שאלה
האם מותר לשחק בכדור בשבת?
תשובה
מותר לילדים לשחק בכדור בשבת, ובתנאי שהם משחקים במקום מרוצף, שלא נמצא בקרבת מקום שאין לו עירוב.
אך יש לדעת שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא שיעסקו בהם בתורה.
מקורות
כתוב בירושלמי (תענית פ"ד ה"ה), "טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקיע לקייטא כל ערובות שובא. ולמה חרב יש אומר מפני הזנות וי"א שהיו משחקין בכדור", והובא באיכה רבא (פרשה ב').
כתב הבית יוסף סימן ש"ח "כתב באגור (סי' תקכא) בשם שבלי הלקט (סי' קכא) שאסור לשחוק בשבת ויום טוב בכדורים שאינם ראויים לצור על פי צלוחית דממאסי שמטנפי על ידי טיט ועפר וכן כדור של עץ אסור לטלטלו ולצחוק בו אבל התוספות בפרק קמא דביצה (יב. ד"ה ה"ג) אהא דתנן בית שמאי אומרים אין מוציאין את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים ובית הלל מתירין כתבו פירוש דלאו דוקא קטן למולו דהוא הדין שלא למולו דשרי גם טיול דהא אשכחן דמשחקין בכדור שקורין פילוט"א ביום טוב ברשות הרבים אף על גב (אלמא) דליכא אלא טיול עד כאן משמע שמותר לטלטל הכדור ביום טוב והוא הדין בשבת דבדברים אלו יום טוב ושבת שוים הם. ומיהו בירושלמי בפרק בתרא דתעניות (ה"ה) מצאתי טור שמעון למה חרב יש אומרים מפני הזנות ויש אומרים שהיו משחקין בכדור".
וכתב בדרכי משה בס"ק י"א "ופשוט הוא דאף למאן דשרי מכל מקום אסור לשחוק ברשות הרבים בשבת ואפילו בכרמלית דבקל הוא שנופל לחוץ מארבע אמות ואתי לאתויי וכל שכן אם השחוק הוא בדרך שמוציאו דאסור"
וכתב השו"ע בסעי' מ"ה "אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור. וכתב המשנ"ב בס"ק קנ"ז "בין אם היא של נייר או של עץ שאין שם כלי עליו מחמת שראוי לשחוק בו והוי כאבן שהוא מוקצה מגופו ואפילו בטלטול בעלמא אסור לדעה זו".
וכתב הרמ"א "ויש מתירין, ונהגו להקל". וכתב המשנ"ב בס"ק קנ"ח "אפשר שטעמם שכיון שעשוי לכך ומיוחד לזה בתמידות לא שייך בו שם מוקצה וכדלעיל בסכ"ב. ומ"מ לכו"ע אסור לשחוק בר"ה ואפילו בכרמלית בשבת דבקל הוא שיפול לחוץ מד' אמות ואתי לאתויי", וכתב הכה"ח ס"ק רנ"ו "נמצא לפי טעם ראשון (משום שאינו ראוי לתשמיש) אם היה זה הדבר שמשחקין בו ראוי לצור על פי צלוחיתו מותר לטלטל ולשחוק בו, ולטעם השני (טור שמעון) גם אם הוא דבר שראוי לצור על פי צלוחית אסור לשחק בו משום זלזול כבוד שבת דמתעסק בו בדברים בטילים". וכתב בס"ק רנ"ז "ואסור לטלטל הכדור דבמחשבתו לא משוי ליה כלי. וכו' ולפי זה לדיעה זו שפסק מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו אסור לשחוק בשבת ויום טוב בכדור וכדומה מינין שמשחקין בהן בעלי קוביא וגם אסור לטלטלן משום מוקצה" וראה בס"ק רנ"ט.
ב
וכתב בשו"ע (סי' של"ח סעי' ה'), ז"ל: "אין שוחקים באגוזים, ולא בתפוחים וכיוצא בהן, משום אשווי גומות". וכתב המשנ"ב שם "וכ"ז כששוחק שלא ע"ג קרקע אבל ע"ג קרקע לכו"ע אסור משום חשש אשויי גומות וכדלקמן בסי' של"ח לענין שחיקת אגוזים ומ"מ אין למחות בנשים וקטנים דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". וראה בכה"ח שם (ס"ק רנ"ח).
וכתב התפארת ישראל (כלכלת שבת, כללי ל"ט מלאכות אות א'): "אמנם עובדין דחול, וכו' יש בו ג' אופנים. דהיינו אם שאסרו חכמים הדבר משום דדומה לא' מהל"ט מלאכות, או משום שמא ע"י כך יבא לעשות מלאכה, או משום טרחא יתירתא, וכולן נכללין בשם שבות" וע"כ יש לחוש שמא יבוא לתקן את הכדור או להוסיף לו אויר אם זה במקום שבקל יכול לצאת ממנו אוויר.
וע"כ כתב מרן הרב במאמר מרדכי הלכות שבת ח"ד פרק פ"ב סעי' סעי' כ"ח . "אם בכל אופן הילדים רוצים לשחק בכדור (שאינו מלא באוויר) בבית או בחצר [המרוצפת] – מותר כל שאינו במסגרת של משחק מאורגן בתנאי שישחקו במקום שיש בו עירוב, וכשהמקום מרוצף או מזופת ללא עפר " וביאר בהערה ל' "וכיום יש להקל בכדור (שאינו מלא באוויר) שאין לו דין מוקצה, שיש לו חשיבות, ואינו כמו בעבר שהיה עשוי מסמרטוטים ולא היה חשוב כלל".