שאלה
משטח של כעין מחבת (תעשייתי שהוא טס פתוח שתחתיו בוערת אש) שצלו עליו כבד ישירות, האם יש דרך להכשיר את המשטח?
תשובה
דנו הפוסקים בצליית כבד על משטח כעין מחבת (תעשייתי שהוא טס פתוח שתחתיו בוערת אש) באופן שאין לדם מקום לזוב, האם נאסר הכלי כמו בבישול או שמא אמרינן דחום האש מייבש הדם. בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"א, סי' נ"ג האריך בזה והביא הדעות החולקות והעלה להתיר (אך לא לעשות כן לכתחילה, אלא אם כן יש ריוח בין הרשת לבין הטס שמתחתיו שהדם נוזל שם באופן שהכבדים אינם נוגעים בדם הנוזל).
ואמנם באופן שמוסיפים תוכ"ד הצלייה שמן, יתכן דהוי כטיגון וי"א דטיגון ה"ה כבישול, וא"כ באופן זה יש ללבן הכלי (ליבון קל – ע' או"ח סי' תנ"א סע' י"א ברמ"א). לנקות הטס כמה שניתן, (כדאי להשתמש גם במסיר שומנים-חומר פוגם) ולהדליק הטס בחום הגבוה ביותר, כחצי שעה או שעה.
(הרמ"א בסימן תנ"ב, סע' ב' כתב להמתין 24 שעות קודם ההגעלה וכ"פ הברכי יוסף בסימן תק"ט ס"ק א'. ודנו הפוסקים האם גם בליבון קל יש להמתין, יעויין ב"דרשו" סי' תנ"ב הע' 18)
מקורות
קודם נדון האם בכלל המשטח טעון הכשר:
השולחן ערוך יו"ד סימן ע"ג סע' א' פוסק שהכבד כיון שיש בו ריבוי דם, אין למולחו אלא חייב לצלותו. (ואם צלאו בתוך ג' ימים לשחיטה אזי מותר אח"כ לבשלו.) וממשיך השו"ע "ובדיעבד מותר אם נתבשל לבדו בקדירה (רמ"א: בלא צלייה) אבל הקדירה אסורה שפולטת ואינה בולעת, ויש מי שאוסר.
היינו דהקדירה ודאי נאסרת והכבד מותר לפי הסתם של מרן (דפולט ואינו בולע).
בפתחי תשובה שם ס"ק א' מביא וז"ל: עי' בשו"ת הר הכרמל שכתב דנוהגין היתר לצלות כבד בתוך התנור האופה בשעה שבוער רחוק מהאש ואין חוששין לא משום שנתבשל הכבד בדם הזב תחתיו ולא להכשיר מקום זה בתנור והכל מטעם לפי שהאש שואבו ואין מניחו להבליע ומכלהו ומייבשו עכ"ד. והפ"ת ממשיך וכותב וז"ל ולע"ד היתר זה קלוש מאוד. ומכלהו ומייבשו לא שייך אלא בדבר מועט כגון טיפה כמ"ש לקמן סימן צ"ב סעיף ו' והכא עינינו רואות שפולט דם הרבה בב"א. שוב ראיתי בצל"ח שכ' שכמה פעמים בא לידו שאלה הנ"ל ואסר, וכתב ג"כ הטעם כי אין מקום לדם לזוב ודמו כפולטו אח"כ נבלע בתוכו וכו' עכ"ד.
לכאורה היינו נידון דידן.
בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"א סי' נ"ג מביא נידון זה (שם מדבר על "ברוילער" חשמלי שהכבד מונח על קרקעיתו) באריכות רבה, ומביא שבספר "לב איגרא" פסק להחמיר כדעות שהובאו בדרכי תשובה סימן ע"ג ס"ק א' והמה: הצל"ח, חוות דעת, נמוקי הגרי"ב ושולחן גבוה. אבל, טוען הציץ אליעזר, כנגדם הביא בדרכי תשובה "אמבוהא דספרי" החולקים ומתירים, והמה: כנה"ג, שו"ת דבר משה, יד אפרים, הגר"ש קלוגער, יד יהודה, שמן המשחה, וכותב שמצא הלכות גדולות המתיר, וכן שו"ת כתב סופר. וממשיך שם להביא עוד ועוד פוסקים המתירים.
וכותב הציץ אליעזר וז"ל: "וא"כ איפוא אטו מילתא זוטרתא היא דיעות כל הני הפוסקים המתירים, ואיך יכולים להעלות על הדעת לדחותם בגילא דחיטתא ולפסוק בסכינא חריפא דאין הלכה כמותם? אתמהא, ואדרבא ניתן לקבוע לאידך גיסא וכדראיתי בספר זבחי צדק וכו'".
ומאריך שם בדברי הצל"ח שהובא בפת"ש להחמיר וטוען דהוא דיבר בתנור שגרפו ממנו כל הגחלים ונשאר בו חום בלבד, אבל בנד"ד שיש אש או גופי אש פעילים, יתכן דגם הצל"ח יודה להתיר.
ובסוף התשובה כותב: "המורם מכל האמור נראה דמעיקרא דדינא יש מקום להתיר הצלייה על ברוילער חשמלי על כל סוגיו, אלא שמן המובחר לצלות באופן שיש ריוח בין הרשת לבין הטס שמתחתיו שהדם נוזל שם באופן שהכבדים אינם נוגעים בדם הנוזל".
בספר "הכשרות למעשה" (הרב פנחסי) פרק הכשרה וצליית בשר עמוד ס"ב סע' כ' כותב: "מותר לצלות על פלטה חשמלית באופן שיש אפשרות לדם לצאת החוצה, ובפרט כאשר יטו אותו מעט בשיפוע" (ולא התייחס למקרה בו אין לדם מקום לזוב).
בספר "הכשרות" (הרב פוקס) פרק ט, סע' פ"ט מתיר לצלות על פלטה חשמלית העומדת בשיפוע ובהע' שם דן באופן שאינה עומדת בשיפוע והפנה לציץ אליעזר הנ"ל.
בשאלה שלפנינו מצורפת תמונה שם נראה שהטס אינו משופע שכאמור בזה הכריע הציץ אליעזר להתיר, אך יתרון יש דרואים שהטס פתוח מרוח אחת ובתשובה שם (בציץ אליעזר) הביא שהחוות דעת שהוא מהמחמירין, היקל באופן שטס המתכת חלק ויש לדם מקום לזוב.
לאור הנ"ל מסתבר להקל ולהתיר את טס המתכת. ואין אנו אומרים נלבנו מספק, כיון שלפי המחמירים איסורא בלע הרי שצריך ליבון חמור (ע' שו"ע או"ח סי' תנ"א סע' ד') והוא 371 מעלות (ע' אור לציון ח"ג עמ' קיג) שהוא לכאורה קשה או בלתי אפשרי בזה.
ואמנם עדיין יש לדון אם משתמשים בשמן בזמן הצלייה הרי שבאנו לנידון אם טיגון ה"ה כבישול, (יעויין בפתחי תשובה יו"ד פ"ז ס"ק ג' וכן בשו"ע או"ח סימן קס"ח, סע' י' ובעוד מקומות שדנו בזה) ובפרט דהרי סברת המתירים בצלאו בתחתית התנור, היא דהחום שורף ומייבש הדם, ואם שם שמן תוכ"ד הצלייה יתכן שמונע מהדם לישרף.
ואמנם אם אכן נגדיר (בגלל השמן) את הצלייה כ"בישול" וממילא הטס נאסר, מ"מ הרי שיועיל לו "ליבון קל" (יעויין שו"ע או"ח סי' תנ"א סע' י"א ויו"ד סי' קכ"א, סע' ד').
המסקנא העולה לדינא:
דנו הפוסקים בצליית כבד על משטח כעין מחבת (תעשייתי שהוא טס פתוח שתחתיו בוערת אש) באופן שאין לדם מקום לזוב, האם נאסר הכלי כמו בבישול או שמא אמרינן דחום האש מייבש הדם. בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"א, סי' נ"ג האריך בזה והביא הדעות החולקות והעלה להתיר (אך לא לעשות כן לכתחילה, אלא אם כן יש ריוח בין הרשת לבין הטס שמתחתיו שהדם נוזל שם באופן שהכבדים אינם נוגעים בדם הנוזל).
ואמנם באופן שמוסיפים תוכ"ד הצלייה שמן, יתכן דהוי כטיגון וי"א דטיגון ה"ה כבישול, וא"כ באופן זה יש ללבן הכלי (ליבון קל – ע' או"ח סי' תנ"א סע' י"א ברמ"א). לנקות הטס כמה שניתן, (כדאי להשתמש גם במסיר שומנים-חומר פוגם) ולהדליק הטס בחום הגבוה ביותר, כחצי שעה או שעה.
(הרמ"א בסימן תנ"ב, סע' ב' כתב להמתין 24 שעות קודם ההגעלה וכ"פ הברכי יוסף בסימן תק"ט ס"ק א'. ודנו הפוסקים האם גם בליבון קל יש להמתין, יעויין ב"דרשו" סי' תנ"ב הע' 18)