שאלה
מה המקור למול תינוק שנפטר לפני הקבורה ?
תשובה
- תינוק שמת קודם שנימול בין מת בתוך שמונה ימים ללידתו ובין לאחר מכן מלין אותו על קברו כדי שלא יקבר עם ערלתו כי חרפה הוא לו ואין מברכים על המילה.
- כאשר מלין על הקבר מלין באבן או בקנה ולא בסכין של מוהלים.
- אם שכחו למולו וקברו בערלתו אם נזכרו מיד ועדיין אין לחוש שנתנול בקבר צריכין לפתוח את הקבר ולמולו, אבל אם נזכרו לאחר כמה ימים אין לפתוח את הקבר.
- קוראים לנפל שם לזכר שירחמו מן השמים ויחיה בתחיית המתים ויהיה בו דעת להכיר אביו ואמו.
מקורות
כתב הבית יוסף יורה דעה סימן רסג "כ"כ הכלבו (סי' עג) וז"ל נהגו למול בן שמת קודם שיגיע להיות בן ח' בצור ובקנה בבית הקברות להסיר חרפתו ממנו שלא יקבר בערלתו כי חרפה היא לו וכ"כ הרבינו דוד אבודרהם (הל' מילה וברכותיה עמוד שנב) בשם גאון (שו"ת הגאונים שם סי' א) וכתב עוד בשם רב נחשון גאון (שם סי' ה) רגילין דמהלין על קבריה ולא מברכין על המילה ומסקין ליה שמא דכד מרחמין ליה מן שמיא והוי תחיית המתים הויא ידיעה לתינוק ומבחין ליה לאבוה והא דרב נחשון כתבה הרא"ש בסוף מועד קטן (פ"ג סי' פח) וכ"כ רבינו ירוחם (שם ח"א יג ע"ב) בשם רבינו הגרשוני שיש לנו קבלה שמוהלים אותו על קברו ומשימים לו שם לזכר שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים ויהיה בו דעה ויכיר את אביו עכ"ל. ובהגהות מימון פ"א מהלכות מילה (אות י) כתב שמה שנהגו להסיר ערלת הנפלים בצרור ובאבן הוא משום תקנת הפושעים דאמרינן בבראשית רבה (פרשת וירא פרשה מח) מעביר הערלה מן הקטנים שמתו ולא מלו ונותנה על פושעי ישראל". שכתב בית יוסף יורה דעה סימן רס "והיא מצלת מדינה של גיהנם כמו שאמרו חכמים שאברהם אבינו יושב בפתחה של גיהנם וכו'. בפרק ב' דעירובין (יט.) אהא דאמר ריש לקיש פושעי ישראל אין אור גיהנם שולט בהם אלא הא דכתיב (תהלים פד ז) עוברי בעמק הבכא ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל הבא על הגויה דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה כלומר משכה ערלתו ודומה לו כמי שאינו נימול ולפיכך אינו מכירו שהוא יהודי".
כתב השו"ע ביו"ד סי' רס"ג סעי' ה' "תינוק שמת קודם שיגיע להיות בן שמונה, מלין אותו על קברו בצור או בקנה ואין מברכין על המילה. אבל משימים לו שם, לזכר שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים".
וכתב הפת"ש בס"ק י"א "ועיין (בתשובת נו"ב תניינא חי"ד סימן קס"ד) שכתב דאם הוא איזה ימים אחר מותו אין לפתוח הקבר שלא לראות בנוולו ע"ש אכן בתשו' כני"ח שם נראה שדעתו דאף אחר זמן אחר מותו פותחין".
וכתב מרן הרב "אם שכחו למולו וקברו בערלתו אם נזכרו מיד ועדיין אין לחוש שנתנול בקבר צריכין לפתוח את הקבר ולמולו, אבל אם נזכרו לאחר כמה ימים אין לפתוח את הקבר".
העולה
- תינוק שמת קודם שנימול בין מת בתוך שמונה ימים ללידתו ובין לאחר מכן מלין אותו על קברו כדי שלא יקבר עם ערלתו כי חרפה הוא לו ואין מברכים על המילה.
- כאשר מלין על הקבר מלין באבן או בקנה ולא בסכין של מוהלים.
- אם שכחו למולו וקברו בערלתו אם נזכרו מיד ועדיין אין לחוש שנתנול בקבר צריכין לפתוח את הקבר ולמולו, אבל אם נזכרו לאחר כמה ימים אין לפתוח את הקבר.
- קוראים לנפל שם לזכר שירחמו מן השמים ויחיה בתחיית המתים ויהיה בו דעת להכיר אביו ואמו.