שאלה
יהודי שאינו שומר כשרות
אכל בשר וביקש ממני להכין לו קפה עם חלב.
האם זה נחשב מסייע בידי עובר עבירה ?
תשובה
אם לא יכול היהודי שאינו שומר תו"מ להכין הקפה לבד, או שלא בקלות, אין להתיר להכין לו כלל, ואם נמצאים במשרד וכדומה שיכול להכין בקלות לבד דעת הש"ך להתיר והמשנ"ב ועוד אחרונים החמירו, ולמעשה אין להקל בזה אפי' אם כבר עבר שעה מאכילת הבשר.
מקורות
לכאורה היה מקום גדול לחשוש כאן לאיסור "לפני עיוור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט י"ד), והנה הטור או"ח סי' קס"ט הביא מגמ' חולין ק"ז: "אמר רב יהודה אמר רב לא יתן אדם פרוסה לשמש אא"כ יודע בו שנטל ידיו", ובב"י שם הביא מר' יונה ברכות (דף מב: מדפי הרי"ף ד"ה לא יתן וז"ל "יש למדין מכאן שאין ראוי לתת מאכל אלא למי שיודע בו שיברך, ונראה שכיון שמתכוון לעשות מצוה שנותן בתורת צדקה מותר" עכ"ל, וכתב עליו הב"י "ואין דבריו נראין דהא ליתן לשמש נמי מצוה הוא ואפ"ה לא יתן לו אלא א"כ יודע שנטל ידיו," ועפ"ז פסק השו"ע (שם סעיף ב') לאיסור, אך הרמ"א הוסיף "ויש מקילין אם נותן לעני בתורת צדקה", עכ"ל, ובמג"א שם סק"ו כתב "ויש מקילין – ונראה לי דאם יודע בודאי שלא יברך אסור", וכתב בפמ"ג (א"א סק"ו) וז"ל "ולא שייך, לייתי עשה דצדקה וידחה ל"ת דלפני עיוור, דכה"ג לא ציותה התורה ליתן לו, וגם מצוה הבאה בעבירה, ומב"ח משמע אף שיודע שלא יברך, שהוא עם הארץ לא יבטל מצות צדקה, י"ל דוקא בעם הארץ הא מחמת רשעות לא", ובמשבצות זהב אות ג' הוסיף לבאר דעת המג"א "ואע"ג דלפני עיוור דכאן הוא דרבנן, שכל עצמו של נט"י וברכה דרבנן, לא מקילין בספיקו".
הנה מה שהביא מב"ח הוא לחלק בין אוכל שלא עובר מיד בנתינתו, לבין נט"י שמיד שנוטל בידיו כבר עבר את האיסור.
ולהלכה המשנ"ב (ס"ק י"א) פסק כדעת הפמ"ג לחלק בין מזיד לעם הארץ, וכאמור דעת השו"ע לאסור בכל ענין, וא"כ גם בעניינינו היה צריך לאסור שהרי יש כאן איסור לפני עיור מדרבנן.
היה אולי מקום להקל מטעם שיכול לקבל את כוס הקפה כאן ללא עזרתו של הנותן (במקרה שיכול), דחשיב כחד עבר דנהרא (עיין ע"ז דף ו'), ויעוין ביו"ד קנ"א סעיף א' ששם בשו"ע הביא הדין שאסור למכור לגויים מה שישתמשו בו לע"ז שלהם מדין לפני עיור, וברמ"א שם הביא ממרדכי י"א הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם היינו דוקא אם אין להם אחרים כיו"ב או שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר מותר למכור להם כל דבר, ויש מחמירים, ונהגו להקל כסברא הראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו", עכ"ל, ובש"ך שם ביאר דנחלקו אם שייך מסייע בגוי, ושם בסק"ו הכניס בתוך דבריו שגם מומר אי"צ להפרישו מאיסור, אך במג"א או"ח סי' שמ"ז סק"ד חלק עליו וס"ל דלגבי מומר ג"כ אסור להושיט להם דבר איסור ובאשל אברהם (פמ"ג סק"ד) ציין לדברי הש"ך הנ"ל וז"ל "ועכו"ם ומומר מותר לסייע וכו'", למד שאין כלל מסייע במומר, אך נראה דכל זה לא שייך בכל מקום, וכמו שכתב באג"מ (או"ח ח"ה סי' י"ג אות ז') דכל סוגית תרי עברי דנהרא הוא רק כשבקל יוכל לקבל את האיסור אך אם יהיה לו טירחא כל שהיא לא, ויותר מזה כתב שם לחלק בין סעודה, שדבר זה יאכל בכל ענין, לבין מיני מתיקה ושתיה, שאם לא יתן לו לא ברור שיקח לבד, אך אם הוא במשרד וכדו' שמכונת הקפה נמצאת כאן ממש וללא טירחא היה מקום לצרף את שיטת הש"ך הנ"ל, אך דעת הש"ך שנויה במחלוקת גדולה, עיין גיליון מהרש"א (ביו"ד שם), ובמשנ"ב או"ח שמ"ז סק"ז נקט להלכה לאסור, וכן פסק בסימן קס"ג סקי"ב, וא"כ מכיון שכל היתר זה כתב עליו הרמ"א שכל בעל נפש יחוש לעצמו, ומאחר שגם המשנ"ב פסק להחמיר וכן השו"ע השמיט קולא זו, נראה דאין להקל עפ"ז.
אך אם כבר עבר לפחות שעה מאז שאכל את הבשר יש מקום לדון אם יש לצרף גם דעת הרמ"א יו"ד פ"ט סעיף א' שס"ל שסגי בשעה אחת ע"פ דעת התוס' (שס"ל שרק באותה סעודה אסור לאכול חלב אחרי בשר אך בסעודה אחרת מותר), ואע"פ שאדם זה היה ראוי לו לשמור שש שעות בן בשר לחלב מ"מ מאחר שהחכ"א כלל מ' אות י"ג וגם החת"ס סי' ע"ג (הובא בפת"ש יו"ד פ"ט סק"ג) פסקו שלחולה יש להקל בשעה אחת א"כ נראה דלא נדחה זה לגמרי מהלכה (לדעת המחמירים), וא"כ גם כאן יוכל לתת לו בצירוף דעת הש"ך לעיל, אך היתר זה אינו נכון, דמה שהקילו לחולה הוא שכך קיבלו שלחולה יהיה מותר, אך להתיר במקום שאי"צ לא שמענו, וכך פסק לי גם מו"ר ראש ביהמ"ד הג"ר יוסף אליהו שליט"א.
מסקנה: אם לא יכול היהודי שאינו שומר תו"מ להכין הקפה לבד, או שלא בקלות, אין להתיר להכין לו כלל, ואם נמצאים במשרד וכדומה שיכול להכין בקלות לבד דעת הש"ך להתיר והמשנ"ב ועוד אחרונים החמירו, ולמעשה אין להקל בזה אפי' אם כבר עבר שעה מאכילת הבשר.