שאלה
עברנו לגור בבית ששיפצו וחילקו את הדירה ובנו קירות, ויש מקום שהייתה דלת כניסה למטבח, ואנחנו רוצים לאטום אותו, השאלה האם צריך לעשות חור כדברי צואת ר' יהודה החסיד ?
תשובה
אין לאדם לסתום פתח או חלון אפי' בקיר פנימי אלא א"כ ישאיר נקב קטן פתוח.
וגם בשיפוץ שהורדת קירות ובנית מחדש יש להשאיר במקום שבו היה פתח צינור חלול שישמש כפתח.
מקורות
כתוב בצוואת ר"י החסיד אות כ"ג "לא יסתום אדם חלון לגמרי שלא יזיקו השדים כי דרכם לצאת בו אלא ינקוב נקב קטן בו". והביאו בשיירי כנה"ג יו"ד סי' קע"ט סעי' י'
וכתב בספר החסידים סימן תסא "יש דברים שהן כדרכי האמורי ואעפ"כ מותר כגון אדם ששיבר בית ישן ובונה בית חדש באותו מקום או חדר יש להדרים בבית ליזהר שלא ישנו החדש מן הישן בפתחים ובחלונות אלא יכוונו לעשות בחדש כמו בישן ולא ישנו ואם לאו יהא להם סכנה בחייהם מפני הממונים שדים או מלאכים והכל בספר הכבוד".
וכתב
וכתב בספר חסידים (מרגליות) סימן אלף קמו "לולא שבני אדם היו מגידים מה שרואים היו רואים דברים הרבה כמו הבהמות שאין מגידות. כי האתון ראתה מה שלא ראה בלעם. ולמה לא נטה המלאך לצד ימין או לשמאל או יפרח באויר שאמר (במדבר כ"ב ל"ב) כי ירט הדרך לנגדי. אלא מכאן שסכנה לסתום חלונות ופתחים לפי שמא נגזר לשדים שאין להם לעבור אלא באותו הדרך ומטריח השדים במקום אחר לכן ותלחץ [את] רגל בלעם אל הקיר (שם כ"ה) לעבור במקום הנגזר לו ומנין שאין השדים יכולים לילך כי אם במקום הנגזר להם כדאמר בפ' כל הבשר שהשד היה עומד תחת המרזב ושבר החביות כי לא היה לו לזוז משם ובפ' ערבי פסחים אמרינן כי אין דרך הילוכו כי אם בצידי רשות הרבים".
ב
וכתב בשו"ת חיים ביד סימן כה "אשפוך לפניו שיחי במי שנפלה ביתו לגמרי או שנשרף אם יש לחוש לצואת ר"י החסיד שלא לסתום החלונות שהיו פתוחות מקודם לסוגרן ולפתוח במקום אחר יורינו המורה ושכמ"ה.
תשובה אמת שמדברי הרב ר"י החסיד בצואותיו סי' כ"ג שכתב וז"ל לא יסתום אדם חלון ופתח לגמרי שלא יזיקו השדים כי דרכן לצאת בו אלא ינקוב נקב קטן בו יע"ש מזה הלשון מורה דדוקא כשהוא בא לעשות מעשה לסתום אבל כשנפלה מאליה או נשרפה שנפרץ לגמרי הרי קי"ל דנפל אזדא ליה ופנים חדשות באו לכאן וכו'
איברא שראיתי בסה"ח סי' תס"א שכתוב וז"ל יש דברים שהם כדרכי האמורי ואעפ"כ מותר כגון אדם ששיבר בית ישן ובונה בית חדש באותו מקום או חדר יש לחדרים בבית להזהר שלא ישנו החדש מן הישן בפתחים ובחלונות אלא יכוונו לעשות בחדש כמו בישן ולא ישנו ואם לאו יהא להם סכנה בחייהם מפני הממונים שדים או מלאכים והכל בספר הכבוד עכ"ל הרי דאע"ג ששיבר בית ישן ונפל הבנין עכ"ז קא מזהר שלא ישנו החלונות והפתחים מכמות שהיו בבנין הישן והיה מקום לחלק בזה דשמא יש חילוק בין כשהאדם הורס הבנין הישן לעשותו מחדש לנפל מאליו או נשרף ועדיין צ"ע וכו' דבר זה צריכא רבה ומי עלה שמים וירד וידע אם בכה"ג ליכא למיחש או לא ופירוקא לסכנתא לא עבדינן וכל מה דאתה יכול להרבות ספיקות וס"ס במקום סכנה אזלי' לחומרא וכמ"ש הפוסקי' ז"ל וכמ"ש במג"א.
ואין מקום להתיר משום דבר מצוה שהוא בנין ביה"כ כאשר ראיתי להרב שאלת יעבץ ח"א סי' מ"ו שרצה להתיר בקציצת האילן לצורך הרחבת ביה"כ משום שומר מצוה לא ידע דבר רע מלבד שמצינו חולקים על זה וכמ"ש בעניותי בסה"ק נשמת כל חי ח"א חיו"ד סי' מ"ב. גם ראיתי להרב"ד ז"ל בתשו' חיו"ד סי' נ"ו שהתיר לנתוץ תנור וכירים לעשות בית ת"ת דרבים דרצה להתיר משום מצוה והרב צרור הכסף דחה ראיותיו בחיו"ד סי' וי"ו ואסר וכתב שם דהרב"ד התיר הלכה למעשה ובתוך ל' נפטר ע"ה ההוא רח"ל יע"ש. וגם הרב יוסף אומץ סי' ל"ז אסר לסתום חלונות אפי' מביה"כ והכריע דגם בביה"כ איכא משום סכנת מזיקין יע"ש וכו'".
שכתב בשו"ת יוסף אומץ סימן לז "אם יש לחוש לצואת ר"י החסיד בענין סתימת פתח או חלון להניח חור כל שהוא אף בכתל המפסיק בין בית לבית הכנסת" והשיב "ובנ"ד א"צ לכל האמור דבכתל האמצעי מבחוץ מצד הבית שם יבואו לשאוב מני' קדושה דרך הפתח והחלון שבינתיים וצואת רבינו יהודה חסיד במקומה". עיי"ש בהרחבה והביאו הכה"ח בסי' קט"ז ס"ק קכ"ב וזכור לאברהם אות קפ"ח.
וכתב הכה"ח שם "ובמדינתינו כשסותמין פתח מניחין שם קנה חלול מעבר לעבר זבחי צדק אות ע"ח".
וכ"כ בבן איש חי שנה שניה פרשת פינחס סעיף יז "וכתוב בצוואות ר"י חסיד ז"ל לא יתוץ תנור וכיריים שאופין בו כדי להשתמש באותו מקום, ולא יסתום חלון או פתח לגמרי אלא יניח חור כל שהוא".
העולה
אין לאדם לסתום פתח או חלון אפי' בקיר פנימי אלא א"כ ישאיר נקב קטן פתוח.
וגם בשיפוץ שהורדת קירות ובנית מחדש יש להשאיר במקום שבו היה פתח צינור חלול שישמש כפתח.