שאלה
האם יש עניין שבגדי יום טוב יהיו יותר מפוארים מבגדי השבת?
תשובה
בגדי חג צריכים להיות יותר יפים מבגדי שבת.
יש לקנות לאשה בגדים לחג או תכשיט ואדם שמצבו הכלכלי אינו משופר יקנה מנעלים או דבר קטן ואם לא יכול פטור.
מקורות
עונג וכבוד
רמב"ם הלכות יום טוב פרק ו הלכה טז "כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה כך כל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד וכל ימים טובים נאמר בהן מקרא קדש, וכבר בארנו הכיבוד והעינוג בהלכות שבת, וכן ראוי לאדם שלא יסעוד בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כערב שבת שדבר זה בכלל הכבוד, וכל המבזה את המועדות כאילו נטפל לעבודה זרה".
וכתב עוד הרמב"ם ז"ל "חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו כל אחד כראוי לו כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו".
ואיתא בירושלמי קידושין פרק א הלכה ד "רב יהודה שלח שאל לרבי לעזר האחין שחלקו אמר ליה חולקין מה שעליהן ואין חולקין לא מה שעל בניהן ולא מה שעל בנותיהן רבי אימי אומר העושה שום לביתו מביאין שום לעצמן לאמצע וחולקין העושה קטלא לביתו אין מביאין לאמצע וחולקין בראויה להשתמש בחול אבל בראויה להשתמש ברגל מביאין לאמצע וחולקין רבי מנא אמר כלי רגל חולקין כלי שבת צריכא רבי אבין פשיטא ליה בין כלי רגל בין כלי שבת מביאין לאמצע וחולקין". ופירש בקרבן העדה "חולקין. אף הבגדים שעליהן שנעשו מירושת אביהם אבל הבגדים שעל בניהן ובנותיהן שנעשו מתפיסת הבית אין חולקין שמסתמא מחלו זה לזה: בראויה להשתמש בחול. שהקטלא אינה חשובה וראויה לימות החול אבל אם היא חשובה שראויה לרגל היא לאמצע: כלי שבת. בגדי שבת שעל בניהן ובנותיהן: צריכא. קמיבעיא ליה אם הן לעצמן או לאמצע".
כלומר דהיכא שאחין חולקין לאחר זמן שנפטר אביהן חולקין גם הבגדים שעליהן אבל לא בגדין שעל בניהן ובנותיהן והטעם כיון שאינם חשובין מסתמא מחלו זה לזה, והנה לגבי כלי החג מוסכם לכו"ע שחולקין כיון שהוא דבר חשוב אבל בבגדי שבת נחלקו אם חולקין או שאמרינן שמסתמא מחלו זה לזה שאינו חשוב כמו כלי הרגל.
ומזה הביא הב"י לדייק בשם הגהות מימוניות בפרק ו' מהלכות יום טוב (אות כ) וז"ל "גרסינן בירושלמי פרק קמא דקידושין (סוף ה"ד) בההיא דאמרינן האחין שחלקו ר' מונא אומר כלי רגל חולקין כלי שבת מיבעיא, מכאן משמע שבגדי יום טוב יהיו טובים מבגדי שבת עכ"ל".
ועל כן כתב השו"ע סי' תקכ"ט סעי' א' "ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ב "ובגדי יום טוב וכו' – משום דחייב בשמחה וזהו ג"כ בכלל שמחה ופשוט דכל זה ג"כ בידו משגת".
חיוב שמחה
איתא בגמ' פסחים קט ע"א "ת"ר חייב אדם לשמח את ביתו בחג שנאמר ושמחת בחגך במה משמחן ביין ר' יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן אמר רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין בארץ ישראל בכלי פשתן המגוהצין ושם אמר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך. ועכשיו שאין בית המקדש קיים – אין שמחה אלא ביין, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש. ".
רמב"ם הלכות יום טוב פרק ו הי"ז "וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר + ושמחת בחגך וגו', אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו".
וכתב השו"ע בסי' תקכ"ט סעי' ב' "חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו. כיצד משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים; והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו; וחייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר עניים".
וכתב המשנה ברורה ס"ק טו "חייב אדם להיות שמח וכו' – והוא מצות עשה מן התורה דכתיב ושמחת בחגך ונוהגת גם בנשים [שע"ת בשם הש"א]".
וכתב הנחלת צבי ס"ק ב' "בגדים ותכשיטים. וכתב אגודה או במנעלים לכל הפחות".
העולה
בגדי חג צריכים להיות יותר יפים מבגדי שבת.
יש לקנות לאשה בגדים לחג או תכשיט ואדם שמצבו הכלכלי אינו משופר יקנה מנעלים או דבר קטן ואם לא יכול פטור.