שאלה
בשבת חנוכה העלו שבעה קרואים בפרשת מקץ ( כסדר הקריאה של שבת רגילה) אלא שאת השביעי קרא כמוסיף, והוא סגר את הפרשה ואמר חצי קדיש, בספר שני קרא לשביעי לקריאת ראש חודש ואמר חצי קדיש ובספר שלישי קרא מפטיר חנוכה ואמר חצי קדיש. האם נהג כדין, ומה הדין לכתחילה?
תשובה
בסדר הקריאה של ראש חודש טבת שחל בשבת, עולים ששה בפרשת השבוע, ואין אומרים אחריו חצי קדיש כיון שלא נשלם מספר העולים, ועולה אחד לפרשת ראש חודש ובכך משלים את מניין העולים ואומרים קדיש אחריו, ואחרי זה עולה עולה נוסף וקוראים בפרשת חנוכת הנשיאים, ואומר אחרי חצי קדיש.
אם עלו שבעה לספר ראשון הרי נשלם מספר העולים ולכן יאמרו חצי קדיש לאחריו, וכן אחרי פרשת ראש חודש אומרים חצי קדיש ואחרי פרשת הנשיאים אומרים חצי קדיש
יש להדגיש שאין זה עניין של לכתחילה או דיעבד כיון שאין איסור להעלות עולים נוספים בשבת כמבואר בשו"ע סי' רפ"ב סעי' א', אלא דין שאם נשלם העולים בספר ראשון יש לומר קדיש ואם לא אין אומרים קדיש, וכמבואר בתשובה עצמה.
מקורות
כתב הבית יוסף (סי' רפ"ב) כתב, וז"ל: "והריב"ש כתב בתשובה (סי' שכ"א) מנהגים חלוקים בענין קדיש ביום שמוציאין בו שני ספרים או ג'. ואנו בני ספרד נוהגים לומר קדיש בין ספר ראשון לשני וחוזרים ואומרים קדיש אחר קריאת ספר שני", עכ"ל. והביאו הכה"ח (סי' קמ"ז ס"ק מ"ד) וכתב ש"כן כתבו אמת ליעקב בדין שנים פשוטות ומעוברות אות י"ד, לדוד אמת סימן יו"ד אות י"ד", עכ"ל. ועוד עיין בכה"ח (סי' תרפ"ד ס"ק י"ט).
כתב השו"ע סי' קמ"ז סעי' ח' "ביום שיש בו ב' ס"ת, לא יפתחו הב' ולא יסירו המפה, עד שיגללו הראשון. הגה: ואין מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השניה על השלחן, שלא יסיחו דעתן מן המצות".
וכתב המשנ"ב ס"ק כ"ז "שלא יסיחו – ומניחין השניה על השלחן קודם הקדיש כדי שיאמרו הקדיש על שתיהן ואח"כ מגביהין הראשונה וגוללין אותה ואחר גלילתה במפה פותחין השניה כמו שכתב המחבר. וביום שיש ג' ס"ת כגון ר"ח טבת שחל בשבת וכה"ג, אזי אחר שגמרו בראשונה מניחין השניה ואין אומרים קדיש רק מגביה הראשונה וגוללין וכו', וכנ"ל ואחר גמר קריאת השניה מניחין השלישית אצלה שהיא לצורך מפטיר, וא"צ להניח הראשונה רק אומר חצי קדיש על שני ס"ת אלו ומגביה השניה ופושטין השלישית וקורין לעולה למפטיר [שערי אפרים וש"א]". וכך מובא בלוח של הרב טיקוצ'ינסקי. וב"לבוש" (סי' תרפ"ד סעי' ג') מבאר מדוע יש להשאיר את הספר השני על הבימה – שאם לא כן עלולים לומר שאין חשיבות מיוחדת לקריאה זו ולכן לא אמרו אחריו קדיש, ואחרי הקריאה של הספר הראשון ממילא קראו בו, לכן אומרים חצי קדיש רק אחרי הספר השני שבו קראו את הקריאה של שבת וראש חודש. ואכן אין הם אומרים אלא קדיש אחד גם כשמוציאים שני ספרים.
ראה מג"א (שם ס"ק י"ב), ז"ל: "ומניחין השניה על השלחן קודם הקדיש כדי שיאמר הקדיש על שתיהן. ונראה לי דביום שיש ג' ספרי תורה יניחו שלשתן על השלחן בשעת הקדיש, דהא יש מקומות שאומרים על כל אחת קדיש, כמ"ש הרד"א ואם כן לדידן צריך לומר קדיש על שלשתן, ולא נהגו כן", ולמעשה כך הנהיג הרב סלנט זצ"ל וחכמי ירושלים שהסדר הוא שקוראים בספר תורה ראשון בפרשת השבוע, ואחרי שקראו בספר התורה השני משאירים את שני ספרי התורה על הבימה ומביאים את הספר השלישי ואומרים חצי קדיש, כדי שיחול על שלושת הספרים שבו קראו את שלושת הקריאות. אולם במשנ"ב (סי' תרפ"ד ס"ק ט') כתב: "כשגומר פרשת השביעי מניחין הס"ת הב' ואין אומרין קדיש רק מגביהין הראשונה, וגוללין אותה ופושטין השניה וקורא בה, וכשאומרין קדיש על השניה מניחין השלישית אצלה". הנה לפי המנהג שמביא המשנ"ב יוצא שאין אומרים קדיש על הספר השלישי כלל. אבל אין דעת המג"א נוחה עם מנהג זה, ולדעתו צריך לומר קדיש גם על השלישי, ועל כן הוא מצריך להניח את שלושת הספרים על התיבה כדי שהקדיש יהיה גם על קריאת המפטיר שבספר השלישי. ומה שלא נהגו כן, זה בזמנו, אבל אח"כ נהגו כדבריו (ועיין דבר בעתו – תשנ"ד עמ' רע"ג משם הגר"ש סלנט זצ"ל).
וכתב עוד בבית יוסף (סי' רפ"ב) כתב, וז"ל: "וביום אחרון של חג (סוכות) שמוציאין ג' ספרים, אף על פי שקורין בראשון יותר משבעה – אין אומרים קדיש עד אחר ספר שני, שלא לחלק בימים שמוציאים ג' ספרים בין זה לזה. ועוד דכיון דטעמא דקרינן פרשת בראשית הוא כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לומר סיימו את התורה ואינם חפצים לקרות עוד – אין להפסיק ביניהם כלל", עכ"ל. והנה לטעם הראשון גם אם יעלו שבעה בספר ראשון בחנוכה שחל בשבת, לא יאמרו לאחריה חצי קדיש, ולהטעם השני יאמרו חצי קדיש כיון שזה דין מיוחד בשמחת תורה. וראה בסידור בית מנוחה בקריאת פרשיות בשנים פשוטות ומעוברות אות ט' שהביא רק את הטעם השני, ולפי זה יצא שאם יעלו שבעה עולים בחנוכה יאמרו חצי קדיש לאחריו.
וכן כתב הכה"ח סי' קמ"ז ס"ק מ"ד "ובענין הקדיש שאומרים אחר קריאת ספר תורה, הריב"ש כתב בתשובה מנהגים חלוקים בענין קדיש ביום שמוציאין בו שני ספרים או שלשה, ואנו בני ספרד נוהגין לומר קדיש בין ספר ראשון לשני וחוזרים ואומרים קדיש אחר קריאת ספר שני, ובראש חודש טבת שחל להיות בשבת שמוציאין שלשה ספרים אין אומרים קדיש אחר ספר ראשון לפי שאין קורין בו אלא ששה וכיון שלא גמרו לקרות חובת היום שהם שבעה אין לומר קדיש עד אחר ספר שני, וכן חוזרין ואומרים קדיש אחר ספר שלישי, והוא דעת הרא"ש פרק הקורא עומד וכן כתב רבינו ירוחם והר"ד אבודרהם בשם גאון, וביום אחרון של חג שמוציאין שלשה ספרים אף על פי שקורין בראשון יותר משבעה אין אומרים קדיש עד אחר ספר שני שלא לחלק בימים שמוציאין שלשה ספרים בין זה לזה, ועוד דכיון דטעמא דקרינן פרשת בראשית הוא כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לומר סיימו את התורה ואינם חפצים לקרות עוד אין להפסיק ביניהם כלל. בית יוסף סוף סימן רפ"ב, אמת ליעקב בדין שנים פשוטות ומעוברות אות י"ד, לדוד אמת סימן יו"ד אות י"ד. ובחול המועד של פסח שקורין בספר ראשון שלשה גברי אין אומרים עליו קדיש שלא נשלמה עדיין חובת היום עד אחר קריאת ספר שני, וכן ראש חודש חנוכה שחל בחול שמוציאין שני ספרים אין אומרים קדיש עד אחר קריאת ספר שני מטעם הנזכר, ובמנחת שבת ומנחת תענית צבור אין אומרים קדיש אחר קריאת ספר תורה דקדיש שאומרים קודם עמידה קאי על קריאת ספר תורה. אמת ליעקב שם, לדוד אמת שם. וכן כתבתי בתשו' בסה"ק באר מים חיים יעו"ש".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"ב פל"ה סעי' ג' "שבת שמוציאים שלושה ספרי תורה: הספרדים – אומרים חצי קדיש פעמיים או שלוש, ואילו האשכנזים – פעם אחת, כדלהלן:
* – מנהג הספרדים – להעלות ששה עולים לקריאת פרשת השבוע בספר הראשון ולא לומר קדיש, לקרוא עליית "שביעי" בספר השני ולומר חצי קדיש, לקרוא עליית "מפטיר" בספר השלישי ולומר חצי קדיש, ונמצא שאמרו שני קדישים.
* – עלו שבעה עולים או יותר לקרוא בספר הראשון [עליית מוסיפין] – אומרים חצי קדיש אחרי הקריאה בספר בראשון, משום שנגמרה חובת היום, ואומרים עוד חצי קדיש אחרי הקריאה בספר השני, וכן חצי קדיש אחרי הקריאה בספר השלישי, ונמצא שאמרו שלושה קדישים.
כל האמור לעיל הוא מלבד בשמחת תורה, שאף שקוראים יותר משבעה עולים בספר ראשון – אין אומרים קדיש אחריו.
* – מנהג האשכנזים – להעלות ששה עולים לקריאת פרשת השבוע בספר הראשון, להגביה ולגלול את הספר הראשון ולקחתו מן הבימה, ולא לומר אחריו קדיש. אחר כך, קוראים עליית "שביעי" בספר השני, מביאים את הספר השלישי לבימה ואומרים חצי קדיש כאשר שניהם על הבימה. אחרי אמירת קדיש מגביהים וגוללים את הספר השני ומסלקים אותו מן הבימה, ונשאר הספר השלישי על הבימה וקוראים בו עליית "מפטיר", ולא אומרים אחריו קדיש.
* – יש אשכנזים שנוהגים להחזיר את ספר התורה הראשון לבימה ולהניחו לצד שני הספרים האחרים לאמירת הקדיש, ואחרי אמירת קדיש מגביהים וגוללים את הספר השני ומסלקים אותו מן הבימה, ונשאר הספר השלישי על הבימה וקוראים בו עליית "מפטיר", ואין אומרים אחריו קדיש ולמעשה ינהג כל אחד כמנהגו", כלומר שפסק מרן הרב כדברי הבית מנוחה שהעיקר בתירוצי הבית יוסף הוא התירוץ השני, וממילא אם עולים שבעה בספר ראשון אורמרים אחריו חצי קדיש, ובזה נתיישבו הציטטות שהבאת.
העולה
בסדר הקריאה של ראש חודש טבת שחל בשבת, עולים ששה בפרשת השבוע, ואין אומרים אחריו חצי קדיש כיון שלא נשלם מספר העולים, ועולה אחד לפרשת ראש חודש ובכך משלים את מניין העולים ואומרים קדיש אחריו, ואחרי זה עולה עולה נוסף וקוראים בפרשת חנוכת הנשיאים, ואומר אחרי חצי קדיש.
אם עלו שבעה לספר ראשון הרי נשלם מספר העולים ולכן יאמרו חצי קדיש לאחריו, וכן אחרי פרשת ראש חודש אומרים חצי קדיש ואחרי פרשת הנשיאים אומרים חצי קדיש
יש להדגיש שאין זה עניין של לכתחילה או דיעבד כיון שאין איסור להעלות עולים נוספים בשבת כמבואר בשו"ע סי' רפ"ב סעי' א', אלא דין שאם נשלם העולים בספר ראשון יש לומר קדיש ואם לא אין אומרים קדיש, וכמבואר בתשובה עצמה.