שאלה
אצלינו בחו"ל ירד בלילה הראשון גשם ואחד מבני הקהילה קידש בבית ובירך שהחיינו על החג, האם למחרת בבוקר שעושה קידוש בסוכה האם מברך שוב שהחיינו על מצוות סוכה?
תשובה
אם לא אכל בסוכה בלילה הראשון – יברך שהחיינו בבוקר כשאוכל בסוכה, [גם לבני חו"ל], אע"פ שבירך בקידוש כיון שעל הסוכה לא בירך.
אם לא אכל בבוקר של היום הראשון יברך בליל שני – וכן על זה הדרך עד היום השביעי.
מקורות
כתב השו"ע סי' תרמ"א סעי' א' "העושה סוכה, בין לעצמו בין לאחר, אינו מברך על עשייתה אבל שהחיינו היה ראוי לברך כשעושה אותה לעצמו, אלא שאנו סומכים על זמן שאנו אומרים על הכוס של קידוש".
וכתב המשנ"ב ס"ק ג' "כשעושה אותה – וה"ה אם היתה עשויה מכבר והוא מחדש בה דבר דהיינו שהיה בה רק שני דפנות והוא השלימה עכשיו או שחידשה בהסכך [ריטב"א]", וראה בשער הציון ס"ק ג' מה שכתב שכיון שמנהג לברך בשעת הקידוש לא הביאו השו"ע, וכתב הכה"ח ס"ק ה' "וזה שכתבנו להבין דברי הפוסקים, אבל כבר כתבנו דהמנהג שאין לברך כי אם בעת קיום המצוה. ועוד נפקא מינה למי שכבר בירך".
כתב הבה"ל ד"ה "לעצמו – משמע דכשעושה אותה לאחרים אינו יכול לברך שהחיינו ורק הבעה"ב בעצמו יברך שהחיינו כמ"ש המ"א ועיין בפמ"ג והא דסתם הרמ"א לעיל בסימן תקפ"ה ס"ב דאפילו היכי שכבר יצא ומברך להוציא אחרים אפ"ה יברך שהחיינו התם הלא איירי שמי שעדיין לא יצא עומד בצדו לצאת בברכת התוקע התם אמרינן דיוכל להוציאו דשומע כעונה והוי כאלו מברך לעצמו משא"כ בזה שאינו מיירי באופן זה ואה"נ דאם הבעה"ב עומד פה ומבקשו שיכוין להוציאו ה"נ דמותר כך העליתי מדברי הגר"א שם אלא שכבר העלו האחרונים שם דאם יוכל לברך בעצמו אין כדאי שיוציאו בברכתו ודע עוד דמדברי התוספות בדף מ"ו ד"ה העושה סוכה לעצמו משמע דלהכי לא יוכל לברך שהחיינו כשעושה בשביל אחר מדס"ל להאי תנא דאין מברך לעשות (ר"ל וא"כ אין עשייה עיקר המצוה וע"כ אין מברך שהחיינו בשביל אחרים) ולפ"ז במצוה שעשייה עיקר המצוה לדעת התוספות יוכל לברך שהחיינו גם כשעושה המצוה בשביל אחרים ולשיטתם ניחא ג"כ מה שהקשינו מסימן תקפ"ה אדהכא דהתם שמיעת השופר הוא עיקר המצוה ולהכי יוכל לברך שהחיינו גם בשביל אחרים משא"כ בסוכה דעיקר המצוה הוא הישיבה בסוכה ולא העשייה". כלומר שאם עושה לאחרים לא מברך אבל לעצמו מברך, כיון דעיקר המצווה היא הישיבה וא"כ אם עושים כמה ביחד יכלו לברך.
ב
כתב הרמ"א "ואם לא אכל לילה ראשונה בסוכה, אף על פי שבירך זמן בביתו, כשאוכל בסוכה צריך לברך זמן משום הסוכה; ואם בירך זמן בשעת עשייה, סגי ליה".
וביאר המשנ"ב ס"ק ה' "כשאוכל בסוכה – ר"ל למחר ביום", ובס"ק ו' "משום הסוכה – דהברכה שבירך מאתמול בביתו היה רק בשביל החג".
וכתב הכה"ח בס"ק ט' "ואם לא אכל לילה ראשונה בסוכה וכו'. כן כתב הר"ן (פרק ד' דסוכה) בשם הראב"ד שמי שלא אכל בסוכה לילה הראשון אף על פי שבירך זמן בביתו צריך למחר כשישב בסוכה לברך זמן אם לא בירכו בשעת עשייה כשם שמברכין על הלולב זמן אף על פי שכבר בירך אותו בלילה יעו"ש. והביא דבריו בית יוסף. מיהו הב"ח בתשובה סימן קל"ב האריך להשיג על זה, דהראב"ד סבירא ליה דהא דזמן דקידוש אינו פוטר דלולב משום דאינו לפניו בשעת ברכה לכן פסק נמי הכי בזמן שעשה בבית דלא קאי על סוכה, אבל שאר פוסקים שכתבו טעמא דלולב משום דאינו נוהג בלילה מוכח דאם היה נוהג אף שלא היה לפניו היה פוטר דלולב אם כן הוא הדין בזמן שעשה בביתו שפוטר דסוכה כיון שנוהג בלילה יעו"ש. ועיין בדגול מרבבה שכתב שכן הוא דעת הרא"ש יעו"ש. אבל האליה רבה אות ב' הרבה להשיב על דברי הב"ח הנז' והסכים לדברי הרמ"א הנז' יעו"ש. וכן הסכים השבות יעקב חלק א' סימן ל"ב. וכן הרב משאת משה בראשון סימן ה' יצא לישע סברת הר"ן ובהסכמה עלה לברך זמן בסוכה אף אם בירך זמן בקידוש בביתו כסברת הר"ן ודעמיה יעו"ש. והביא דבריו הברכי יוסף אות א' והביא עוד סמוכות לזה יעו"ש. והביא דבריו השערי תשובה. וכן נראה דעת הכסא אליהו אות א' ובספרו קול אליהו חלק א' חלק אורח חיים סימן מ"א, ועיין שם מה שכתב לחלק בין בירך זמן בעשיית סוכה דפוטר זמן הרגל ובין בירך זמן בביתו ארגל דלא פטר זמן סוכה יעו"ש. וכן נראה דעת המשבצות זהב סימן תרל"ט אות י"ז ובאשל אברהם סימן תרס"א יעו"ש. וכן הסכים בספר בגדי ישע. וכן פסק ה"ר זלמן אות ב', חיי אדם כלל ע"ט אות ג', דרך החיים אות ג'. ועיין עוד לקמן סימן תרמ"ד אות ו' ובאות שאחר זה:
וכתב עוד בס"ק י' "וגם לילה שניה. מגן אברהם ס"ק ב'. ור"ל דאם לא אכל בסוכה לילה ראשונה וגם לילה שניה אז יברך בבוקר שהחיינו על הסוכה, אבל אם לא אכל בסוכה רק לילה ראשונה לא יברך בבוקר שהחיינו על הסוכה אלא ימתין עד ליל שני וכשמברך זמן על הקידוש יכוין לפטור גם זמן דסוכה. כן כתב הלבושי שרד לפרש דברי מגן אברהם הנז', וכן כתבו המחצית השקל ואשל אברהם אות ב'. אלא שכתב שם האשל אברהם שזהו כשיטת הב"ח שכתבנו באות הקודם, אבל לדעת האליה רבה ושאר פוסקים יברך בבוקר ביום ראשון אם נכנס שם לאכול יעו"ש. וכן כתב השערי תשובה".. ועיין לקמן סימן תרס"א אות ג'".
וכן כתב המשנ"ב סי' תרס"א ס"ק א' "אכן מי שלא אכל לילה ראשונה בסוכה וגם למחר בשחרית לא אכל בסוכה יברך בליל שניה סוכה ואח"כ זמן דאז הזמן יהיה קאי אשניהם".
וכן כתב הכה"ח בס"ק ג' "ומי שלא אכל לילה ראשונה בסוכה צריך בליל שניה לברך סוכה ואחר כך זמן. מגן אברהם, יד אהרן בהגהות הטור. והיינו כשלא אכל גם בשחרית אז בליל שניה מברך סוכה ואחר כך זמן גם להרא"ש. אשל אברהם. וכן כתב משנה ברורה אות א'. ועיין לעיל סימן תרמ"א אות ט' ואות יו"ד".
וכתב הכה"ח בסי' תרמ"א בס"ק י"א "צריך לברך זמן וכו'. אפילו אין הסוכה שלו. רבינו זלמן אות ב'".
העולה
אם לא אכל בסוכה בלילה הראשון – יברך שהחיינו בבוקר כשאוכל בסוכה, [גם לבני חו"ל], אע"פ שבירך בקידוש כיון שעל הסוכה לא בירך.
אם לא אכל בבוקר של היום הראשון יברך בליל שני – וכן על זה הדרך עד היום השביעי.