שאלה
מזוזה שלא ניכר שהיא נמצאת עקב צורת הפתח המיוחד שלה. האם זה כשר?
תשובה
כיון שניכר שיש שם מזוזה מתי שפותח את הדלת אין בכך בעיה וכשר לכתחילה.
מקורות
איתא בגמ' מנחות דף לג עמוד ב "דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא: העמיק לה טפח – פסולה. לימא מסייעא ליה: הניחה בפצין או שטלה עליה מלבן, אם יש שם טפח – צריך מזוזה אחרת, אם לאו אינו צריך מזוזה אחרת! כי תניא ההיא, בפתח שאחורי הדלת. הא בהדיא קתני לה: פתח שאחורי הדלת, אם יש שם טפח – צריך מזוזה אחרת, ואם לאו – אינו צריך מזוזה אחרת! כיצד קתני. תנא: העמיד לה מלבן של קנים, חותך שפופרת ומניחה".
ופרש"י "או שטלה עליה מלבן – לבנה שלאחר שקבע המזוזה בסף הוסיף מלבן בפתח כנגד הפתח אם יש בעומק הפצים או באותו מלבן (שלה) שטלה על המזוזה טפח דהשתא היא מזוזה תחובה בעומק הכותל טפח צריך מזוזה אחרת כו'".
כתב הטור יו"ד סי' רפ"ט "וכיצד קובעה יסמר אותה במסמרים במזוזת הפתח או יחפור בה חפירה ויקבענה בה ובלבד שלא יעמיק לחפור טפח בעומק המזוזה שאם העמיק לה טפח פסולה תלאה במקל במקומה ולא קבעה פסולה", וביאר הב"י שמסוגיא לעיל מקורו ופסק דין זה בשו"ע סעי' ד', וכן כתב בביאור הגר"א ס"ק י"א.
וביאר הלבוש הטעם בסעי' ד' "ואם העמיק לה טפח פסולה שאין זה על המזוזה אלא תוך המזוזה". והביאו החיי אדם כללט"ו סעי' י"ט.
וכתב הערוך השולחן סעי' ט"ו "כיצד קובע המזוזה לאחר שהניחה בשפופרת כמ"ש בסעי' ג' ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח או יחפור בה חפירה ויקבענה בה ולא יעמיק לחפור טפח בעומק שאם עשה כן פסולה דכתיב ובשעריך מקום סגירת השער וכשעמוקה טפח לאו בשעריך מקרי [ב"ח] כן כתבו הרמב"ם והטור והש"ע, והוסיף בסעי' ט"ז "ודע דמלשון ימסמרנה וכו' או יחפור בה חפירה וכו' משמע להדיא דבחופר חפירה א"צ מסמרים והטעם דכיון שמונחת בתוכה הרי היא כאחת עם מזוזת הכותל דדווקא כשהיא על מזוזת הכותל אינה חיבור בלא מסמרים ולא כשהיא בתוכה".
האם בעינן שהמזוזה תראה
כתב השו"ע סי' רפ"ו סעי ה' "במקום שיש טינוף, כגון שתינוקות מצויים שם, טוב לכסות המזוזה; ובמקום טהרה, טוב להיות נראית". שלכתחילה יש מצווה שתהיה המזוזה ניכרת, אבל במקום טינוף דאי אפשר יש לכסותה ומועיל.
וכתב הט"ז ס"ק ה שמה שהמזוזה בתוך בית שקוף הוי לכתחילה וז"ל "טוב להיות נראית. נראה לי דאין לעשות שתהיה נראה בלי כיסוי כלל דנמשך מזה עבירה דבכל פעם שממשמשין בה בכניסה ויציאה מוחק מעט משם שדי עד שנמחק לגמרי אחר זמן רב כמו שאנו רואין ברוב בתים אלא יכניס שם חתיכת זכוכית ממילא יהי' השם נראה".
וכתב הפת"ש בסי' רפ"ט ס"ק ה' "יחפור בה חפירה עיין בספר יד הקטנה פ"ג מהלכות מזוזה אות כ"ה שכתב דהיינו בענין שתהא המזוזה נראית, והאריך בענין מ"ש בגמרא או שטלה עליה מלבן כו', והעלה דזה ברור לדינא דכשאין המזוזה נראית וגם אין היכר וזכר לה כלל דודאי אין יוצאין ידי חובת מזוזה כלל, ולכן מה שנוהגין ההמון לקדוח במזוזות הפתח ומניחין שם המזוזה והיא אינה נראית וניכר כלל אינם יוצאים בזה אף שהיא מונחת במקומה הראוי וכהלכתא, ויש לעשות איזה סימן או היכר בחלל הפתח על המקום הנקדח ודי בכך ע"ש". כלומר דכל מה שהקלו בטינוף היינו היכא שעכ"פ ניכר שיש שם מזוזה אבל אם אינה ניכרת פסול, דהוי כאלו העמיק טפח בקיר והניחו שם, מצאתי שכן כתב הגר"נ קרליץ בחוט השני, והנה יש לציין שלמרות יישוב זה דברי היד קטנה הם חידוש.
והנה יש זכר לשיטת היד קטנה מדברי הב"ח ובהקדם דברי הטור סי' רפ"ו "תנא פתח שאחורי הדלת אם יש לו פצים טפח חייב במזוזה, פירש"י כגון שיש במקצוע הבית פצים קבוע לב' פתחין מחותכין בו אחד לצפון ואחד למערב, וקבע מזוזה בפצים בחלל הפתח הצפוני, וכשהדלת פתוח הוי אחורי הדלת, אם יש בעובי הפצים עובי הדלת טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי, הואיל ואין המזוזה בחללה, ואם לאו א"צ מזוזה אחרת שהרי היא כמונחת בחללו עצמו ע"כ", וביאר הב"ח "אבל איכא לתמוה אמאי אין צריך מזוזה אחרת כשאין בפצים טפח… וצריך לומר דהפתח המערבי היא עשויה לחדר קטן מבחוץ כזה, דהשתא המזוזה הקבוע בפצים בחלל הפתח הצפוני שהוא פתח הבית ובימין לביאת הבית היא גם כן בימין לביאת החדר ואם לא היה דלת מפסיק בין פתח לפתח אפילו היה בעובי הפצים טפח לא היה צריך מזוזה אחרת, אבל השתא דאיכא דלת בפתח הבית לצפון ופתח המערבי היא אחורי הדלת הצפוני השתא אף על פי שהדלת פתוח צריך מזוזה אחרת בדאיכא טפח בעובי הפצים, דה"ל הפסקה ואין צריך לומר כשהדלת סתום דכל שכן דאיכא הפסקה… ואמר דכשקבע המזוזה בפצים בחלל פתח הדרומי והדלת הדרומי סתום כמנהג החדרים שתמיד המה סתומים אם לא כשנכנסים לצורך וחוזרים ויוצאים וסותמים הדלת אבל פתח הבית שהוא למערב העשוי לכל לכניסה ויציאה הוא תמיד פתוח לרוחה השתא כשהדלת של חדר סתום הוי הפתח הפתוח למערב תמיד אחורי הדלת כלומר ואם כן נמצא שגם המזוזה שבפתח היא אחורי הדלת של החדר שהרי היא קבועה בחלל הפצים של החדר ואינה נראית לאותן שנכנסים ויוצאים בפתח הבית שהרי היא אחורי דלת החדר ולכן אם יש בעובי הפצים המבדיל טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת וכו'", כלומר כיון שבדרך כלל אינה נראית לאותו מקום אינה מתייחסת אליו.
וממילא הכא שניכר בעת פתיחת הדלת, שיש שם מזוזה, כשרה לכו"ע דהוי היכר היכא שפתוחה.
העולה
כיון שניכר שיש שם מזוזה מתי שפותח את הדלת אין בכך בעיה וכשר לכתחילה