שאלה
האם אפשר להשתמש במגשי תנור לא טבולים, עם חציצה של נייר אפייה?
תשובה
תבניות תנור חייבות בטבילה, ואין להשתמש בהם ללא טבילה גם אם השימוש בהם נעשה על ידי חציצה של נייר אפיה.
אמנם אם דרך השימוש בתבנית היא רק באמצעות הנחת מחבתות וסירים על התבנית, והמאכל לא נוגע בתבנית עצמה, אין צורך להטביל את התבנית.
מקורות
הנה לביאור העניין נקדים בקצרה את שורשי המצווה:
בפרשת מלחמת מדיין כתוב (במדבר ל"א:כ"ג) "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נידה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים וכו’. ואיתא במתניתין (ע"ז דף ע"ה:) "הלוקח כלי תשמיש מן העכו"ם את שדרכו להטביל יטביל, להגעיל יגעיל". ובגמרא "תנא וכולם צריכים טבילה בארבעים סאה. מנהני מילי, אמר רבא דאמר קרא "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר" הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת" (דהיינו טבילת כלים הנקנים מהגויים, ואפילו כלים חדשים).
דעת רוב הראשונים והפוסקים שטבילת כלים מן התורה כמבואר מן הפסוקים דלעיל. ומיעוט סוברים שהפסוק אינו אלא אסמכתא והטבילה הינה מדרבנן.
בטעם הטבילה מצינו כמה דעות: תוס’,רא"ש ורשב"א למדו שהוא גזרת הכתוב. בתלמוד ירושלמי (ע"ז, פרק ה', טו) – "לפי שיצאו מטומאת הגוי ונכנסו לקדושת ישראל". ריטב"א בשם הרמב"ן כותב כמו גר שטובל להתגייר שיצא מרשות גויים לרשות ישראל כך כלי גויים שיצאו מרשות הגויים לרשות ישראל חייבים טבילה.
והנה מצינו שנחלקו הראשונים בגדר חיוב הטבילה: יש שסברו (רוקח סי' תפ"א; אור זרוע פסקי ע"ז רצ"ג; טור יו"ד סימן קכ') שמלבד החובה לטבול יש גם איסור להשתמש בכלי לא טבול (לפי הביאור הלכה (סי' שכ"ג ד"ה "מותר להטביל"), האיסור להשתמש ללא טבילה הוא מדרבנן בלבד), ויש שסברו שאין איסור, אלא שיש מצווה לטבול את הכלים לפני שאוכלים בהם (ראבי"ה, פסחים תס"ד; הובא בהגהות מיימוניות הל' מאכלות אסורות י"ז, ה').
האבני נזר (שו"ת או"ח סי' תי"ח אות י-יא) מסביר שלפי הדעה שאין איסור בעצם אלא רק מצווה, מותר להשתמש בהם ללא טבילה כאשר אין אפשרות לטבול (והוא מדייק כך גם משיטת האיסור והיתר).
למעשה פסק הרמ"א (יו"ד ק"כ, סע' ח).כדעה הראשונה, שאסור להשתמש בכלי ללא טבילה.
סוגי הכלים החייבים בטבילה
הנה בפרשיית מלחמת מדיין הוזכרו כלי זהב, כסף נחושת ברזל בדיל ועופרת. ואיתא בגמרא (ע"ז עה:): "כלי מתכות אמורין בפרשה. אמר רב אשי: הני כלי זכוכית, הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה, ככלי מתכות דמו".
ומבואר דהגדר המחייב כלי בטבילה הוא האם ניתן לתקנו לאחר שבירתו. ומשום הכי כלי חרס, עץ, ואבן פטורים מטבילה, שכן לא ניתן לתקנם אחר שבירתם.
האחרונים נחלקו האם חובת טבילת כלי זכוכית (וכלים העשויים מחומרים דומים, כגון פיירקס ודורלקס) היא מדאורייתא (דרכי תשובה סי' ק"כ, ס"ק כא; שו"ת דברי יוסף ח"ג סי' תתכז) או מדרבנן (פרי חדש סי' ק"כ סק"ג; שאגת אריה סי' נ"ו, חכמת אדם כלל ע"ג כ – כא; ט"ז סי' קכ ס"ק טז).
באשר לכלי פלסטיק נחלקו האחרונים. יש הסוברים שהם חייבים טבילה בברכה כיון שניתן להתיכם ולהופכם לכלי אחר, ויש הסוברים שהם פטורים מטבילה מכיוון שהם אינם מקבלים טומאה, או כיוון שחכמים גזרו רק על כלי זכוכית ולא על כלים נוספים.
לגבי כלי פורצלן, הפתחי תשובה (ק"כ, ב) כתב בשם השאילת יעב"ץ (א', סז) שאין צורך לטובלן כלל, כי אם הם נשברו אין להם תקנה.
ובגדר הכלים שחייבים טבילה
בגמרא בע"ז (שם) מבואר שחיוב טבילה קיים רק בכלי סעודה "כלי סעודה אמורין בפרשה", והראשונים נחלקו בביאור הגמ'. הסמ"ק (בהגהות, קצ"ט, א) סבר שהגדר הוא נגיעה במאכל עצמו. מאידך המרדכי (חולין, תקעז) וכן האיסור והיתר (נ"ח, פד – פה) כתבו שהגדר הוא שהמאכל לא יהיה מחוסר תיקון לאכילה לאחר השימוש בכלי זה, ומשום כך פטרו מטבילה סכין שחיטה וכן את הברזלים שמתקנים על ידם את המצות.
מפסק השו"ע (יו"ד סי' ק"כ, ד-ה) נראה בפשטות שמכריע לקולא כשני הטעמים, דהיינו רק כאשר מתקיימים שני התנאים (נגיעה במאכל עצמו, ושהמאכל אינו מחוסר תיקון לאחר השימוש בכלי) הכלי חייב טבילה.
אולם הרמ"א כתב שטוב לטבול בלא ברכה את סכין השחיטה אך הוא פטר לגמרי את הברזלים של המצות, ובאחרונים יש הסברים שונים לחילוק ביניהם.
והנה בנידון דידן בתבניות התנור, הנה הם עשויות ממתכת, ותשמישם הוא על ידי מגע ישיר במאכל, וגם הוא גומר את תיקון המאכל לגמרי, וממילא חיוב הטבילה בהם הוא לכל הדעות.
אמנם כאשר באנו לדון בשימוש בתבניות שאינם טבולות עם חציצה של נייר אפיה, לכאורה הרי לא מתקיים בזה התנאי שהמאכל נוגע בכלי, וא"כ לכאורה על כל פנים לדעת השו"ע היה נראה להתיר.
ובאמת הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"ש ואזנר זצ"ל (מובא בספר מטבח כהלכה פ"ד סעי' ב, מבית לוי יו"ד עמ' קמד סעיף א') פסקו דאם השימוש הוא שנותנים על התבניות והרשתות שבתנור מאכלים רק בתוך סירים או תבניות אחרות, אין צריכים טבילה כיון שאין נוגעים במאכל.
איברא דיש לברר האם מהני לעניין זה גם נייר אפיה.
דהנה הבן איש חי (ש"ב פ' מטות אות יד') כתב לדון בשולחן של עץ שמחובר על ידי חישוקי מתכת שמא יצטרכו להטביל את השולחן מפני שמניחים עליו את הלחם בלא כלי ולמעשה כתב לפטור מטבילה מאחר ודרכם לפרוס מפה על השולחן ואת הפת להניח על המפה ולכך אף במקרה ולא הניחו מפה על השולחן מכל מקום הולכים בכלי אחר רוב תשמישו ובדרך כלל משתמשים בשולחן על ידי מפה שעליו ועוד שאפילו נאמר שהמפה בטילה לשולחן מכל מקום יש לדון את השולחן ככלי עץ שהרי הדף שעליו מונחים האוכלים יכולים לשמש את האוכלים גם בלא החישוקים שמעמידים אותו והחישוקים אינם באים אלא לחבר את המדף לרגלי השולחן כדי להגביהו והרי זה תשמיש דתשמיש.
ומבואר בדבריו שיש צד לומר שהמפה מועילה כהפסק לענין שלא יחויב בטבילה, אמנם מאידך גיסא סבר לומר דאם נאמר שהמפה בטילה לשולחן, כן חייב בטבילה, ואע"פ שסו"ס המאכל לא נוגע בשולחן.
וא"כ בנידון דידן דהוא בנייר אפיה, יש יותר מקום לומר דהוא בטל לכלי, ועוד דבפשטות אין רוב תשמישו דווקא ע"י נייר אפיה, וכן נייר אפיה אינו הפסק גמור, ושייך שיעבור הרוטב דרך הנייר למגש עצמו, וא"כ נראה פשוט דיש לחייבו בטבילה.
וכן יש שכתבו להוכיח בדעת השו"ע (יו"ד סימן קכ, ס' טז) "אם שכח ולא הטביל כלי מערב שבת וכו' יתננו לעכו"ם במתנה ואחר כך ישאלנו ממנו ומותר להשתמש בו", ולא כתב עצה זו שיפסיק בין הכלי לאוכלים על ידי חציצה. ומשמע שאין היתר להשתמש בכלי שאינו טבול אף על ידי הפסק שחוצץ.
ובאמת כן פסקו גדולי האחרונים הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (מסורת משה עמ' רכב) שאין להתיר את השימוש בכלי שאינו טבול על ידי הפסק מפה וכדו', וכן כתב בשו"ת מנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות ה) שלא מועיל הפסק מפה ואפילו בכלי שדרכו להשתמש בו עם מפה דוקא, וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל (קונטרס טבילת כלים נדפס בסוף חלק ההלכות סעי' מג) וכן דעת הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (הובאו דבריו בראש ספר הבית בכשרותו) שאף כלי שהדרך להניח עליו מאכלים בהפסק של נייר חייב טבילה בברכה.
אמנם מיתאמרא משמיה דהגרפ"א פאלק זצ"ל דבפשטות כל זמן שאין הכלי נוגע באוכל אינו טעון טבילה דסוף סוף אינו מעביר בליעות בכה"ג וזה הטעם לפטור כלי שאינו נוגע במאכל.
העולה למעשה :
תבניות תנור חייבות בטבילה, ואין להשתמש בהם ללא טבילה גם אם השימוש בהם נעשה על ידי חציצה של נייר אפיה.
אמנם אם דרך השימוש בתבנית היא רק באמצעות הנחת מחבתות וסירים על התבנית, והמאכל לא נוגע בתבנית עצמה, אין צורך להטביל את התבנית.