שאלה
האם מספידים בט"ו בשבט?
תשובה
ההספד הוא דבר חשוב מאד, ועניינו להרבות בבכיות, ולכן אין מספידים בימי חג ואין להספיד בט"ו בשבט, ואם הנפטר תלמיד חכם מותר להספידו.
מקורות
קודם כל מן הראוי להקדים קצת בעיקרי ענייני הספד. ביורה דעה סי' שד"מ כתב השו"ע (סעיף א') מצוה גדולה להספיד על המת כראוי, (ופשוט שאין להגזים כמו שכתב השו"ע (סעיף א') רק שלא יפליג – ובמעבר יבק מאמר מנחת אהרן פ"ה כתב שעל ידי זה גורם צער למת) וירים קולו לומר עליו דברים המשברים את הלב כדי להרבות בכייה. ובש"ך (שם ס"ק א') איתא כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחם בבית גנזיו, אבל כל המתעצל בהספדו של אדם כשר אינו מאריך ימים וראוי לקברו בחייו. וכתב על זה גיליון המהרש"א (שם על הש"ך הנ"ל) ההספד מציל הנספד מגיהינם.
רואים מכאן חומר הענין של ההספד ואין להקל בקלות. ועוד שענין ההספד הוא להרבות בבכיות על הנפטר. ולכן באורח חיים הלכות פסח סי' תכ"ט פסק השו"ע (סעיף ב') אין מספידין בחודש ניסן, שבימי שמחה אין להרבות בכייה, ובחק יעקב (שם ס"ק ז') אפילו בחנוכה וראש חודש וחולו של מועד אין מספידין בו.
באורח חיים (סי' ת"כ) בהל' ראש חודש כתב הרמ"א שאין אומרים צידוק הדין בכל יום שאין אומרים תחנון, ובמג"א בהל' חול המועד סי' תקמ"ז ס"ק ח' כתב שכשאין אומרים צידוק הדין אין אומרים שבחו של מת דהא נמי מרגיל ההספד כשמזכיר שבחו. כנראה מזה שכל יום שאין אומרים תחנון אין מספידים, וכן במשנה ברורה (סי' ת"כ ס"ק ג' וד') איתא שאין נוהגים לומר בראש חודש צדוק הדין שמרגיל להספד, וכן בערב שבת אחר חצות שגם כן אין אומרים תחנון לכן אין אומרים צידוק הדין, וגם מכאן נראה שכל יום שאין אומרים תחנון אין מספידים בו.
ובאורח חיים סי' קל"א בהל' נפילת אפים (סעיף ו') בשו"ע כתב נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט ולא בראש חדש, ובביאור הגר"א שם (ס"ק י"ג) ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, ולכן דינו כחג, ועוד כתב (ס"ק י"ד) וימים אלו ימים טובים ואסורים בהספד. (והגם שאפשר לומר שהגר"א איירי דווקא על ראש חודש ולא איירי בט"ו בשבט, וכן מסתבר שפירושו על ראש חודש ולא על ט"ו בשבט, ויש לעיין אם כן למה כתב בלשון רבים ימים טובים ועוד שפירש על ט"ו בשבט שדינו כחג, מכל מקום ראיתי שמביאים הגר"א הנ"ל לראיה שאין מספידין בט"ו בשבט.)
ואם המת תלמיד חכם, מותר להספידו בכל אופן, כמו שכתוב השו"ע (או"ח סי' תר"ע סעיף ג', וביו"ד סי' ת"א סעיף ה') שהימים שאין מספידין בהם, חכם בפניו מספידין בהם. ואע"ג שכתב המג"א סי' תקמ"ז ס"ק ח' שאין בזמנינו דין תלמיד חכם שיודע הלכה בכל מקום, הפמ"ג שם פריך צ"ע על זה, ובחיי אדם הלכות ראש חודש כותב שמותר לדרוש על חכם בפניו, האם גם באמצע מעורר הספד מחמת שאין לנו כעת תלמיד חכם, ופירוש השער הציון על זה (סי' ת"כ ס"ק א') שדווקא על ראש חודש מפקפק אבל לגבי שאר ימים שאין אומרים תחנון דמדינא מותר להספידו אין להחמיר בתלמיד חכם. ובגשר החיים (חלק א' פרק י"ג ס"ק י') שמספידים תלמיד חכם בפניו אפ' בראש חודש אבל אין להאריך. והסכימו הפוסקים שמספידים על ת"ח בימים שאין אומרים תחנון וכן איתא בכלבו עמ' ק"ד, ומעשה רב שבהלווית ר' משה פיינשטיין זצ"ל בירושלים ביום פורים הספידו אותו.
למסקנא:
ההספד הוא דבר חשוב מאד, ועניינו להרבות בבכיות, ולכן אין מספידים בימי חג ואין להספיד בט"ו בשבט, ואם הנפטר תלמיד חכם מותר להספידו.