שאלה
יהודי בעל תשובה שמתחזק ב"ה , הוא דתי אישתו לא. שואל האם מותר לו לגדל כלב?
תשובה
אין לגדל כלב רע שנובח או מסוכן בביתו אל"כ גר בעיר ספר כגון מקום שיש הרבה גניבות וכדו' ואז קושור ביום ומשחררו בלילה.
אמנם כלב נוי שכולם יודעים בו שאינו מסוכן מותר לגדלו גם אם לא קושרו. וראוי להימנע. ומ"מ לא תגדל אלמנה או גרושה כלב.
מותר לגדל כלב נחיה אמנם לגבי להיכנס עמו לבית הכנסת אם אין לו מקום אחר להניחו בשעת הצורך מותר.
מקורות
איתא במשנה בב"ק (עט:) "לא יגדל את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלאות", ופירש רש"י "את הכלב – מפני שנושך ומנבח ומפלת אשה מיראתו".
ובגמ' דף פג עמוד א "תנו רבנן: לא יגדל אדם את הכלב – אלא אם כן קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר, וקושרו ביום ומתירו בלילה תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: המגדל כלבים כמגדל חזירים. למאי נפקא מינה? למיקם עליה בארור. אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: בבל כעיר הסמוכה לספר דמי, תרגמה: נהרדעא ".
במסכת בבא קמא ) טו, ב) הובא דברי רבי נתן: "מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו, תלמוד לומר (דברים כב, ח) לֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ". ובמסכת שבת מובא: "כל המגדל כלב רע בתוך ביתו, מונע חסד מתוך ביתו [שאין הכלב נותן לעניים להתקרב לפתח ביתו], שנאמר (איוב ו, יד) לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד, שכן בלשון יוונית קורין לכלב למס". ורב נחמן בר יצחק אמר אף פורק ממנו יראת שמים, שנאמר (בהמשך הפסוק שם) וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב".
ועוד איתא בגמ' בבא מציעא דף עא עמוד א "דתני רב יוסף: ארמלתא לא תרבי כלבא". ופרש"י "לא תרבי כלבא – לא תגדל כלב, שמא תקלקל עמו". וכן הוא בע"ז כ"ב ע"ב.
אמנם הרמב"ם ביאר הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה טז "וכן אלמנה אסורה לגדל כלב מפני החשד". ופסקו השו"ע אבה"ע סי' כ"ב סעי' י"ח.
וכתב הרמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ה הלכה ט "וכן אסרו חכמים לגדל חזירים בכל מקום, ולא את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא כלבים בעיר הסמוכה לספר, ביום קושרו ובלילה מתירו, ואמרו חכמים ארור מגדל כלבים וחזירים מפני שהזיקן מרובה ומצוי".
כתב השו"ע בחו"מ סי' ת"ט סעי' ג' "אסור לגדל כלב רע, אלא אם כן הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהם. ובעיר הסמוכה לספר, מותר לגדלו; וקושרו ביום ומתירו בלילה. הגה: וי"א דהשתא שאנו שרוין בין העכו"ם ואומות בכל ענין שרי, ופוק חזי מאי עמא דבר (הגהת אלפסי החדשים). מיהו נראה אם הוא כלב רע, שיש לחוש שיזיק בני אדם, דאסור לגדלו אלא אם כן קשור בשלשלאות של ברזל". ובהיתר שמותר לגדל כלב היכן ששרוי בין האומות ביאר הגר"א בס"ק ב' משום דדמי לספר.
כתב בים של שלמה בבא קמא פרק ז מ"ה "כלב רע לא יגדל אדם בתוך ביתו, אלא בקשירה מעולה, ומתירו בלילה, אם הוא מפני חשד גנבים. ולאו דוקא כלב רע, אלא סתם כלב שהוא מנבח בכל אדם קרוי רע, ודוקא כלבים קטנים לנוי הבית, או כה"ג, שידוע לכל שאינו מזיק מותר, אפילו בלא קשירה… הנח לישראל. ואשרי מי שנזהר, ותבא עליו ברכה".
וכן כתב הסמ"ע בס"ק ה' "אלא אם כן קשור בשלשלאות של ברזל. דאז טעם שישוך וגם טעם שמנבח ומפילות הנשים מיראתו אין כאן, כיון דיודעין שהוא קשור לא מתיראין ממנו ואינן מפילות".
ובשו"ת שאילת יעבץ חלק א סימן יז כתב "ושרי ליה מריה לפלניא שגידל מהן עדרים בתוך ביתו. שאפילו אחד לא התירו במשנה אלא א"כ קשור בשלשלת ואית ביה לטותא דרבנן ר"ל, שהמגדל כלבים כמגדל חזירים למיקם עלה בארור. ולא חילקו הפוסקים בין כלב לכלב. דלא קיי"ל כמאן דשרי בכופרים. דיחידאה הוא. ושכיחא נמי סכנתא בכולהו כמו שאירע כמה פעמים ר"ל וכל סכנתא לחומרא". ובפלא יועץ ערך כלב כתב שאם לא צריך לשמירה יש להמנע מלגדל בתוך ביתו, ואם צריך לשמירה יגדלו בשלשלאות.
ובדבר זה נשאל בעל שבט הלוי חלק ו סימן רמא והשיב "לענין להחזיקו אם מכ"מ גורם צער לשכנים ונשים מעוברות בפרט מתפחדים הוא הדין המפורש ב"ק פ"ג ע"א ובשו"ע חו"מ סי' ת"ט ס"ג בשו"ע וברמ"א שם שיש צדדים שאסור להחזיקו בלי שלשלת יע"ש, ובכל אופן עצם החזקתו שלא לצורך הוא מעשה ריקים ושפלי בני אדם".
עניינים
ומצד בעלי חיים טמאים ראה בב"י יו"ד סי' קי"ז, ובשיורי ברכה סי' קי"ז ס"ק ב' שאם לא עומד לאכילה מותר. ומכל מקום ראוי להחמיר כמו שכתב בקב הישר (פרק ב): "והסיבה הראשונה כשאדם מסתכל בדברים טמאים עד שהשביע עינו בהם בהסתכלות… ואם הבן אדם רואה בראיותיו בריות טמאות אז הוא ממשיך רוח הטומאה החופף עליו בזה הדבר והוא הגורם אחר כך להסתכל בדבר היותר גרוע המביא האדם לידי מכשול".
וראה בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' רטז): "והאי אקוועריאום לא ידענאו אי ליכא ביה גם כן משום האי איסורא להחזיק בביתו, דודאי זה גורם לביטול זמן וגם שמוציא האדם מדרכי תורה, ואם על ההולך בדרך ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה הרי זה מתחייב בנפשו, להכניס בבית הני ביטולים לא כל שכן. נוסף לזה דאסור לו לאכול קודם שיאכילם . . והביברין דבזמן הש"ס היו לגדל דגים לאכילה"
כלב נחיה
כמובן שמותר לגדל כלב נחיה ולענין להיכנס איתו לבית הכנסת כתב בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן מה "והנה איתא בירושלמי פ' בני העיר ה"ג ר' אימי מפקיד לספריא אם אתא ברנש גביכון מלכלך באורייתא לגבכון תיהוון מקבלין ליה ולחמריה ולמנוי, והוא משום דסובר כר"י בן לוי דאמר שם לעיל מזה בתי כנסיות ובתי מדרשות לחכמים ולתלמידיהם, וכדאיתא גם בגמ' דידן /מגילה/ בדף כ"ח אמר רבא חכמים ותלמידיהן מותרין דאמר ריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן, ולכן אמר ר' אימי לספריא שאף אם הוא רק קצת בן תורה נמי נחשב כבן תורה לגבי זה ומותר כשהוא אורח להיות שם עם חמורו וכל כליו והובא בר"ן במגילה שם וכו'.
ולכן כיון שבהכנסת חמור חזינן שלא גרע מאכילה ושתיה ושינה יש להתיר בבכ"נ שלנו שעל תנאי הן עשויות אם הוא בשעת הדחק לפסק המ"ב בבאור הלכה. ובודאי שכלב לא גרע מחמור ואין לנו שעה"ד גדול מזה שאם לא נתירנו יתבטל כל ימיו מתפלה בצבור וקה"ת וקריאת המגילה בצבור וגם יש ימים שהעג"נ =שהעגמת נפש= גדולה מאד כגון בימים נוראים וכה"ג שרבים מתאספים עיין ברמ"א /או"ח/ ס"ס פ"ח, שלכן ראיה גדולה שיש להתיר להסומא שהכלב שמוליכו צריך להיות אצלו תמיד, ליכנס לביהכ"נ להתפלל ולשמוע קה"ת וכדומה. אך טוב שישב סמוך להפתח שלא לבלבל את הצבור…. ועדיין יש לעיין בבתי כנסיות של א"י אבל בב"כ שלנו היא ראיה ברורה לע"ד שיש להתיר". וראה בחלקת יעקב סי' ל"ד שכתב לחלוק על אג"מ והסיק " ועוד, וזה העיקר אצלי, במקומות הללו שהפקירות כך מצויה ויהדות כך נתרופפה, ורבים הם האנשים השחצנים ההולכין עם כלביהן בראש כל חוצות וכו', והעיקר שאין זה רגש יהדות האמיתית להוליך עמו כלבים, רק האנשים השחצנים עושים כן". והוסיף: "וח"ו יוכל לצמוח מזה חילול השם גדול, שהנוצרים אוסרים להכניס כלב לבית תיפלתם, ולהבדיל לבית הכנסת מותר"
ולמעשה לגבי בתי כנסת בארץ כתב מרן הרב בשו"ת הרה"ר ח"א פי"ד שא' כ"ב "סגי נהור, שיש לו כלב שמנהיג אותו, והשאלה אם מותר להכניסו לביהכנ"ס בשעת התפלה. אם יש אפשרות לקושרו מחוץ לבית הכנסת, ברור שזה טוב מאד, אולם אם אין אפשרות – מותר להכניסו לבית הכנסת באופן שיהיה קשור ופיו חסום ויהא ליד בעליו, ואם אפשר להכין לו מלונה בבית הכנסת, היינו מקום מיוחד – הנה מה טוב. רק צריכים להזהר שאם יטנף בבית הכנסת, לנקות מיד.
ומצוה לעזור למוכי גורל שיוכלו לבוא להתפלל אע"פ שלעיתים זה יגרום אי נעימות, ותבוא עליהם ברכת טוב".
העולה
אין לגדל כלב רע שנובח או מסוכן בביתו אל"כ גר בעיר ספר כגון מקום שיש הרבה גניבות וכדו' ואז קושור ביום ומשחררו בלילה.
אמנם כלב נוי שכולם יודעים בו שאינו מסוכן מותר לגדלו גם אם לא קושרו. וראוי להימנע. ומ"מ לא תגדל אלמנה או גרושה כלב.
מותר לגדל כלב נחיה אמנם לגבי להיכנס עמו לבית הכנסת אם אין לו מקום אחר להניחו בשעת הצורך מותר.