שאלה
ישנו גוי בסביבתינו שמוכר תפילין האם מותר לקנות ממנו או שנחשוש שמא לא קנה את זה בדרכים כשירות וידרבן אותו לגנוב עוד?
תשובה
מצווה לפדות תפילין מיד נכרי בין כשרים ובין פסולים (כלומר שנפסלו) שחייבים גניזה.
תפילין שכתבו אפיקורוס או שנמצא בידו אין צריך לפדותו הואיל והולך לשריפה.
שיעור הפדיון – טיפה יותר מכדי דמיהם (כלומר טיפה יותר מהשווי שלהם בשוק) – אבל אין לפדותן בהרבה משיעור דמיהן משום שמרגילם לגנוב עוד.
ואפי' דורש הרבה וצריך לרצותו שיתן אותם במחירן אולי ישתווה עימו והכל כדי שלא ינהג בהם מנהג בזיון.
שימוש בתפילין אלו – תפילין כאלו שהם כשירות יכול להשתמש בהם כיון שלא נכתבו ע"י גוי.
מקורות
כתב השו"ע ביו"ד סימן רפא סעי' א' "נמצא ביד עובד כוכבים, ואינו יודע מי כתבו, יש מי שמכשיר ויש אומרים יגנז. וחייבין הצבור לקנותו ממנו בכדי דמיו או יותר מעט ולגנזו, כדי שלא יזלזל בו. ואם רצה להעלות בדמיו יותר מכדי דמיו הרבה, מניחין אותו בידו. ואם הוחזקו שבזזו עובדי כוכבים ספרי ישראל, תולים שאותם ספרים שלהם היו וקורין בהם".
וכתב הט"ז ס"ק ב "בטור כתוב ואף על פי שאין קורין בו חייבים לקנותו ומיהו אם רוצה להעלותו הרבה אין קונים ממנו אלא בכדי דמיו ומעט יותר ואם רצה להעלותו הרבה מניחין אותו בידו עכ"ל וקשה כפל לשונו ונראה דקמ"ל דלא תימא כל שהכנענים רוצה הרבה תכף אין חיוב על הישראל כלל ויניחנו בידו אלא תחלה כשרוצה הרבה אף על פי שאין עושה קנין עמו מ"מ צריך לעסוק ולדבר עמו בדברי רצוי אולי יהיה מושוה בכדי דמיו ומעט יותר ואם אחר כך עומד בדעתו אז מניחין בידו וילך לו ולא קודם לזה. וכתב ב"י דמשמע בגמרא שאין לומר לעובד כוכבים שיתנם בזול יותר מדאי פן יכעוס וישליך למקום האיבוד כדאשכחן בעובדא דההיא טייעתא".
וכתב הש"ך בס"ק ד "ובא"ח שם ס"ד גבי תפילין כתב סתם דכשרים וכן כתב הטור ועיין בב"י שם כתב ישוב לזה". ובס"ק ה' "ואם הוחזקו שבזזו עובד כוכבים כו'. ונראה לי דה"ה במקומות שאין העובדי כוכבים יודעים לכתוב דאמרינן מסתמא בזזו אותו".
ב
וכתב טור אורח חיים סימן לט "נמצאו ביד אפיקורס ואין ידוע אם כתבן או לאו יגנזו ביד עו"ג כשרים ואין לוקחין אותן מן העו"ג ולא שאר ספרים ביותר מכדי דמיהם"
וכתב הב"י "ותימה היאך פסק כאן דכשרים ואפשר שהוא סובר דהא דמחמרינן ואמרינן יגנז היינו דוקא גבי ספר תורה שהגוים עשויים לכתוב ספר תורה לצורך עצמן להתלמד בו הילכך איכא למיחש שמא כתבו גוי ומשום הכי אמרינן יגנז אבל תפילין שאין הגוים עשויין לכתבן לפי שאינן צריכים להם לא אזלינן בהו לחומרא אלא נקטינן כמאן דמכשיר ואף על גב דבנמצאו ביד מין אמרינן יגנזו התם היינו טעמא משום דדרך מין לכתוב איכא למיחש שמא כתב הוא עצמו אבל גוי לא שכיח שיכתוב נהי דבספר תורה חיישינן לחומרא אבל בתפילין דאפילו אי משתכח מאן דידע לכתוב לא שכיח שיכתוב תפילין כיון שאין לגוים צורך בהם לא חיישינן להו וכשרים"
וכתב השו"ע סעי' ו' "נמצאו ביד גוי ואין ידוע מי כתבם, כשרים". וכתב המג"א ס"ק ט "כשרים. דסתם עכו"ם אין בקיאין לכתוב ובודאי ישראל כתבו", וכתב לבושי שרד אות ט"ז "והמיעוט דיכולין לכתוב אין כותבין תפילין, מה שאין כן בספר תורה דיש אומרים יגנזו דאע"ג שהרוב אין יכול לכתוב, מכל מקום המיעוט דיכולין לכתוב כותבין ספר תורה לעצמם להתלמד בהם" וכן כתב בשו"ע הרב סעי' ו' וכתב הקול יעקב בס"ק כ"ז הביא דבריהם ודברי הב"ח שמחמיר בתפילין כמו ס"ת וכתב " דליתא אלא העיקר כדברי השו"ע ועוד דכל האחרונים הנזכרים נתנו טעם לדבריו וממילא דהכי סבירא להו וכו' ".
וכתב המשנ"ב בס"ק ט"ז "דסתם עו"ג אין בקיאין לכתוב ובודאי ישראל כתבו. ובפרט במקומותינו שידוע שאין א"י יודעין לכתוב אפילו בס"ת שנמצא בידן מסיק הש"ך [ביו"ד בסימן רפ"א סק"ד] דלכו"ע כשרה דתלינן דהא"י בזזו אותה".
ג
ובסעי' ז' כתב השו"ע "אין לוקחין תפילין ומזוזות וספרים מן הכותים, יותר מכדי דמיהן הרבה, כדי שלא להרגיל לגנבן ולגוזלן".
וכתב המשנ"ב ס"ק יז "אבל במעט יותר משויין [דהיינו עד כדי חצי דינר בתפילין ולפי ערך זה בס"ת] חייבין לקנות מהן ואף דס"ת שנמצא ביד א"י י"א דיגנז [ביו"ד סימן רפ"א] אעפ"כ חייבין לקנות מהם ואפילו במעט יותר וכדי לגונזן בכדי שלא יבואו העו"ג לזלזל בהם ופשוט דה"ה אם הם פסולין מחמת עצמם ג"כ חייבין לקנות מהעו"ג כדי לגונזן אבל בכתבן אפיקורס דטעונין שריפה א"צ ליקח מהם" ובס"ק י"ח "ואעפ"כ לא יסלק עצמו הישראל תיכף ממנו אף שאומר הרבה ומחוייב לעסוק אתו פן ישוה עמו. אך כשהעו"ג עומד על דבריו מניחן בידו. ומבואר בש"ס דאסור לומר לעו"ג שיתנם בזול יותר מדאי דלמא ירגז העו"ג וינהג בהם מנהג בזיון". וכ"כ בקול יעקב כ"ט.
ובקול יעקב כ"ח הביא את הרבה פוסקים שכתבו ששיעור תוספת היא חצי דינר וכתב שהכל לפי הערכו.