שאלה
איזו פרשה קוראים שניים מקרא ואחד תרגום בערב סוכות ובחול המועד סוכות?
תשובה
לא צריך לקרות שנים מקרא ואחד תרגום של הקריאה שקורים ביום טוב. אמנם המחמיר תבוא עליו ברכה, והוא הדין לגבי חול המועד.
מקורות
כתב הבית יוסף (או"ח סי' רפ"ה), וז"ל: "כתב מה"ר ישראל בכתביו (תרומת הדשן ח"ב) סימן ק"ע דדוקא פרשת השבת חייב להשלים אבל אין צריך לקרות פרשת יום טוב, וכן כתב בתרומת הדשן (ח"א) סימן כ"ג. ואע"פ שכתב דלפירוש רבינו חננאל אפשר שטעם שחייב להשלים פרשיותיו כדי שיהא רגיל במה שהציבור קורין ואם כן היה צריך להשלים פרשיות של יום טוב ומוספין, כבר כתב דלשאר גאונים אין צריך, ושקרוב בעיניו שלא נהגו רבותינו להשלים, וכן עמא דבר", עכ"ל, וכן פסק השו"ע (סי' רפ"ה סעי' ז'), ז"ל: "א"צ לקרות פרשת יו"ט", והטעם מפני שכבר קראנו שניים מקרא ואחד תרגום בכל שבתות השנה. וראה במשנ"ב (שם ס"ק י"ט) שכתב בשם המ"א, ז"ל: "טעם המנהג שמא יקראוהו למחר למפטיר ויהא בקי ורגיל בה, משא"כ בפרשיות של יו"ט ששם החזן הוא הקורא" וע"ע כה"ח (שם ס"ק ל"ד).
כתב האליה רבה בס"ק י"א "בתשובות מהר"מ מינץ [סי' לד] נוטה דגם פרשיות של יום טוב (ומס') ומוספין ישלים, וכן אני נוהג דלא יהא אלא כקורא בתורה (של"ה נר מצוה סוד"ה אמנם קבלתי)".
מאידך כתב שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סימן מ "בדבר אם קריאת שנים מקרא ואחד תרגום הוא גם על הפרשיות הנה הדין הוא להשלים פרשיותיו עם הצבור שהוא שילמוד כל התורה בכל שנה כמו שתיקנו להצבור להשלים בכל שנה כל התורה, ומחמת זה נפסק בש"ע /או"ח/ סימן רפ"ה סעיף ז' אין צריך לקרות פרשת יום טוב וא"כ פשוט שה"ה קריאת הפרשיות וכל מה שקורין לבד פרשיות השבוע ואף על פי שבתה"ד סימן כ"ג הביא בשם ר"ח טעם אחר כדי שיהיה רגיל במה שהצבור יקראו שלפ"ז יש להצריך לקרא גם קריאות של יום טוב ופרשיות, הוא בעצמו מסיק שאין נוהגין להשלים אלא פרשיות של שבת כדפסק הש"ע שאין צורך להיחיד לקרותם שנים מקרא ואחד תרגום, ועיין במג"א סקי"ב".
למעשה כתב מרן הרב מאמר מרדכי שבת פ"ב סעי' מ"ז "יש מבני אשכנז נוהגים לקרוא גם בחגים את קריאת החג שניים מקרא ואחד תרגום, אולם אין זה מהדין אלא מנהג. ומנהגנו לקרוא רק את פרשות השבוע "שניים מקרא ואחד תרגום".
העולה
לא צריך לקרות שנים מקרא ואחד תרגום של הקריאה שקורים ביום טוב. אמנם המחמיר תבוא עליו ברכה.