שאלה
האם מותר במסגרת ביקורי בישראל גם בגנים הבהאים שממוקמים בחיפה?
תשובה
דעת מרן הרב זצ"ל לאסור כניסה לגנים הבהאים ובמקום צורך יש להקל.
מקורות
כתב הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים (פ”ט ה”ד) “נוצרים עובדי כוכבים ומזלות הם, ויום ראשון הוא יום אידם. לפיכך אסור לתת ולשאת עמהם בארץ ישראל יום חמישי ויום ששי שבכל שבת ושבת, ואין צריך לומר יום ראשון עצמו שהוא אסור בכל מקום, וכן נוהגין עמהם בכל אידיהם” וכן נקט הרמב”ם בפירוש המשניות על מסכת עבודה זרה (פ”א מ”ד) “שכל עיר של אומה נוצרית שיהיה להם בה בית תיפלה שהוא בית עבודת כוכבים בלא ספק, אותה העיר אסור לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה. אבל אנחנו תחת ידיהם בעונותינו ושוכנים בארצם אנוסים, ונתקיים בנו מה שנאמר (דברים ד) ועבדתם שם אלהים אחרים מעשה ידי אדם עץ ואבן. ואם העיר דינה כן, קל וחומר דין בית עבודת כוכבים עצמו, שהוא אסור לנו כמעט לראותה, וכל שכן ליכנס בו”.
כתב השו"ע ביו"ד סי' ק"נ סעי' א' "מצוה להתרחק מדרך עבודת כוכבים ד' אמות". והטעם מבואר בראשונים ע"ז י"ב ע"א שהוא מפני החשד שיגידו שהוא עובד לה, וכתב מרן הרב בשו"ת הרב הראשי תשמ"ה 589-1, "וב"דרכי תשובה" שם (ס"ק ב'). ושם (סי' קנ"ז סעי' ג') מובא שבשעת פקוח נפש מותר לברוח לתוך כנסייה, משמע מכך שבלאו הכי הדבר אסור". וכן השיב בקיצור בתשמ"ו-תשמ"ז סימן פ"ב. וא"כ לטעם המבואר אע"פ שבית זה הינו רק לעת עתה עם צלם יהיה אסור.
והנה הדת הבהאי עיקרי אמונתם ודתם היא שיש בורא לעולם, והוא ברא לבדו את כל הנבראים. וא"כ דמי למה שכתבו הפוסקים לגבי מסגד או כנסיה שאינם מאמינים שאותו האיש ברא עולם בשיתוף
כתב בשו"ת הרמב"ם סימן תמח "תשובה אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם והם מיחדים לאל יתע' יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים שאנו אומרים שיש לאל יתעלה בן נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי ע"ז. התורה העידה עליהם אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. והיא העידה עלינו שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ואם יאמר אדם שהבית שהם מקלסין אותו בית ע"ז הוא וע"ז צפונה בתוכו שהיו עובדין אותה אבותיהם מה בכך. אלו המשתחוים כנגדו היום אין לבם אלא לשמים. וכבר פירשו רז"ל בסנהדרין שאם השתחוה אדם לבית ע"ז [והוא] סבור שהוא בית הכנסת הרי לבו מסור לשמים. וכן אלו הישמעאלים היום כולם טף ונשים נכרתה ע"ז מפיהם וטעותם וטפשותם בדברים אחרים היא שאי אפשר לאומרו בכתב מפני פושעי ורשעי ישראל, אבל ביחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל". ופסק מרן הרב שמותר להיכנס למסגד. אמנם לדברי מנחת אלעזר יהיה אסור וכן דעת הדברי יציב
וכן בנוצרים פרוטנסטים, כתב בשו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק ג סימן עב "שנת תרח"י הגיעני מכתב מנויארק במדינת אמעריקא מהרב מוה' יהודא מיטעלמאן והוא שאל שיש שם בית תפילה [לאטרנישא קירכע] ומתחלה הי' בית הדיוט ואח"כ מסר ההדיוט הבית לבית ע"ז ויען כי הי' צר הבית להכיל עם רוב שברו המחיצות בתוך הבית והרחיבו אותו ועל פני חוץ באורך הבית הציגו כותל מרחוק ומשכו אשיות הבית מזה ומזה להכותל הזה למען יאריך הבית להכיל עם רב ועל אסקופת שער הבית כתוב בלשון ענגליש /אנגלית/ וועלש סקאטש מעדיסטט טאריטש וביאור הדברים בני מדינת וועליש עם בני מדינת סקאטש לאנדס לאטורניש קירכע ואלו יש להם נימוס אחר אומרים מזמורי תפלות על אותו איש ומרקדים ואח"כ עומד איש אחד ודורש להם נשגבות מאותו איש והם עומדין הכן ושומעים ובעת מסיים אזי שנית יזמרו וירקדו הכל בשם הרקב והעובדים המה פרוטסטנטים בלי צלם ודמות… ולכך גם כאן הבטיח הש"י שכ"כ יתעקר שם ע"ז עד שאפילו בתי ע"ז יעבדו שם לשם ד' ובגוף דברי התוס' אני תמה למה לא הביאו דברי הש"ס בע"ז דף י"ח מה מקרי תרטאות וקרקסיאות ועיין ערוך ערך אטר שלא הזכיר ג"כ ש"ס הלז והנה הרמב"ם כתב בפירוש המשנה שאסור לכנס לבית ע"ז ע"ש בפ"ק דע"ז משנה ד' והנה זה אמת אבל לכנס בה בשביל פקוח נפש מותר כמבואר סי' קנ"ד ס"ג וע"ש מ"ש בגליון הש"ע ולדינא נראה לפע"ד כאן שאין כאן דמות וצלם לפע"ד דשרי לעשות בהמ"ד ומצוה הוא לדעתי לקדש שם שמים ועיין בע"ז דף י"ח בתוס' שם שפירשו בהדיא דהוא ענין ע"ז וצע"ג על התוס'", משמע שאע"פ שאין שם סימן של עבודה זרה, כיון שהם עדיין סוגדים לאותו האיש אסור, דלגבי כניסה הזכיר פיקוח נפש "מי שנתחייב מיתה מותר לברוח לבית עבודת כוכבים ולהציל את עצמו. (וי"א דבשעת השמד, אסור)".
וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן כו), כי הנכנס לבית עבודה זרה, מיד רוח המינות מתלוה אליו, ואף אם לא יפיק רצונו להחטיאו, מכל מקום הוא מטמא עצמו בעצם כניסתו לשם, ובפרט כשהנכנס לשם הוא מזרע ישראל זרע קודש, שהחיצונים נדבקים בו, והנכנס לבית עבודה זרה צריך תשובה וכפרה על חטאו.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן צא וכתב "וכדי שלא יעלה על הדעת להחיל על זה הדין הנפסק ביו"ד סי' קמ"ח סעיף י"ב, די"א שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן אבל בזה"ז אינם בקיאים בטיב אלילים וכו' כדיעו"ש, אוסיף לצטט דברים האמורים בזה בספר שו"ת חיים ביד להגאון הגר"ח פלאג'י ז"ל סי' כ"ו, הוא נשאל שם ג"כ על אודות הכניסה לבית ע"ז שלהם, ובדברי תשובתו הרחיב לבאר חומר האיסור שיש בזה, וכן שאפילו לחצר אסור ליכנס אפילו לדבר עם אחד מהם, ואפילו על עסקי רבים, ואפילו אינו יום אידם, ובסופם של דברים הוסיף וכתב וז"ל: ואל יקחך לבך לומר דבזה"ז ליכא ע"ז כדכתבו הפוסקים לכמה מילי, דזהו לגבי הגוים דאין לדונם לעוע"ז, אכן בית טפילתם מקום מוכן לפור' דמקטרין ועושים עבודתם זכר לע"ז של קדמונים תינח דאינו ע"ז ממש נקוט מיהא פלגא דמידי סרך טומאה וסט"א לא פלט, ובפרט כשהנכנס הוא ישראל זרע קדש דהחיצונים דבקים בו כמי שנכנס למקום הדבורים, וזה פשוט וברור ושכלי, וצריכים טבילה ומלקות ולתת מלבושים שנכנסו בהם לעניים מרודים דתיהוי להו כפרה, ויעוין מ"ש בזה גם בספרו רוח חיים יו"ד סי' ק"נ אות א' עיין שם, [ויעוין גם בשו"ת ירך יעקב חאו"ח סי' ג' יעו"ש], וא"כ פשוט וברור שאין לחלק בנוגע לאיסור הכניסה לבין הימים הקדמונים לבין זמנינו, וגם בזה"ז אסור ליכנס לבית הע"ז שלהם וגם לא לחצר.
ועוד יעוין בשו"ת פרי השדה ח"ב סי' ד' שהעלה ג"כ דהא דאסור ליכנס בבית תפלתם דהוא אפילו במקום דליכא צלמים עיין שם.
וא"כ ברור הדבר שאין הבדל בזה בין כנסיה לבין מנזר שבו אין צלמים, ובכל גוונא אסור.
ונוסף להנ"ל יעוין גם בספר שו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' נ"ג אות ג' מ"ש להוכיח מהרמב"ם שעבודת הנוצרים גם בזה"ז הוא ע"ז ממש, וגם מ"ש בדינא דב"נ דבן נח מצווה גם על השיתוף עיין שם, ומזה שמצווה גם על השיתוף כותב גם בשו"ת פרי השדה שם עי"ש", [ועיי"ש שהחמיר אף להיכנס למסגד].
והנה לגבי אנווגלסטים אינם עובדים לאותו האיש אלא מאמינים שהוא משיח, ומאמינים בא-ל אחד, וא"כ הוי דינם כדין ישמעאלים שכתב בשו"ת הרמב"ם סימן תמח "תשובה אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם והם מיחדים לאל יתע' יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים שאנו אומרים שיש לאל יתעלה בן נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי ע"ז. התורה העידה עליהם אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. והיא העידה עלינו שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ואם יאמר אדם שהבית שהם מקלסין אותו בית ע"ז הוא וע"ז צפונה בתוכו שהיו עובדין אותה אבותיהם מה בכך. אלו המשתחוים כנגדו היום אין לבם אלא לשמים. וכבר פירשו רז"ל בסנהדרין שאם השתחוה אדם לבית ע"ז [והוא] סבור שהוא בית הכנסת הרי לבו מסור לשמים. וכן אלו הישמעאלים היום כולם טף ונשים נכרתה ע"ז מפיהם וטעותם וטפשותם בדברים אחרים היא שאי אפשר לאומרו בכתב מפני פושעי ורשעי ישראל, אבל ביחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל". ופסק מרן הרב שמותר במקום הצורך להיכנס למסגד. וא"כ ה"ה לכנסיה שלהם.
אמנם איתא בגמ' בע"ז דף יז "הרחק מעליה דרכך" (פסוק במשלי פרק ה') זו מינות, "ואל תקרב אל פתח ביתה" זו הרשות, ואיכא דאמרי "הרחק מעליה דרכך" זו מינות והרשות "ואל תקרב אל פתח ביתה" זו זונה, וכמה א"ר חסדא ארבע אמות", ע"כ. וא"כ וודאי דלא גרעי ממינות.
ועל כן אין להיכנס לשם בלי צורך גדול וכן העיד הגר"ח כץ רב השכונות בחיפה שכן הורה הגרי"ש אלישיב . וראה עוד בספר ויאמר שמואל (סימן פו) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ובספר "מנוחת אמת" להגר"מ גרוס (פ"י כ"ה) כתב וז"ל: אין לבקר בגן הפרסי [הבאהי] שבחיפה ועכו, שהוא ליד מקדשי הבאהים. וגם אם מעיקרא דדינא שרי, עיין שו"ת דבר דוד (ח"א סי' כ'). מכל מקום מכוער ומגונה הדבר".
העולה
כיון שמאמינים ביחוד השם וכן שהוא ברא כל הנבראים.
במקום צורך מותר להכנס לשם אבל לכתחילה טוב להימנע.