שאלה
האם מותר לכתוב צ'ק (המחאה) בחול המועד?
תשובה
אין לכתוב צ'ק במועד, ויגיד לו שיתן לו את צ'ק לאחר המועד.
אמנם אם הצ'ק הוא לצורך תשלום עבור דבר הנצרך במועד, מותר, וטוב שיכתוב בכתב עגול ובאלכסון מעט. וה"ה אם נותר צ'ק עבור תשלום והספק או בעל הבית אינו מוכן לחכות, או שעושה בעיות וכדו'.
מקורות
איתא במשנה מועד קטן דף יח עמוד ב "אין כותבין שטרי חוב במועד. ואם אינו מאמינו, או שאין לו מה יאכל – הרי זה יכתוב. אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד, ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא. רבי יהודה אומר: כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו". וכתב הרמב"ם (פ"ז הי"ג) שהטעם מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד, לכן אסרו חכמים.
כתב השו"ע סי' תקמ"ה סעי' א' "אסור לכתוב בחול המועד; ואפילו להגיה אות אחת בספר, אסור" וכתב הרמ"א בסעי' ה' "ונהגו להחמיר אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א)".
כתב הכה"ח בס"ק ב' "אסור לכתוב בחול המועד וכו'. ור"ת התיר לכתוב כתב מש"ק כמו שכתבו בשמו בארחות חיים ובספר רבינו ירוחם, ופירשו מור"ם ודעמיה שהוא כתב משיט"א, וכן הוא האמת, ודלא כהרב אליה רבה אות א' שכתב לכתוב במשקין, וכן מוכח מדיהיב טעמא שאינה כתיבה תמה ולא ניתנו בסיני וכו', וזה ברור. ברכי יוסף אות א'. וכן כתב עוד בשיורי ברכה אות א' להוכיח דכתב מש"ק הוא משיט"א ודלא כהרב אליה רבה. וכתב עוד שם בשם הגהות מיימוניות סוף פרק ז' דספר תורה דכתיבה דקה שלנו דהיינו משיט"א אין חוששין בו כיון שאינו כתיבה גמורה יעו"ש. וכן כתב חיי אדם כלל קי"א אות א' דהא דאסור לכתוב בחול המועד דוקא בכתב שכותבין בו סת"מ דהוי מעשה אומן. וכן כתב מקרא קודש סימן נ"ג אות א'", וראה לקמן באות ג'.
ב
איתא במשנה מועד קטן דף יח עמוד ב "אין כותבין שטרי חוב במועד. ואם אינו מאמינו, או שאין לו מה יאכל – הרי זה יכתוב",
וכתב השו"ע סעי' ו' "אין כותבין שטרי חוב במועד; ואם אינו מאמינו מלוה ללוה (והלוה צריך למעות), או שאין לו לסופר מה יאכל, הרי זה יכתוב: הגה: ומותר לכתוב שטר מכירה במועד (תוספות); אבל אין לכתוב שטר אריסות וקבלנות שקבל קודם המועד. (ר' ירוחם)".
וביאר המשנ"ב ס"ק ל"ו "שטר חוב במועד – דיכול להמתין לכתוב את השטר אחר המועד ואם כבר נתן לו המעות אפילו בפני עדים וקנין מותר לכתוב דיש לחוש שמא ימותו העדים ויכפור אח"כ וכמ"ש ס"ה גבי מתנות [מ"א וכן הוא בירושלמי]".
וכתב הכה"ח ס"ק ס"ד "והלוה צריך למעות למועד. טור, לבוש. ומיהו המגן אברהם ס"ק כ"ג כתב לדקדק מדברי רמ"א שדילג תיבת למועד דאפילו צריך עתה המעות לדברים אחרים שרי דהוי ליה לדידיה דבר האבד אבל אם אין צריך עתה אלא לאחר המועד לכולי עלמא אסור יעו"ש. וכן כתב אליה רבה אות ט"ז, חיי אדם שם, מקרא קודש שם, משנה ברורה אות ל"ז. ואם לא ימצא אחר המועד מעות ללוות מותר לכתוב דהוי ליה דבר האבד. מגן אברהם שם, אליה רבה שם, חיי אדם שם, מקרא קודש שם, משנה ברורה שם".
וכתב השש"כ פס"ו סעי' י"א, שה"ה לענין צ'ק, אמנם אם זה לצורך המועד מותר, וראה שם בהערה נ' שנסתפק אם יש אצלו מזומנים רק מטעמים שלו רגיל לשלם בצ'ק אם חיוב עליו לשלם מזומנים כדי שלא יצטרך לכתוב צ'ק.
ג
ובסעי' ה' מנה השו"ע דברים שניתן לכתוב וכתב "ואגרות שאלות שלום שאדם שולח לחבירו, ואפילו על דבר פרקמטיא שאינה אבודה".
וכתב המשנ"ב ס"ק ל' "ואגרות שאלות שלום – הטעם מפני שאין אדם נזהר מאד בכתיבתו בתיקונן וכמעשה הדיוט הוא ומקרי צורך המועד, קצת מה ששואל בשלום חבירו דאל"כ אסור אף מעשה הדיוט כדלעיל בסימן תקמ"א". וביאר בשער הציון ס"ק ל' "ומצאתי בריטב"א וזה לשונו, יש תימא מה צורך יש בזה, ויש לומר, כגון שהוא לצורך עניני יום טוב, אי נמי, מפני שמחת הרגל שלא יהא בדאגה, ויש בהן צורך למשלח או למי שנשתלח לו, עד כאן לשונו. ועיין בביאור הלכה מה שכתבתי לענין פרקמטיא".
וכתב בס"ק ל"א "שאינה אבודה – וכ"ש אם יוכל להגיע לו הפסד כשלא יכתוב דבודאי מותר. וכ"ז מותר להמחבר לכתוב אפילו בלא שינוי ומ"מ בכל גווני אין להקל כי אם בשלא כיון מלאכתו במועד", וכ"כ הכה"ח ס"ק נ"ו וכתב בשער הציון ס"ק לא "שולחן עצי שטים בראש הספר, דאפילו מעשה הדיוט וצורך המועד אינו מותר כי אם כשלא כוון מלאכתו במועד. ואחר כך מצאתי כדברינו לענין אגרת שלום בהדיא בספר שבלי הלקט סימן רכ"ה, עיין שם".
וכתב הביאור הלכה ד"ה "ואפילו ע"ד פרקמטיא שאינה אבודה – הנה ידוע דאפילו מעשה הדיוט אינו מותר כ"א לצורך המועד והכא מאי צורך המועד איכא? ומצאתי בפמ"ג שהרגיש בזה וכתב אפשר דחשיב קצת צורך המועד וצע"ק עכ"ל ואולי כונתו דאל"ה יש לו צער ומונע שמחת הרגל והוא דוחק גדול דא"כ נתיר כל ענין סחורה עי"ז. ובאמת לא ידעתי מנ"ל להב"י להקל בכתיבה לענין פרקמטיא וחפשתי ומצאתי און לי בספר שבולי הלקט בסימן רכ"ה וז"ל ואגרות של רשות יש מפרשים דזו היא שאילת שלום דכיון שאינו כותב צרכיו כלל, אלא שאילת שלום גרידא ליכא טרחא בהך כתיבה ולא דמיא למלאכה כלל הלכך מותר דלא הוי כ"א כמטייל בעלמא וכו', והרב ר' אבגדור כהן צדק השיב על דברי האגרת שכותבין במועד לשלח ממקום למקום אם הוא על עסק פרקמטיא שאינה אובדת או שאר משא ומתן שבין אדם לחבירו אין היתר במה שעושין דרך שינוי בעגול שהרי שנינו אין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, וכאן אי אפשר שלא יכתוב אות אחת כדרכה, וכ"כ תלמידי ריב"א ז"ל וכו' אבל באגרות של שלומים יש נוהגין היתר ואומרים דהיינו אגרות רשות דתנן ואלו כותבין במועד, מיהו אם כיון מלאכתו במועד שהיה יכול לכתוב מקודם אוסר שם בתוספותיו עכ"ל, הרי לך בהדיא דאפילו אם נתיר לענין שאילת שלום עכ"פ מכתבים לענין פרקמטיא שאינה אבודה בודאי יש להחמיר אם לא בכתיבת משיט"א, וע"י שינוי וגם בזה ימעט כל מה שיוכל".
וכתב הכה"ח ס"ק ה"ן "אפילו על פרקמטיא וכו'. ואפשר הטעם דהתירו בפרקמטיא משום דאם אינו כותב עתה שישלחו לו יתייקרו אחר כך ולא ימצא כדי פרנסתו וכמ"ש לעיל סימן תקל"ט סעיף ט' גבי מי שצריך לקנות יין וכו' יעו"ש. או ששולח לשאול על ערך הפרקמטיא שמא יוזלו אחר כך או יוקירו וכדי לדעת היאך יכין פרנסתו".
והנה על פרקמטיא שאינה אבודה כתב השו"ע להתיר עכ"פ היכא שלא כיון מלאכתו למועד, אך כתב הבה"ל והכה"ח שיש להחמיר, ולמעט כמה שיוכל, וראה לקמן בדברי הרמ"א ובביאורו.
ד
,וכתב הרמ"א כתב על דברי השו"ע הנ"ל: "ויש אוסרין בשאלת שלום ונהגו להחמיר אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א".
וכתב במשנה ברורה ס"ק ל"ה "שהיא כתיבה משיט"א – וכמה אחרונים כתבו דבמדינתינו נהגו להקל בכתב משיט"א וכן בכתב שלנו דאינו מעשה אומן ויש להם על מה שיסמוכו והמחמיר יחמיר לעצמו ונוהגין לשנות קצת לעשות שורה עליונה עקומה ועיין בבה"ל. ודע דבפרקמטיא אבודה לכו"ע יכול לכתוב אפילו בכתב שהוא מעשה אומן וא"צ לשנות כלל".
וכתב בביאור הלכה ד"ה "אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א – עיין מ"ב והנה אף דלענין שבת קי"ל דהכותב בכל כתב ולשון של כל אומה חייב ומאי גריעא כתב עברית מהן צ"ל דאעפ"כ לענין חוה"מ לא אסרו כ"א כתב שהוא מעשה אומן וסתם כתב לבד כתב אשורית מקרי מעשה הדיוט. ובספר מור וקציעה מאריך בענין זה ודעתו שיש להחמיר גם במשיט"א עכ"פ בכתב ידי סופר וכמו שנהוג להיות לצבור לבלר נאה מיוחד לכתיבותיהם שהוא מעשה אומן לפיכך נכון שלא יכתוב כתיבה נאה באיזה כתב ולשון שהוא בין משיט"א בין בכתב העכו"ם כי הכל כתב הוא לכל אומה ככתבה וכלשונה עכ"ל ואף שהעולם נהגו להקל בזה ואין למחות בידן שיש להם על מי שיסמוכו מ"מ טוב לחוש לדבריו אם לא לצורך גדול ובפרט לענין פרקמטיא שאינה אבודה בודאי נכון למעט לכתוב אודות זה בחוה"מ כל מה שיוכל".
וכתב הכה"ח בס"ק נ"ט "ונהגו להחמיר לשנות אפילו וכו'. כצ"ל, וכן הוא בדרכי משה, והשינוי הוא שכותבין באלכסון, ואף על גב דלא מקרי שינוי אלא כשגוף האותיות שבורין מכל מקום כיון דמדינא מותר לכתוב אגרות שלום בלא שינוי כמו שכתב הרב בית יוסף אלא שנהגו לשנות די בשינוי זה, אבל כתבים האסורים לכתוב אסורים אפילו באלכסון עכ"ל דרכי משה, והב"ח כתב דמשיט"א לא מקרי כתב כלל, וכן כתב האגודה, וכן כתב בית יוסף בשם רבינו ירוחם וארחות חיים ורבינו תם, ואפשר דמטעם זה נהגו להקל בכל הכתבים ויש להם על מה שיסמוכו, וקצת נוהגין לעשות שורה העליונה עקומה. מגן אברהם ס"ק כ"א, אליה רבה אות י"ד, חיי אדם כלל קי"א אות ד', משנה ברורה אות ל"ד ואות ל"ה".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ו "וכתב בשלחן עצי שטים דכל הדינים המבוארים בשלחן ערוך דמותר לכתוב בחול המועד חוץ מסת"ם כיון דליכא הפסד אם יכתוב בשינוי צריך לכתוב על ידי שינוי דהיינו בכתב משיט"א ולא בכתב אשורית, כמו שכתב הט"ז ס"ק ו' דאפילו דבר האבד אי ליכא פסידא בשינוי יעשה בשינוי, וגם כאן לא ישכח אף אם יכתוב בכתב משיט"א עכ"ל. והביא דבריו מקרא קודש שם בליקוטי רימ"א אות י"א, תוספות חיים על חיי אדם שם אות ג'. ועיין לעיל אות י"א שכתבנו דגם בכתב משיט"א צריך שינוי במקום שנהגו לשנות אבל במקום שלא נהגו אין לחוש יעו"ש". וכתב בשער הציון שאין להחמיר כהט"ז וכן משמע ממרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים הל' חוה"מ.
וע"כ כתב מרן הרב "אין להכניס כסף לבנק או להוציא ממנו כיוון שזה מצריך כתיבה לפקיד יהודי או הפעלת מחשב, אלא אם כן אי אפשר בדרך אחרת או שחושש ל"דבר האבד", וא"כ ה"ה בצ'ק שאין לכתוב.
והנה יש להבין מה הכוונה שאי אפשר בדרך אחרת שכתב הרב הרי אם לא תפקיד אין דרך אחרת, ונראה שכוונתו שצריך את המעות לצורך המועד וכדו', וממילא היכא שהוא לצורך המועד יהיה מותר לכתוב.
וא"כ נראה שצ'ק הוי כשטרי חובות שאסור לכתוב אל"כ זה לצורך המועד, וה"ה אם יש חשש לדבר האבד שמותר, ומכל מקום אם משכיר דירה וכדו' ובעל הבית מתעקש לקבל ממנו עתה צ'ק ולא מוכן לחכות מותר, ויכתוב מעט באלכסון ובכתב עגול.
העולה
אין לכתוב צ'ק במועד, ויגיד לו שיתן לו את צ'ק לאחר המועד.
אמנם אם הצ'ק הוא לצורך תשלום עבור דבר הנצרך במועד, מותר, וטוב שיכתוב בכתב עגול ובאלכסון מעט. וה"ה אם נותר צ'ק עבור תשלום והספק או בעל הבית אינו מוכן לחכות, או שעושה בעיות וכדו'.