שאלה
צורת הפתח ללא פצימין (המזוזות והמשקוף) שמביאים לידי דלת אחרת אחריה, האם חייב במזוזה?
כזה:
תשובה
איך שנראה בתמונה שיש לו שני מזוזות ומשקוף ועל כן הוא חייב במזוזה, אך אין לברך בעת קביעת המזוזהכיון שאין לה דלת, ומדין ספק ברכות להקל.
מקורות
כתב הטור ביו"ד סי' רפ"ז "אין הפתח חייב במזוזה אפילו הוא עומד במקום החיוב אא"כ עשוי כתיקונו כיצד שתהא לו שתי מזוזות ומשקוף על גביהם ואם אין המשקוף שהדלת שוקף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוזה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור".
וכתב הב"י "אין הפתח חייב במזוזה אפילו הוא עומד במקום החייב אלא אם כן עשוי כתקנו כיצד שתהא לו שתי מזוזות ומשקוף על גביהם ואם אין המשקוף שהדלת שוקף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוזה ישרה אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור. בפרק הקומץ (מנחות לג:) אמר רבא הני פתחא שימאי פטורים מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגו בה רב רחומי ורב יוסף חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שיקפי ופירשו התוספות (ד"ה דלית) והרא"ש (הל' מזוזה סי' יא) דלית להו תקרה פירוש שהדלת שוקף בה מלמעלה אינו שוה אלא אבני הכיפה אחת נכנסת ואחת יוצאת ובענין זה דלית להו שיקפי אלא אבנים בולטות כמו שיני החומה. וסתם רבינו דבריו כדברי התוספות והרא"ש וה"ל לכתוב שרש"י והרמב"ם לא פירשו כן שרש"י פירש דלית ליה תקרה אסקופה עליונה שיקפי מזוזות. לשון אחר דלית להו תקרה שאין הבית מקורה. שקפי אסקופה עליונה. והרמב"ם (הל' מזוזה פ"ו ה"ה) כתב כפירוש אחרון. וכו' וכתבו הגהות מימון (שם אות א) ויהיה לו משקוף וכו' וכתב רא"מ (יראים סי' ת, ריט.) דעבדינן לחומרא ואי זה שיהיה חייב במזוזה אבל בספר המצוות (עשין כג, קו ע"ג) פסק כרבינו המחבר עכ"ל".
כתב השו"ע ביו"ד סימן רפז סעי' א' "אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף", כלומר כדעת הרמב"ם. וכתב הש"ך ס"ק א' "ודעת הרא"ש וטור דאפי' אין לו אלא מזוזה אחת כגון שמצד אחד עובי הכותל להלאה מהפתח אם המזוזה מצד ימני חייב ואם מצד השמאל פטור וכן דעת רבינו ירוחם סוף נתיב כ"א ונראה דיקבענה בלא ברכה", כלומר שהבין דברי רבינו ירוחם כדברי הרא"ש וצ"ע כמבואר למעלה, וכן הט"ז ס"ק ב' הביא דברי הרא"ש. וכן כתב בקצו"ש סי' י"א י"א.
לסיכום פתח שיש לו שני מזוזות חייב לכו"ע במזוזה, (אם יברך ראה להלן), פתח שיש לו רק מזוזה אחת אם משמאל פטור ממזוזה ואם מימין לדעת השו"ע פטור לדעת הרא"ש חייב, למעשה קובעים בלי ברכה.
דלת
פתח שאין בו דלת, מצינו שנחלקו בו רבתינו הראשונים אם חייב במזוזה, שכתב הטור בסי' רפ"ו "תב הרמב"ם אם הקירוי אצל הפתח חייב ואם לאו פטור וכתב עוד שאין הבית חייב במזוזה אא"כ העמיד בו דלתות לפיכך צריך להעמיד הדלתות קודם שיקבענה ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל שאין חיוב המזוזה תלוי בדלתות יש בבית הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבין במזוזה".
והכריע בב"י "ולענין הלכה אף על פי שנראין דברי הרמב"ם כיון שרש"י והתוספות והרא"ש והראב"ד חולקים עליו והם לחומרא הכי נקיטינן".
וכתב השו"ע בסעי' ט"ו "הבית, אף על פי שאין לו דלתות, חייב במזוזה. ויש מי שפוטר".
וכתב הש"ך בס"ק כ"ה "ויש מי שפוטר. ואם קבעה קודם תליית הדלת לא יצא ידי חובתו כשנותן הדלת אח"כ דהוי תעשה ולא מן העשוי עכ"ל עט"ז ולצאת ידי שניהם יתלה בה הדלת מיד ויקבענה ואם אי אפשר לתלותה מיד יקבענה בלא ברכה או יברך מתחלה גם על אחרת ויהא דעתו גם על זו וכשיתלה בה הדלת יטלנה ויחזור ויקבענה בלא ברכה או יברך על אחרת ויהא דעתו גם אזו ובזה יוצא ידי כולם ודו"ק". וכ"כ הבא"ח ש"ש כי תבא סעי' י"ט "בית שאין לו דלתות חייב במזוזה, ויש פוטרין, ולכן יקבענה בלא ברכה בשם ומלכות, או ישתדל לקבוע אותה עם אחרים דחייבין בברכה ופוטרה בברכה שלהם", וכן דעת מרן הרב בקיצו"ש סי' י"א הערה י"ד.
העולה
איך שנראה בתמונה שיש לו שני מזוזות ומשקוף ועל כן הוא חייב במזוזה, אך אין לברך בעת קביעת המזוזהכיון שאין לה דלת, ומדין ספק ברכות להקל.