שאלה
אשמח לדעת מה עלי לכוון בתקיעות השופר ביום כיפור, האם יש כוונות מסוימות שצריך לכוון?
תשובה
שלא צריך לכוון להוציא ידי חובה כיון שאין תקיעה זו חובה אלא לזכר.
הטעמים למה תוקעים – סימן לסילוק השכינה – כדי לערבב את השטן – כדי שידעו שזקנים וחולים יכולים לאכול – וי"א זכר לתקיעה שהיו תוקעים ביובל.
מקורות
כתב השו"ע סי' תרכ"ג סעי' ו' "בסוף הסליחות (של נעילה) אומרים ז' פעמים: ה' הוא ותוקעים תשר"ת; הגה: ויש אומרים שאין לתקוע, רק תקיעה אחת וכן נוהגין במדינות אלו; ותוקעין לאחר שאמר קדיש לאחר נעילה, וקצת מקומות נהגו לתקוע קודם קדיש".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ב "והטעם כתב שם הטור זכר לתקיעת היובל שהיתה ביום הכפורים. וכן כתב המרדכי. אבל בהגהות מיימוניות כתב שמי שאומר כן טועה דאם כן לא היה לתקוע אלא ביום הכפורים עצמו בשנת היובל, אלא הטעם משום דאיתא במדרש (קהלת) דבמוצאי יום הכפורים בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך וכו'. וכן כתב הסמ"ג.
והתוספות כתבו בסוף פרק ואלו קשרים (קי"ד ע"ב) בשם ר"י דמה שתוקעים במוצאי יום הכפורים אינו אלא להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו, וגם להכין סעודת מוצאי יום הכפורים שהוא כעין יום טוב יעו"ש.
והרוקח כתב הטעם שתוקעים לומר נצחנו את השטן. והכלבו כתב כדי לערבב השטן שחוזר לשלוט במוצאי יום הכפורים. והביא דבריהם בית יוסף סימן תרכ"ד. (וביאר הלבוש וסימן לזה שכן השטן בגמטריא שס"ד וימי החמה הם שס"ה, לומר שאין ממשלת השטן לקטרג רק שס"ד ימים בשנה, והיינו חוץ מיום כיפור, ועכשיו הוא חוזר לשטנותו וממשלתו לכך מערבבין אותו),
וגם הלבוש הביא טעמים אלו וכתב עוד טעמים אחרים (וכתב הלבוש בסעי' ה' "ועוד כי תקיעת השופר הוא סימן חירות, כי ביום הזה נעשו הנשמות חירות מעבירות הגופות, וגם הגופות נשתחררו משעבוד עונשן)
והט"ז ס"ק ב' כתב הטעם שהוא סימן לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה. והוא מדברי הלבוש ומטה משה סימן תתפ"ה יעו"ש. (וכן כתב המשנה ברורה ס"ק יב)
והסמ"ג בסימן ס"ט כתב מפני שאין יום טוב זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו, ומצאתי כתוב דלכן יפקידו איש את אחיו בצאתו מבית הכנסת ויאמר איש לרעהו כדרך שאומר בשבת ויום טוב בצאתו מבית הכנסת. מטה משה שם, אליה רבה אות ה', רבינו זלמן אות י"ב".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ג "וגם הנשים יש להם לשמוע קול שופר מטעמים הנזכרים. רוח חיים אות ג', יפה ללב חלק ה' אות ב'". וכתב בס"ק ל"ח וכ"כ המשנ"ב בס"ק י"ג שלאחר התקיעות אומרים לשנה הבאה בירושלים.
וכתב הכה"ח בס"ק ל"א " וכל אחד יעשה כמנהגו לפי שאין כאן חיוב מצד הדין רק מנהג ודרך רמז בעלמא וכמו שנכתוב באות שאחר זה. ולדברי הכל אין ברכה בתקיעה זו ואין מדקדקין בה בשום פיסול לא בתקיעה ולא בשופר".