שאלה
איזה ברכה מברכים על רעידת אדמה? האם "שכוחו וגבורתו וכו'" או "עושה מעשה בראשית"?
תשובה
על רעידת אדמה – יכול לברך אחת משני הברכות – א. שכוחו וגברתו, ב. מעשה בראשית, אבל לא יברך את שניהם.
אם הסיח דעתו והייתה רעידת משנה מברך שוב.
מקורות
איתא במשנה ברכות דף נד עמוד א "על הזיקין, ועל הזועות, ועל הרעמים, ועל הרוחות, ועל הברקים אומר: ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם", וביאר הגמ' בדף נ"ט "ועל הזועות. מאי זועות? אמר רבי קטינא: גוהא", ופרש"י "גוהא – בלשונם קורין רעידת הארץ גוהא", כלומר שעל רעידת אדמה אומרים שכוחו וגבורתו מלא עולם.
ובגמ' שם הקשתה "על ההרים ועל הגבעות. אטו כל הני דאמרן עד השתא, לאו מעשה בראשית נינהו? והכתיב ברקים למטר עשה! – אמר אביי: כרוך ותני. רבא אמר: התם מברך תרתי, ברוך שכחו מלא עולם ועושה מעשה בראשית, הכא – עושה מעשה בראשית איכא, שכחו מלא עולם – ליכא", כלומר לדעת אביי שמברכים כוחו וגבורתו ועושה מעשה בראשית בהכל כן ביאר רש"י, ולדעת רבא דוקא בזוועות ורעמים וכו' מברכים ב' ברכות אבל על ההרים מברכים רק עושה מעשה בראשית.
וכתב הטור בסי' רכ"ז "על כל אחד מאלו אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית, ואם ירצה יאמר בא"י אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם", כלומר שהבין שבין לאביי ורבא אין הכוונה לברך שני ברכות על דבר אחד אלא או זה או זה.
וכתב הב"י "ודעת הראב"ד בהשגות (פ"י הי"ד) דהא דאמר רבא מברך תרתי שיברך על כל אחד מאותם הדברים שתי ברכות הללו, וכן נראה מדברי רש"י. אבל התוספות כתבו (ד"ה) רבא אמר התם מברך שכחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית, פירוש אומר או האי או האי איזה שירצה, וכ"כ הרי"ף (מג:) והרמב"ם (שם) והרא"ש (סי' יג)", כלומר שנחלקו הראשונים האם מברך שני ברכות על רעידת אדמה או מברך ברכה אחת מהן איזה שירצה.
למעשה פסק השו"ע סי' רכ"ז סעי' א' "על הזיקים… ועל רעידת הארץ… על כל א' מאלו, אומר: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית; ואם ירצה יאמר: בא"י אמ"ה שכחו וגבורתו מלא עולם", כלומר כשעת הטור הרא"ש רי"ף ורמב"ם.
וכתב המשנ"ב בס"ק ו' "ואם ירצה וכו' – אבל לא יברך שתי ברכות כאחת אלא או זו או זו". כלומר שאין לברך על זה שני ברכות, ובס"ק ז' ביאר את הברכה במשנ"ב ס"ק ז' "ברוך וכו' שכחו וגבורתו וכו' – ר"ל ברוך הנותן כח להטבע להראות כח יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו [א"ר בשם אבודרהם]".
ולענין אם כמה זמן נחשב להפסק שיוכל לברך שוב כתב הכה"ח בס"ק ג' "ולענין זוועות אם עבר זמן מה בין רעש לרעש דאסח דעתיה מיניה צריך לחזור ולברך אפילו הוא תוך שלשים ואם לאו אינו צריך לחזור ולברך, והוא הדין לענין רוחות. מהר"ם ן' חביב שם, ברכי יוסף אות ו', שערי תשובה שם, חסד לאלפים שם, קיצור שלחן ערוך שם. ועיין לקמן אות י"ד", כלומר כל זמן שהסיח דעתו מרעידה חוזר ומברך אבל אם עדיין לא הסיח את דעתו אינו חוזר ומברך.
ויש לדעת שהסיבה שיש רעידת אדמה מבואר בגמ' ברכות שם "רב קטינא הוה קאזיל באורחא, כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא [בעל אוב] גנח גוהא. אמר: מי ידע אובא טמיא האי גוהא מהו? [האם הבעל אוב יודע למה יש רעידת אדמה] רמא ליה קלא: קטינא קטינא, אמאי לא ידענא? [הרים את קולו ואמר קטינא קטינא למה נראה לך שאני לא יודע] בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, והיינו גוהא. אמר רבי קטינא: אובא טמיא כדיב הוא, [בעל אוב מכזב במעשיו] ומיליה כדיבין [ומכזב במיליו]. אי הכי – גוהא גוהא מיבעי ליה! [אם כן היה צריך להיות שני רעידות]- ולא היא, גוהא גוהא עביד, והאי דלא אודי ליה – כי היכי דלא ליטעי כולי עלמא אבתריה. [אל באמת יש רעידה ויש לאחריה רעידת משנה, ומה שלא הודה לו שלא יטעו אנשים אחריו] ורב קטינא דידיה אמר: סופק כפיו, שנאמר וגם אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי. רבי נתן אומר: אנחה מתאנח, שנאמר והניחתי חמתי בם והנחמתי. ורבנן אמרי: בועט ברקיע, שנאמר הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ. רב אחא בר יעקב אמר: דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד, שנאמר: כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי".
העולה
על רעידת אדמה – יכול לברך אחת משני הברכות – א. שכוחו וגברתו, ב. מעשה בראשית, אבל לא יברך את שניהם.
אם הסיח דעתו והייתה רעידת משנה מברך שוב.