שאלה
שלום הרבנים האם מותר להזמין גוי לסוכה?
תשובה
יש להשתדל לא להכניס גוי לסוכה אמנם אם אין ברירה יפרוס מעל מקום משובו ניילון וכדו' כדי לפסול את הסוכה שם.
אמנם בעובד זר וכדו' שאין דרך כל הזמן לסדר את הניילון יש להקל. כיון שאין זה איסור מדינא.
מקורות
כתב השו"ע סי' תרל"ט סעי' א' "כיצד מצות ישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) (טור) ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע. כיצד, כלים הנאים ומצעות הנאות, בסוכה; וכלי שתיה, כגון אשישות וכוסות, בסוכה; אבל כלי אכילה (לאחר האכילה) (טור), כגון קדירות וקערות, חוץ לסוכה; המנורה, בסוכה; ואם היתה סוכה קטנה, מניחה חוץ לסוכה. הגה: ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה, כדי שלא יהיו מצות בזויות עליו".
וכתב הכה"ח בס"ק ו' " ועיין בשפתי כהן על התורה פרשת אמור שכתב וז"ל הרי השבעה צדיקים רמוזים שהם באים ויושבים בסוכה, על כן צריך לשבת בה באימה וביראה בבושה וענוה, ולא ימשך אחר אכילה ושתיה שלא יבא לידי נבלה, ולא יכניס לתוכה עכו"ם שהסוכה צלא דמהמנותא ועכו"ם לית ליה מהמנותא ואז בורחת הקדושה ושבעת הצדיקים מקללים קללות נמרצות וכו' יעו"ש. והביא דבריו בית דוד סימן תמ"ד".
ובחקל יצחק (בשם ה'אמרי יוסף' מספינקא – פ' וירא ד"ה והשענו תחת העץ) כתב: דיברתי עם מרן והסכים שלא להכניס גוי לסוכה רק לצאת לחוצה לדבר עמו (כדאיתא בכלים פ"א), החיל מקודש שאין עכו"ם נכנסין לשם, ומסתברא בסוכה ודאי קדושתה כהחיל ע"כ. וכן כתב הרב פינחס מקוריץ בספר מדרש פנחס.
ונהג מרן הרב זצ"ל כשבאו לבקרו בסוכות גויים אנשי שגרירות וכדו' שהיה פורס על הסכך ניילון כשיעור ד' טפחים, באמצע הסכך מעל מלמקום מושבם, והיה מכוון כדי לפסול את הסוכה ואומר להם שזה בשביל שלא יפול מסכך וילכלך אותם.
ב
בספר שמחת ישראל (עמוד רמט) שהביא בשם הגר"ש דבליצקי שליט"א, שפשוט דזהו רק אזהרה שלא יזמין הגוי, אבל אם הגוי בא בעצמו או שהוכרח להזמינו מפני דרכי שלום, בודאי דיש לישב אתו בסוכה, כיון דעפ"י דין התלמוד אין שום איסור להכניסו לסוכה
העולה
יש להשתדל לא להכניס גוי לסוכה אמנם אם אין ברירה יפרוס מעל מקום משובו ניילון וכדו' כדי לפסול את הסוכה שם.
אמנם בעובד זר וכדו' שאין דרך כל הזמן לסדר את הניילון יש להקל. כיון שאין זה איסור מדינא.