שאלה
עד כמה מותר להרחיק את דפנות הסוכה זו מזו? ואם ישנה בעיה לעשות את הדפנות מבד?
תשובה
אם הרוח מנידה את הבד כשיעור טפח יש למתוח חוט כל פחות משלושה טפחים עד לגובה עשרה טפחים וכך לעשות קיר שאומרים בו לבוד.
כאן בתמונה נראה שעשו את זה ולכן אין בעיה.
מצד גודל הסוכה אין לה שיעור אפשר כמה שרוצים.
מקורות
סוכה יכול לעשותה רחבה מאוד ואין שיעור לרוחבה ומה שיש לדון הוא מצד הבדים וכדלהלן:
כתב השו"ע סי' תרכ"ח סעי' ב' "העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, פסולה; אבל אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה, אפילו אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים, כשרה".
כתב המשנ"ב ס"ק יב "אם אינה יכולה וכו' – ר"ל שלא קשרה בחוזק כלל שאיזה רוח שיבוא יעקרנה פסולה דאפילו דירת עראי לא הויא".
כתב השו"ע סימן תרל סעי' י' "העושה סוכתו בין האילנות, והאילנות דפנות לה; אם היו חזקים, או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד, ומילא בין האוירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח, וקשר אותם, הרי זו כשרה; על כן אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים, אף על פי שקשרן בטוב, זמנין דמינתקי ולאו אדעתיה והוי ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה; והרוצה לעשות בסדינים, טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות משלשה".
וכתב המשנ"ב ס"ק מ"ח "עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם – ר"ל דאם מנידה אותם אפילו אין בכח הרוח להפיל אותם לגמרי רק שע"י הרוח הולך המחיצה ובא קי"ל דשוב לא חשיבא מחיצה. ואפילו עומדת בבית שאין שם רוח כלל לא חשיבה מחיצה".
וביאר השער הציון ס"ק מה "כן מוכח מרש"י דיבור המתחיל שאינה יכולה, וכדבריו כתבו גם כן הר"ן והריטב"א והאור זרוע, ודחקו לרש"י לפרש כן דאי לאו הכי יפל קושית הגמרא דקמקשה והא איכא נופו, שבודאי לא יפל על ידי הרוח אחרי שלמטה מן הנוף האילן הוא קשה ועב".
ב
וכתב הכה"ח ס"ק ס"ז "ומילא בין האוירים וכו'. היינו אם שיעור דופן הסוכה שהוא עשרה טפחים בגובה הוא גם מן הענפים, דאי לאו הכי לא בעינן לזה. כן מוכח ברש"י סוכה שם, וכן כתב משנה ברורה אות מ"ט", וכתב בס"ק ס"ט "ומותר לעשות מחיצות שיהא בין כל דף ודף פחות משלשה טפחים דאמרינן לבוד ויתלה שם יריעות להציל מן הרוח, והיריעות אין יכולין להתיר הרחקת הדפין ביותר משלשה טפחים. דרשות מהרי"ל הלכות סוכה, מטה משה סימן תתצ"ה, שיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות ב', אליה רבה אות י"ז".
ג
וכתב המשנ"ב ס"ק נ' "כל המחיצות וכו' – דעת הט"ז דמחיצה אחת מן שלש מחיצות שצריך לעשות בסוכה יכול לעשות מיריעות אבל מכמה אחרונים משמע דאף מחיצה אחת אין לעשות מסדינים אם לא שיארוג במחיצות של קנים פחות מג"ט אבל מחיצה רביעית לכו"ע יכול לעשות מיריעות כיון דמדינא סגי בג'", והוסיף הכה"ח בס"ק ס"ח " וכן העלה החקרי לב אורח חיים חלק א' סימן קכ"ה דף ר"ן ע"ב דאפילו מחיצה אחת מסדין אין לעשות בלא קנים יעו"ש. והביאו דבריו בית השואבה אות נ"ו, רוח חיים אות א':
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "אם עושה את הדפנות מבדים וכדו' ימתח את היריעות ויקשרן היטב. ואם היריעות רפויות שהרוח מנידה אותן, אין הסוכה נחשבת כדירה. על כן יחבר קרשים לרוחב הסוכה מגובה הקרקע עד גובה עשרה טפחים. 80 ס"מ. ולא יהיה בין קרש לקרש יותר משלושה טפחים 24 ס"מ".
שיעור התזוזה
כתב החזו"א סי' ע"ז ס"ק ו' "ונראה דהיינו דווקא שהרוח מפזר הענפים באופן שהם מתרחקים ג' טפחים זה מזה ובטלי ליה מחיצה בהאי שעתא הלכך פסול אף בשעה שהם נחים ושקטין ומחיצתן שלימה דהוי מחיצת עראי שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אבל אי המחיצה חזקה שאין הרוח יכול לפזרה אלא שמתנודנדת מעט לכאן ולכאן אבלח בכל שעתא היא מחיצה מעלייתא נראה שפיר דהוי מחיצה העומדת ברוח".
אמנם דעת מרן הרב ששיעור התזוזה כדי לפסול היא טפח.
העולה
אם הרוח מנידה את הבד כשיעור טפח יש למתוח חוט כל פחות משלושה טפחים עד לגובה עשרה טפחים וכך לעשות קיר שאומרים בו לבוד.
כאן בתמונה נראה שעשו את זה ולכן אין בעיה.
מצד גודל הסוכה אין לה שיעור אפשר כמה שרוצים.