שאלה
מה הדין כתובה שלא כתבו את שם ההורים?
תשובה
אם ניכר שם החתן והכלה כלומר כתבו כינוי שלהם או שם משפחה שלהם – כשר, אע"פ שלא כתבו את שמות ההורים.
אבל אם לא ניכר כגון שכתבו יוסף ושרה, ולא כתבו שם משפחה, ולא שמות ההורים, ולא שם מקום, ולא כינוי, כך שלא ניכר למי הכוונה, יש לעשות עוד כתובה.
מקורות
כתב בשו"ת הרשב"א חלק ב סימן טז "ולכולי עלמא אם יש היכר בשטר שזה הוא הלוה וזה המלוה אפילו לא כתבו שמותיהן אלא חניכתו כמו שמכנין אותו או באחד מן הכנויין שהוא נכר באותה חניכה לאנשי העיר שאין שם נקרא באותו כנוי אלא זה הרי זה שטר כשר. ואין בזה פקפוק. ואין צריך לומר אם כתוב בו שמו ממש כגון יוסף או שמעון והוא שמו ואין אחר בעיר נקרא כן שהוא כשר. וא"צ להזכיר שם אביו. ואפילו בגט אם לא כתוב בו שם אביו כשר. וגדולה מזו אמרו ז"ל נכרי שנתגייר וכתב שם של נכרי כשר וכ"ש זה. והגע עצמך שהיה גר. מה שם אביו כי תדע, או אם היה שתוקי ואסופי שאינו מכיר את אביו. האיך יכתב בגט או בשטרות וכתובות, וזה פשוט".
וכתב השו"ע אבן העזר סימן קכט סעי' ו' "אם לא הזכיר שם אבי האיש או שם אבי האשה, כשר. הגה: וכל שכן אם הזכיר שמו ולא הזכיר שם כינוי שלו. וכו' ולפיכך גר או שתוקי או אסופי, אין כותבין אלא שמותיהם בלבד". וכתב הב"ש בס"ק י"ז "כ"כ הרא"ש והרשב"א והטור ולא כמשמעות בפסקי מהרא"י סי' קל"ח ובלבוש כתב י"א שהוא כשר וי"א שהוא פסול וליתא", וראה בפת"ש ס"ק י"ט שהביא את נו"ב וכתב להקל רק במקום עיגון וראה בשו"ת משיב דבר ח"ד סי' נ"ט יהודה יעלה ח"ב סי' צ"ב.
המנהג הוא לכתוב מ"מ יש לציין שבנוסח הכתובה של הראבי"ה ח"ד סי' תתקי"ט לא כתוב שם הורים וכן בנוסח המובא בבנימין זאב סי' נ'.