי' ר"ד ס"ז באם חנקתו אומצא ושותה מים לרפואה דאינו מברך עליו, עכ"ד. וה"ה דרחיצת פיו במים קודם קידוש – שרי, דלא עדיף מתענית יחיד".
ב
כתב מרן הרב במאמר מרדכי פט"ז סעי' פ"ו "חזן שנצטרד תוך כדי תפילה באמצע חזרת הש"ץ, בשבת או ביום טוב – יכול לשתות מים או למצוץ סוכריה לפני הקידוש. ולעניין הברכה, אם שותה מים – אינו צריך לברך, ואם מוצץ סוכריה – יהרהר את הברכה בלבו".
וביאר "במים אינו נהנה אם אינו צמא לכן אינו מברך, בסוכריה שנהנה מטעמה (ואעפ"י שמוצצה כדי להעביר הצרידות) – יהרהר הברכה בליבו. ראה במשנה ברכות (מ"ד ע"א): "השותה מים לצמאו – מברך שהכל". ובגמ': "לאפוקי מאי? א"ר אידי בר אבין: לאפוקי מאן דחנקתיה אומצא". וכך פסק שו"ע (סי' ר"ד ס"ז). וכתב המג"א (שם ס"ק י"ח): "דלית ליה הנאה מינה, אבל השותה שאר משקין להעביר האומצא – מברך".
העולה
מותר לך ואינך חייב בקידוש
ואם אתה שותה מחמת צימאון עליך לברך על המים אך אם הינך שותה מחמת צרידות אינך מברך על המים