שאלה
אישה שעשתה גיור קטן ולא היתה דתייה. ילדה ילדים מיהודי ואח"כ הזוג התחזק האם הילדים יהודים או צריכים גיור . ומה הדין של האמא, האם גם היא צריכה גיור?
תשובה
יש להתייעץ עם בי"ד מוסמך.
אישה שלא התגיירה כהלכה – שקיבלה עליה בפני בי"ד מוסמך שלושה דברים מילה טבילה וקבלת עול מצוות (אפילו מצוות דרבנן), דינה כגויה לכל דבר וצריכה גיור מחדש, ואף שנישאה ליהודי, וכן הדין לגבי בנה, וכמובן יש להסביר לה פנים בדרכי נועם ולא בדרך קשה.
מקורות
עצם השאלה לגבי אם שעברה 'גיור קטן' מעוררת תמיהה רבתי, מהו 'גיור קטן' וכי אפשר להקל ראש בהכנסת אדם תחת 'כנפי השכינה' אותו עבר עם ישראל עצמו במעמד מתן תורה, האם לזה יקרא 'גיור קטן', יש למחות בבתי דין מעין אלה 'ומהרסייך ומחרבייך ממך יצאו' (ישעיהו מט, יז) ויש להתרחק מהם כגחלי אש, בנידו"ד נראה ראשית שהאם והבן צריכים לעבור גיור מחדש 'לחומרא' על ידי בית דין מוסמך המוכר ע"י הרבנות הראשית.
תנאי קבלת הגר
ראשית על המועמד לגיור לעבור מבחן מעמיק על ידי בית הדין כדי לבחון את רצינות כוונותיו לקבל עליו יהדות כדת וכדין ולא לשם אינטרס חיצוני כפי שרואים היום פעמים רבות בעולם הגיור, וכדאי לצטט בזה את דברי הגמ' (יבמות מז, ע"ב) זה לשונה: תנו רבנן גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם אם אומר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד, ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני, ומודיעין אותו ענשן של מצות. אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו, אכלת חֵלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה ענוש סקילה, ועכשיו אכלת חלב ענוש כרת, חללת שבת ענוש סקילה, וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות, כך מודיעין אותו מתן שכרן, אומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים, וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות. ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו קיבל מלין אותו מיד… נתרפא מטבילין אותו מיד ושני ת"ח עומדים על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות. טבל ועלה, הרי הוא כישראל לכל דבריו, עכ"ל. וכן הובא בגמ' ברכות (ל, ע"ב) עובד כוכבים שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד – אין מקבלין אותו. ר' יוסי בר' יהודה אומר: אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים, ע"כ. וכן הובא בשו"ע (יו"ד סי' רסח ס"ב) עיי"ש באריכות.
וכן מובא בענין קבלת גרים בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סי' קנא) ז"ל, ואיזה קבלת מצוות יש, אם אנו יודעים אשר הם מצחקים ומזלזלים בשבת ובנדה ובכשרות, עכ"ל.
בגמ' בכריתות (ט, ע"א) הובא על הפסוק 'ככם כגר' 'רבי אומר ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים', ע"כ. ונתפרשו הדברים בדברי הרמב"ם (פי"ג מאיסו"ב הלכה א – ד) ז"ל, בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה בטבילה והרצאת קרבן. מילה היתה במצרים וכו' טבילה היתה במדבר קודם מתן תורה, וקרבן שנאמר ויעלו עולות וכו'. וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן שנאמר 'ככם כגר' מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן, עכ"ל. כלומר, הרוצה להתגייר עליו לקבל עליו שלושה דברים: א. להכנס לברית. ב. להכנס תחת כנפי השכינה. ג. לקבל עליו עול תורה ומצוות. במתן תורה עבר עם ישראל את כל הליכי הגירות במילה וטבילה והרצאת קורבן, רק שקבלת התורה והכניסה תחת כנפי השכינה נעשתה לכל ישראל לכל הדורות, ואילו המילה נעשית לכל יהודי ביום השמיני. ודעת מרן הגר"מ אליהו זצוק"ל (שו"ת מאמר מרדכי חלק א', יורה דעה סימן י"ג) שאין להקל כלל בקבלת מצוות של גר המתגייר ואפילו אם הגר לא קיבל עליו אפילו מצוות מדרבנן, כגון איסור מוקצה, גירותו אינה גירות, עכ"ד.
גיור במעמד בית דין
מובא בשו"ע (יו"ד סי' רסח ס"ג) ז"ל, כל ענייני הגר בין להודיעו המצות לקבלם בין המילה בין הטבילה צריך שיהיו בג' הכשרים לדון וביום מיהו דוקא לכתחלה אבל בדיעבד אם לא מל או טבל אלא בפני ב ' (או קרובים) ובלילה אפילו לא טבל לשם גרות אלא איש שטבל לקריו ואשה שטבלה לנדתה הוי גר ומותר בישראלית חוץ מקבלת המצות שמעכבת אם אינה ביום ובשלשה, ולהרי"ף ולהרמב"ם אפילו בדיעבד שטבל או מל בפני שנים או בלילה מעכב ואסור בישראלית אבל אם נשא ישראלית והוליד ממנה בן לא פסלינן ליה, עכ"ל. מבואר מדברי השו"ע שמילה וטבילה יכולות להעשות גם בלילה, חוץ מקבלת מצוות שצריכה להעשות ע"י הגר בפני בי"ד רק ביום. ובט"ז (שם, סק"ט) ביאר, שקבלת מצוות הוי גוף הדבר והתחלתו ולכן צריכה להעשות ביום, כמובא בהגהות אשר"י (יבמות פ"ד סי' לא), עכ"ד.
מעמדו של המתגייר
וידועה בזה מחלוקת הראשונים המובאת ברמב"ן על התורה (ויקרא כד, ו) אם עם ישראל קודם מתן תורה היו כבני נח ורק במעמד הר סיני עלו לדרגת עם ישראל ו'התגיירו', כן דעת חכמי הצרפתים, אולם הרמב"ן שם חולק וסובר שעם ישראל קודם מתן תורה היו בדרגה גבוהה מבני נח שהרי נתחייבו בחלק מהמצוות והיו כבר בקדושת ישראל, זאת בשונה מגוי שאינו בקדושה כלל כאשר בא להתגייר. דין מי שאימו נישאה ליהודי
הנה בבירור שאדם שנולד מאימא שנישאה ליהודי דבר זה לא הופך אותו מבחינה הלכתית ליהודי כפי שמובא במשנה בקידושין (דף סו:) 'כל מקום שיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר, ואיזה זו זו כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן לוי וישראל, עכ"ל. וכן פסק בשו"ע (אבה"ע ס' ח' ס"א) ז"ל, כהנים לויים וישראלים מותרים לבוא זה בזה והולד הולך אחר הזכר, עכ"ל. מבואר שלענין יחוס כהונה ולויה אזלינן בתר האב, ובהמשך המשנה (שם) הובא: "וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הולד כמותה, ואיזה זה זה ולד נכרית, ע"כ. וכן כתב בשו"ע (אבה"ע שם, ס"ה) ז"ל, ולד של נכרית כמותה, בין שנתעברה מכשר בין שנתעברה מפסול, עכ"ל. מבואר שלענין ייחוס הולכים אחר האם. ונראה שכן הדין בנידו"ד כיון שלא התגיירה כהלכה כפי שנראה מדברי השואל, ממילא נשארה גויה ודין העובר כמותה, ולכן צריך גיור לחומרא.
וראוי להביא בזה מה שכתב הרב בן ציון עוזיאל (שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סימן סד) שאף שילדים אלו נחשבים מבחינה הלכתי לגויים יש להם מעמד של 'זרע ישראל' שראוי לקרבם לעם ישראל ולתורת ישראל, עכ"ד. ולכן יש להצריכם גיור לחומרא. אך אין להתנהג אליהם כאל גוי לכל דבר.
גיור קטן בהלכה קיים נידון בענין קטן שגויר ע"י אביו ואימו אם יכול למחות. בשו"ע (שם, ס"ז) כתב וז"ל, עובד כוכבים קטן, אם יש לו אב יכול לגייר אותו. ואם אין לו אב ובא להתגייר או אמו מביאתו להתגייר בית דין מגיירין אותו, שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו בין קטן שגיירו אביו בין שגיירוהו ב"ד יכול למחות משיגדיל, ואין דינו כישראל מומר אלא כעובד כוכבים, עכ"ל. ובהמשך (ס"ח) כתב השו"ע וז"ל, במה דברים אמורים כשלא נהג מנהג יהדות משהגדיל אבל נהג מנהג יהדות משהגדיל שוב אינו יכול למחות, עכ"ל. הרי מבואר, שקטן שאביו מגיירו לבין קטן שאין לו אב או שאימו מביאתו להתגייר מטבילין אותו על דעת בי"ד ולא על דעת האב. וישנו דין נוסף שקטן יכול למחות כשיגדיל.
אומנם בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' רנג) כתב, שכל שנתגיירו עימו אחד מאבותיו כיון שהוי זכות גמורה בשבילו, לכן גם כשהגדיל יכול למחות, ועיי"ש שסייע דבריו בראיות נכוחות בדברי הראשונים, וכתב שיש להוכיח כן מדעת הרמב"ם (פי"ג מאיסו"ב) שכתב שגר קטן מטבילין אותו על דעת בי"ד, ואילו בהל' מלכים (פ"י) הביא את הדין שקטן שהגדיל יכול למחות. והוכיח שפני הדברים כמשנ"ת שבאיסו"ב מדובר בקטן שהביאוהו אביו ואימו להתגייר וזכות גמורה היא לו, משא"כ בהל' מלכים מדובר בקטן שבי"ד מטבילין אותו ולכן אם הגדיל יכול למחות, ושכן מוכח משיטמ"ק כתובות דף יא, שרק כאשר אין אבותיו מביאין אותו להתגייר יכול למחות, ומסקנת החת"ס ז"ל, 'אם כן אין ספק דהכי הלכתא ולכן צריך לברך' (כוונתו לברכת טבילה), עכ"ד. חזינן דאף שחלק על דעת השו"ע לעיל מכל מקום חשש לדעות הראשונים שאין מחאת הקטן מועילה כשאביו ואימו מביאין אותו להתגייר. ולכאורה כן הדין בכל קטן שהתגייר ע"י הוריו בקטנותו שאין יכול למחות שכשיגדיל, שהוי זכות בשבילו, לא כן הדין בקטן שהתגייר רק על דעת בי"ד.
ובהיותי בזה ראיתי בשו"ת אגרות משה (יו"ד סי' קס"ב) שכתב, שאם הקטן גם כשהגדיל לא ידע מגירותו יכול למחות, וכתב שכן נראה מסברא שכל מנהג היהדות שנהג הוא משום שחשב שהוא יהודי ממילא המנהג אינו הוכחה שמסכים לגירות, עכ"ד. וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' צט) והוסיף שכל קטן יש להודיע לו בגיל שלוש עשרה על גירותו שאם לא נודיעו לא יוכל למחות בגדלותו, ועוד, שאם נהג מנהג יהדות מבלי לדעת הוי כקבלת מצוות בטעות, וכתב שכן מוכח משו"ת אגרות משה הנז', עכ"ד. וכן כתב בשו"ת בנין אב (ח"ג סי' מט) שכן מוכח להדיא מדברי המהרש"ל (יש"ש כתובות יא) ז"ל 'ונראה דהא דהגדילו יכולים למחות היינו שנודע להם שגיירו אותם הבית דין או אביהם אבל אם היו קטנים מאד ולא זכרו דבר ממה שגיירו ואח"כ כשהגדילו נודע להם הדבר יכולים למחות אף אחר שנהגו דת יהודית כמה שנים, כל זמן שלא ידעו מגירות' וכתב לפלא שנעלם מעיני הפוסקים האחרונים הנזכרים ד"ז, ולמעשה לענין קטן שהגדיל החמיר שם שיכול למחות וצריך גירות מחדש אך כתב שאף אם נאמר שהמילה והטבילה ביטלה את כל הגירות מכל מקום המילה והטבילה שנעשו ע"י בי"ד בקטנותו הועילו לזמנם ואף שהתברר לבסוף שלא היה לו זכות והגירות לא הועילה עכ"פ אין צורך במילה וטבילה חדשים, וכל מה שצריך בשנית הוא רק קבלת עול מצוות, (וכתב שכן מוכח במנחת חינוך (מצוה ב), ובתו"ד הביא בשם שו"ת הר צבי חיו"ד, ועוד שמילת נכרי לשם יהדות מועילה לשם גירות וא"צ להטיף דם ברית, עכ"ד.) ויש להסביר לו שלא כדאי לא למחות ולחומרא יטבילו אותו בפני שלושה ויקבל עליו עול מצוות, ואם לא ירצה יש להודיעו שאסור לו לנהוג כגוי, עכ"ד.
העולה לדינא, יש להתייעץ עם בי"ד מוסמך.
אישה שלא התגיירה כהלכה – שקיבלה עליה בפני בי"ד מוסמך שלושה דברים מילה טבילה וקבלת עול מצוות (אפילו מצוות דרבנן), דינה כגויה לכל דבר וצריכה גיור מחדש, ואף שנישאה ליהודי, וכן הדין לגבי בנה, וכמובן יש להסביר לה פנים בדרכי נועם ולא בדרך קשה.
דינים נוספים:
קטן שהגדיל ומחה בגירות, אין צריך אלא קבלת מצוות ולא מילה וטבילה.