שאלה
האם מותר לאכול כנאפה אצל הערבים?
תשובה
אין לקנות כנאפ"ה מגוי
- משום בישולי גויים .
- משום חלב עכו"ם.
- משום שומן מן החי. (גם אם הקמח נשמר בצורה ראויה כך שלא קיבל תולעים).
מקורות
כתב הבית יוסף יורה דעה סימן קיג "כתב האגור (סי' אלף שח) בשם התוספות פ"ב די"ט (ביצה טז: ד"ה קמ"ל) אותם נילי"ש שקורין אוביאט"י הן שלקות מדלא מברכינן עליהם המוציא יש בהם משום בישולי גוים ומיהו ה"ר יחיאל מתיר מפני שדרך אפיית פת עושין לה ואי קבע סעודתיה עלייהו מברך המוציא עכ"ל".
וכתב השו"ע בסי' קי"ג סעי' ז' "אין שגירת (פי' הבערה. ובערו והשיקו (יחזקאל לט, ט), תרגום ויהון שגרין) התנור מועלת אלא בפת, אבל בשאר המתבשלים אין שגירת התנור ולא הדלקת האש מעלה ומוריד, אלא ההנחה דווקא. לפיכך הרוצה לבשל במחבת בתנור של עובד כוכבים, צריך שיתן ישראל המחבת לתוך התנור, למקום הראוי להתבשל בו. הגה: ויש חולקין וסבירא להו דהדלקת האש או חיתוי בגחלים מהני לענין בישול כמו לענין פת, וכן נוהגין".
וכתב הרמ"א בסי' קי"ב סעי' ו' "ואותן נילו"ש שקורין קיכלי"ך או מיני מתיקה שקורין לעקי"ך, הם בכלל פת ובמקום שנוהגים היתר בפת של עובד כוכבים גם הם מותרים, ולא אמרינן שיש בהם משום בשולי עובד כוכבים".
וכתב בשיורי ברכה ס"ק ט' "הרב פרי חדש ס"ק י"ז הביא תשובת הרשב"ץ שהביא מרן בב"י סימן קי"ג, דמיני מתיקה שעושים הגוים מסלת ודבש, דדובשא עיקר וסלת לדבוקי, וכדין נהגו בהם התר. והוא בתשובותיו בתשב"ץ ח"א סימן פ"ט וח"ג סימן י"א. והוא ז"ל חלק עליו, דהני מיני מתיקה מברכין בורא מיני מזונות, ומעיקר הדין אסירי משום בישולי גוים. והביא דין המלבי"ן. והעלה דכל דבר שמברבין עליו בורא מיני מזונות, אם כשקובע סעודה עליו מברך המוציא ובהמ"ז, דינו כפת. ובמקום שנהגו התר בפת של גוים גם זה מותר. ואם הם דברים שאפילו בקביעות סעודה אינו מברך המוציא, כמו המיני מתיקות, יש בהם משום בישולי גוים. ואם הם דברים שאעפ"י שיש בהם קמח אין מברבין עליהם בורא מיני מזונות, א"כ קמחא תפל ואין בו משום בישלוי גוים. זהו תורף דבריו ז"ל. ודבריו חיים וקיימים. ודין המלב"ן כ"כ באורך הרב ז"ל בקונטריס התשו' שבספרו מים חיים סימן א'. וכך פשטה הוראה. וכמ"ש אני הדל בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סוף סימן ר"ד, משם הגדולים רבנן סמוכי. ע"ש". וכ"כ הכה"ח בס"ק ל"ה.
ב
כתב השו"ע בסי' רח סעי' ב' "חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל, כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא, אפילו עירב עמהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם, מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה; אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו, בטל בתבשיל".
וכתב הכה"ח בסי' קס"ח ס"ק מ"ט "על האלטריא"ה והמאקרוני"ס הן ודומיהן אי קבע עליהן דעת הרב הגדול מחנה אפרים בתשובה כי באה בספר פרח שושן כלל א' סימן ד' דאף כי קבע יברך בורא מיני מזונות וברכה מעין שלש. וכן הסכים בספר לשון למודים חלק אורח חיים סימן פ"ה. אך דעת הרב גנת ורדים והרב פרח שושן שם סימן ה' לברך המוציא וברכת המזון. והרב נחפה בכסף חלק אורח חיים סימן ב' האריך בזה ונטה לדעת מחנה אפרים והשיב להשגות פרח שושן וכתב דלענין הלכה ירא שמים יברך על פת תחלה ואם אין לו פת יברך תחלה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה מעין שלש יעו"ש. והביא דבריו יד אהרן מהדורא בתרא בהגהות בית יוסף אות יו"ד, ברכי יוסף אות ג', בית מנוחה אות כ"ה. וכתב עוד שם הברכי יוסף בשם השבלי הלקט סימן מ"א וז"ל ויטר"י ומאקארונ"י ופראסקיריל"י הן וכל הדומה להן שהן מעשה קדרה מברכין עליהן בורא מיני מזונות בין אם קבע עליהן סעודתו בין אם לא קבע בין אם בשלם במים ושמן בין אם בשלם בדבש וחלב או שאר משקה עכ"ל, וכתב עליו שם הברכי יוסף דדברי השבלי הלקט מבוארים דכל מעשה קדרה אפילו קבע מברך בורא מיני מזונות עכ"ל. ועל כן נראה לענין דינא דכל דבר שיש בו פלוגתא בקבע אי יברך המוציא או בורא מיני מזונות יש ליזהר שלא לאכול כי אם פחות מג' ביצים ואז יברך בורא מיני מזונות ומעין שלש, ואם רוצה לאכול יותר אז תחלה יאכל כביצה מפת ויברך עליו על נטילת ידים והמוציא ואחר כך יאכל מזה. והטעם שצריך כביצה משום דעל פחות מכביצה פת אין מברכין על נטילת ידים כמ"ש לעיל סימן קנ"ח סעיף ב' יעו"ש". וכו' וכתב מרן הרב בהלכות ברכות שהלכה כברכ"י וברכתן מזונות אע"ג שקבע עליהם סעודה והטעם כיון שהם מבושלים ולא אפויים.
וע"כ יש בהם משום בישולי גויים.
ג
כתב השו"ע ביו"ד סי' קט"ו סעי' א "חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, אסור, שמא עירב בו חלב טמא" ובסעי' ב' "גבינות העובדי כוכבים, אסרום מפני שמעמידים אותם בעור קיבת שחיטתם שהיא נבלה. ואפילו העמידוהו בעשבים, אסורה". ובכנפאה יש חלב עיזים ועוד שבקמח אטריות הינם שמים אבקת חלב
ד
מלבד כל הנ"ל ישנה בעיה שבקמח של האטריות מערבים לפעמים שומן מן חי.
העולה
אין לקנות כנאפ"ה מגוי
- משום בישולי גויים .
- משום חלב עכו"ם.
- משום שומן מן החי. (גם אם הקמח נשמר בצורה ראויה כך שלא קיבל תולעים).