שאלה
אדם שלא הניח תפילין עד אחרי חצות היום בערב שבת, האם יניח אותם עכשיו?
תשובה
אדם שלא הניח תפילין כלל צריך להניח בערב שבת גם לאחר חצות, אך לא יתפלל עמהם מנחה.
אבל אם הניח לא יניח שוב מחצות ואילך, כיון שמתנוצץ הארת שבת. וכן אין להניח תפילין של שימושא רבה אז.
מקורות
כתב הבא"ח פרשת וירא סעי' כ"ג "רבינו האר"י ז"ל בתחלה היה מנהגו ללבוש בשחרית של רש"י ושל ר"ת ובמנחה של ר"ת לבדו, ואח"כ עשה תפילין דרש"י כסברת שמושא רבא שהם אצבעים על אצבעים, והיה לובש בשחרית של רש"י ור"ת ובמנחה היה לובש של שמושא רבא הנז', והיה אומר תפילין זה דשמושה רבא עולה במקום שני הסברות הנז', וזהו טעם היותם אצבעיים כנגד שתי הבחינות הנז' וכמפורש כל זה בשער הכונות, יע"ש. ומ"ש עולה במקום שני הסברות, היינו לצורך זמן תפלת המנחה, אבל לא לצורך זמן תפלת שחרית, דא"כ היה לובשו גם בשחרית. ואשרי הזוכה ונזהר להתפלל מנחה בתפילין שמושא רבא. ועט"ר הרב אדוני אבי זלה"ה היה נזהר בזה בחודש אלול ועשי"ת. ודע כי הנוהגין להתפלל מנחה בתפילין, לא יניחום במנחת ערב שבת, כי כבר נתנוצץ קדושת שבת שהוא עצמו אות, וכמ"ש רבינו חיד"א במחב"ר סי' כ"ה בשם המקובל מהר"ם פאפיר"ש ז"ל ושומר אמונים ע"ש".
וכתב הכה"ח סי' כ"ה ס"ק ק' " כתב הרב חמדת ימים בפרק ד' דשבת דגם במנחה של ערב שבת יתפלל בציצית ותפילין יעו"ש, וכן כתב משנת חסידים במסכת תוספת שבת פרק א' אות א', ונגיד ומצוה במנהגי ערב שבת יעו"ש. אמנם בספר אור צדיקים להר"מ פאפירש בדיני תפלת המנחה דף כ"ד ע"א כתב וז"ל קבלתי ממורי ז"ל שלא להניח תפילין בערב שבת כי כבר נתנוצץ קדושת שבת עכ"ל, וכן כתב הרב מהר"י אירגאז בסוף ספר שומר אמונים בשו"ת סימן ז' עי"ש, מחזיק ברכה אות ט"ז ובסימן רס"ז אות א', ובספרו קשר גודל סימן ג' אות כ"ח, וחיים שאל חלק א' סימן א', ומראית העין בליקוטים סימן ך' אות ב', וכן כתב יד אהרן במהדורא בתרא סימן ל"א, נוה שלום סימן כ"ו אות ח', עיקרי הד"ט סימן י"א אות ב', וכן כתב הרב המקובל מוהר"י קאפיל ז"ל בסידור תפלתו קול יעקב דף קכ"ט ע"ב משם מוהרמ"ק ז"ל, והביא דבריהם הפתח הדביר סימן כ"ט אות ב' וכתב וכן עיקר. ועיין שערי תשובה בסימן ל"ז אות ג' שכתב דערב שבת לאו דוקא דהוא הדין ערב יום טוב יעו"ש. וכן מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קודשינו ירושלים ת"ו שאין לובשין תפילין בתפלת מנחה של ערב שבת קודש וכן בכל תפלת מנחה של ערב יום טוב רק טלית לבד".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"ח סעי' פ"ט "שימושא רבא – תפילין של שמושא רבא, שגודל ריבוען העליון הוא שתי אצבעות על שתי אצבעות דהיינו 4 ס"מ על 4 ס"מ, רצוי להניחן בתפילת מנחה, אך בערב שבת אין להניח שום תפילין בתפילת מנחה".
ב
אמנם יש משמעות לדין זה שכתב הכה"ח בסי' כ"ט ס"ק ב "ועיין פתח הדביר אות ב' שכתב לחלק דמרן ז"ל איירי כשהיו מונחין עליו התפילין מתחילת היום דאז שרי להשהותן עליו עד בין השמשות אכן להניחם לצורך תפילת המנחה גם הוא יודה דלא יניחם משום קדושת שבת, ועיין שם שהסכים להחיד"א ודעמיה שלא להניחם לצורך תפילת מנחת ערב שבת קודש, וכתב וכן דעת רובא דרבוותא, וכן עיקר כמו שכתבנו לעיל סימן כ"ה אות ק'. ועיין שער הכוונות דף ס"ב ע"א שכתב דמשעה חמישית ואילך מתחלת תוספת קדושת שבת יעו"ש ובדף מ"ב ע"ב דרוש ה' דחזרת העמידה ובשער הגלגולים הקדמה כ"ג ובשער מאמרי רשב"י פרשת קדושים ד"ה ועתה וכו' יעו"ש. ובע"ה בדברינו לשם על שער הכוונות יתבאר הענין". וא"כ מחצות משמע שמחצות אין ללבוש תפילין אמנם אם לה הניח יניח אך לא יתפלל עמהם מנחה.
העולה
אדם שלא הניח תפילין כלל צריך להניח בערב שבת לאחר חצות אך לא יתפלל עמהם מנחה.
אבל אם הניח לא יניח שוב מחצות ואילך כיון שמתנוצץ הארת שבת. וכן אין להניח תפילין של שימושא רבה אז.