שאלה
האם ישנה סגולה לאריכות ימים לקנות חלקה לקבורה מחיים?
תשובה
מצוה לקנות קבר מחיים וזוהי סגולה מיוחדת לאריכות ימים ושנים.
דינים נוספים:
א. יש לערוך שטר מוסדר עם נציג החברה קדישא להדגיש את הבעלות מעכשיו לכל דבר ומתהום עד הרקיע.
ב. באף אם יש ויכוח על סכום הקנין ירשמו סכום התחלתי ולא יעכבו את הקנין.
ג. מקום הקבר יהיה ליד אנשים יראים ושלמים השווים לו ולא שמופלגים ממנו.
ד. אם לא הספיקו לקנות קבר בחיי הנפטר מוטלת החובה על בניו להשתדל לכה"פ בימי השבעה לסיים את קניית הקבר עבור אביהם.
מקורות
לכאורה היה מקום לדון בזה מצד פתיחת פה לשטן שבכך שקונה קבר בחייו כביכול פותח פה לרעה לשטן להשחית ויש ענין שלא לעשות זאת כמובא בגמ' (ברכות יט, ע"א) אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן, ע"כ. ומצאנו דוגמאות רבות לכך שאין כדאי לפתוח פיו לשטן כפי שנאמר בדור הפלגה שאמרו 'הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ' (בראשית יא, ד) ולבסוף נאמר בהם 'ויפץ ה' אתם משם על פני כל הארץ' (שם, ח). וכן הובא להלכה בכה"ח (סי' א' סקי"ז) ובבא"ח (פינחס ש"ב סעי' י"ג) שאין לפתוח פיו לשטן, ולפי הנחה זו לכאורה אין לקנות קבר מחיים. וישל"ד כמש"כ בשו"ת ישכיל עבדי שבבריא לא חששו לפתיחת פה לשטן אלא במסוכן, עיין לקמן בדבריו.
אולם יש לדון בזה מצ"א בנחיצות הדבר שיש לקנות קבר מחיים דאולי יש לחוש שמא יפטר האדם בערב שבת ואז לא יהיה זמן וילינו את גופתו ואז יפסיד את מעלת ההצלה מחיבוט הקבר ל"ע. ובפרט במוצאי שבת שמובא בספרים שאז מידת הדין מתוחה כמובא בחיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' כה). ושמעתי מעשה נפלא בזה על הצדיק הירושלמי הנודע ר' אריה לוין שנפטר בערב שבת אחר חצות היום והחברה קדישא הודיעו למשפחה שיצטרכו לחכות לאחר שבת, או אז אמר אחד המקורבים שר' אריה ביקש בחייו שיחפרו לו קבר ואכן בזכות זה זכה להקבר בע"ש.
מקור המנהג לקנות קבר בחיים
הנה מצאנו יסודות איתנים למנהג לקנות קבר מחיים ראשית מובא אצל יעקב אבינו שחפר קברו עוד בחייו כמו שנאמר 'הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני' (בראשית נ, ה) וכתב המלבי"ם (שם) ז"ל, הנה אנכי מת -שגם הוא היה לו טעם בזה שקבר זה כרה לו בחייו והיה זה אצלו לאות לזכור תמיד יום המיתה, כמו שספר על עם קדמון שהיו בתיהם אצל קבריהם לזכור יום מותם, ואחר שקבר זה הוכן בחייו והיה עינו ולבו שם כל הימים רוצה להקבר בו, כי עד הגל הזה על צדקתו, עכ"ל. מבואר שיש ענין מיוחד לאדם לקנות קבר עוד בחייו כדי להזכיר לו יום המיתה. (ואין לומר שיעקב ראה זאת ברוח הקודש שימות והכין עצמו לכך שכפי הידוע האבות הק' נתברכו ברוה"ק מכל מקום ברמב"ן (באגרת שכתב לרב נחמן בנו) 'יברכך ה' בני נחמן וראה בטוב ירושלים וראה בטוב ירושלים'… ושם מתואר שאמר לבנו שאיפה שרוצה להתיישב בירושלים ישב, והיכן שרוצה לבנות יבנה… וכותב שם: 'ועוד פניי מועדות ללכת לחברון עיר קברות אבותינו להשטח בקברם ולמצוא לי קבר בעזרת ה' '. ואכן בספר שבחי ירושלים מובא שהרמב"ן קבור מחוץ למערת המכפלה. אך ר' דוד קונפורטי 'קורא הדורות' ח"ג, מערער על כך וקובע שאין עדות ברורה שהרמב"ן נקבר במערת המכפלה ומעיד שזקני ירושלים העידו בפניו שהרמב"ן קבור ב'עין סילוואן יחד עם הברטנורא והמרדכי, עכ"ד) וכן מצאנו שאמרו בני חת לאברהם 'במבחר קברנו קבור את מתיך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך' (בראשית כג, ו) וכתב החזקוני ז"ל, אפילו קבר המיוחד לו בחייו לא יכלה ממך, עכ"ל. ועוד רבות. וכן מובא בספר קב הישר צבי הירש קאיידנובר (פ"ו) שהחסידים הראשונים היו נוהגים לקנות קבר בחיים חיותם והיו נוהגים להתפלל באותו מקום ונותנים צדקה ובזה 'היו מקדשים להם את המקום המוכן להם', עכ"ד.
סגולה לאריכות ימים
בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סי' רעד בהע') כתב 'ובירושלים שמעתי שזוהי סגולה לאריכות ימים אבל לא מצאתי מקור לזה' עכ"ל. וכן כתב (שם בח"ב סי' תרד) כתב 'ושמעתי סוד נפלא בכריית קבר בחייו שאין רשות למשחיתים להוציא אותו מקברו'. (ושמעתי שבזוהר פרשת תרומה מובא שאין רוח טומאה שורה על הקבר שקונה אותו מחיים). ובספר אורחות רבינו (חלק ד') כתב ג"כ בשם הסטפלייער זצוק"ל שכן מנהג העולם לומר שיש סגולה לאריכות ימים בקניית קבר מחיים אך אינו ידוע מקור הענין, עכ"ד. אומנם עיין בשו"ת דברי בניהו (חל"ד סי' עה אות ו) שהביא מספר 'וארכת ימים' (אות רכז) שהביא את דבריו של הסטפלייער הנ"ל, והביא שם שבספר 'סגולות רבותינו' (שאלה ו) כתב שהקונה קבר מחיים הוא סגולה לאריכות ימים והשיב לו הגרב"צ מוצפי שליט"א ששמע מהרה"ג יהושע שרבני זצ"ל שהיה מנהג קדום בירושלים שאבי החתן רכש עבור החתן והכלה זוג קברים כסגולה לחיים טובים, ועפ"ז כתב שאין חשש לקנות קבר אפילו אם הוא פחות מגיל שישים, עכ"ד.
קבר שלו
בשו"ת חתם סופר (ח"ב יו"ד סי' שלא) כתב: 'והנה מה שכתבתי ליישב מנהג כל תפוצות ישראל ליקח עכ"פ דבר מה בעד אחוזת קבר אפילו מעני בישראל ואומרים על דרך מליצה אי אפשר לפתיחת קבר בלא דמים אמרתי שמנהג אבותינו תורה היא, ב"ב (קיב, א) נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו משמע מש"ס שיש קפידא על זה שיהיה קבור בשלו ולא במקום שאול מאחרים על כן נהגו ליקח אגורת כסף עכ"פ מכל בר מינן שיהיה קרקע קנוי לו במחיר ההוא ויהיה קבור בשלו, עכ"ל. ובהמשך דבריו כתב החת"ס שיש לפקפק בדבר שהגמ' לא קאמר שהגנאי הוא לצדיק עצמו אלא לבני משפחתו, וכן מוכח מתוס' מו"ק יג, ע"א ד"ה אין מפנין דמייתי ירושלמי 'נוח לאדם לדור בשלו יע"ש ומסיים שם בירושלמי וז"ל אין מפנין את המת ואת העצמות מקבר מכובד למכובד ולא מבזוי לבזוי ולא מבזוי למכובד ואצ"ל ממכובד לבזוי ובתוך שלו אפי' ממכובד לבזוי שערב הוא לאדם שיהא נינח אצל אבותיו, עכ"ל. והביא החת"ס שבטור ובבית יוסף ביו"ד (רס"י שסג) גרסו אצל משפחתו אם כן לאו דוקא בן אצל אבותיו וגם בטור שם מבואר שאין חילוק בזה בין ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שרצה לחלק בזה השואל שם, עכ"ד. מבואר מדבריו שיש ענין מיוחד שאדם יקנה קבר מחיים ושיהיה שלו.
וכן כתב בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סי' רעד, פ"ג ס"א) כתב שתיקון גדול לנפטר להיקבר מיד בקרקע שלו והיינו שיקנה בחייו מקום מסוים וישלם כל הדמים או מקצתן ואם לא קנו מקודם יזדרזו תוך השבעה ויציינו בשטר שהמחיר לא מעכב את הקנין. ובהע' שם, הביא מקורות לרוב לענין זה, שהגמ' ב"ב קיב, ע"א שצדיק ניחא ליה להקבר בקבר שלו דווקא ולא באינו שלו, וכן ציין בהמשך דבריו שאברהם שילם על מערת המכפלה שתהא שלו לאחוזת עולם. והביא משעה שכאשר נפטר הגריז"ס (גאב"ד דבריסק) מיהרו בניו קודם הקבורה לקנות הקרקע בקנין כדין כולל קנין סודר והינו שלאחר שקבעו המחיר ושילמו מקצתו כנ"ל. והעיר שיש המלמדים זכות עד"ז שאין נזהרים בזה היום כ"כ משום שהקברים שייכים לחברה קדישא שהם נדיבי ציבור בית ישראל ויש לכל אחד כבר איזה זכות ומכח הציבור (עיין רמב"ם רפ"א דתמורה שבק"צ יחיד מימר שמכח הציבור יש לו קנין) מ"מ ראוי שתהא רכושו ממש דוקא וכן נהגו המדקדקין שיהא הקבר קנוי למת בקנין גמור וכמשנ"ת.
וכן כתב בשו"ת דברי בניהו (שם) שיש להקפיד לקנות קבר מחיים ומשלו דווקא והביא בזה את מש"כ בגשר החיים (ח"א פכ"ז אות ח) שצריך שיהיה קבור בקבר הקנוי לו דהרי אבותינו הקפידו כל כך שיהא הקבר קנוי להם קנין כסף והקפידו שיהיה הקבר קנוי קודם לקבורה וכדכתיב באברהם אבינו ויקם שדה עפרון השדה והמערה וכו' לאברהם למקנה וכו' ואחר כן קבר אברהם את שרה, גם יעקב צוה קברו אותי אל אבותי אל המערה אשר קנה אברהם וגו' (ויחי מט) וביהושע (כד) ואת עצמות יוסף וגו' קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב וכן מצינו ביהושע ובאלעזר בן פנחס ובשופטים ובנביאים ומלכי יהודה וישראל שכל אחד נקבר בקבר נחלת אבותיו ובב"ב קיב אמרו פנחס וכו' לא מצית אמרת וכו' דא"כ נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו ובמדרש רבא ויקרא (ה) קבוע בבית הקברות שיזכה ויקבר באותו מקום ואמרו בירושלמי ((מו"ק פ"ב ה"ד) שנוח ושמחה לאדם בשלו וע"ז סיימו שם שלפיכך מתפנה המת לתוך שלו אפילו ממכובד לבזוי עי"ש וכתב 'ועל כן רבים הקונים קבריהם בחיים ואם לא קנו בחיים קונים הירושלים קבר בעדו ומשתוים במחיר הקבר קודם הקבורה ורצוי שישלמו או לכל הפחות יתנו דמי קדימה קודם קבורה והבן שחל לעליו חוב קבורת אביו חל עליו יותר מלשאר קרובים לשלם בעד קבר אביו (מנחת יעקב מובא בלקט הקמח הנד' בסוף השו"ע י"ד) וראה עוד שם שכתב טוב לו לאדם אם הוא קבור בקבר הקנוי והשייך לו וכדמצינו באברהם, עכ"ד.
משמע שמלבד שיש צורך שיהיה קבר שלו מוטלת חובת ההשתדלות דווקא על בניו של הנפטר להשתדל בקנית הקבר.
ועיין בהמשך דבריו של שו"ת דברי בניהו (שם) שהביא מספר טעמי המנהגים (הל' שמחות עמ' תלו) בשם ספר החיים (פ"ח) שכתב, שצריך כל אדם אפילו עני שבישראל שתהיה קרקע שהוא קבור בתוכה קנויה לו בכסף והטעם לפי שאין רשות לשום משחית להוציא את האדם מרשותו ולא נקרא רשותו אא"כ אותה קרקע קנויה לו ולכך לא רצה אברהם במערה רק בכסף מלא ומטעם זה יעשו בעלי השבעות המשביעים עיגול סביב להם כי אין יכולים השדים לכנוס מרשות הרבים לרשות היחיד וכן המנהג את החיות בעת לידתם אחר שהם שוכבים על המיטה כדי שלא ישלוט בהם רוחין ולילין, עכ"ד.
צורת הקנין
הנה בענין הקברים כיום קיימת מבוכה רבה משום שהענין נהפך לסחר מכר וגורם עגמת נפש רבה למשפחות, שבזמן החתם סופר היו קונים הקברים בפרוטות, אך כיום נהפך הדבר לביזנס ממש, והרבה פעמים יש ויכוחים על המחיר וחשוב לציין בזה מה שכתב בתשובות והנהגות (שם בהע') שבשטר הקנין של החברה קדישא מבואר רק שיש לו זכות קבורה וזה לא מספיק שאינו קיניו ממש וגם מגבילים את עיקר זכותו שיורשיו אין להם זכות להעבירו לאחר ורושמים זכותו לאחר מיתה וכתב שם שיש להקפיד בזה על ג' דברים, א. שהמקום שלו מהתהום ועד הרקיע. ב. וכל דבר. ג. ומעכשיו. וכתב שזה טובה לנפטר שלפעמים החברה קדישה מתווכחים על מחיר ובכה"ג לא חל הקנין כלל ובאופן זה שמתווכחים יש לציין שהמכר חל מעכשיו והקרקע שלו לכל דבר והמחיר הוא רק התחייבות כפי שיקבעו אח"כ אבל הקרקע של הנפטר מיד, וברמ"א חו"מ סו"ס רי מביא דאף שיש קנין למת מ"מ המקנה דבר למת כ"ש לצורך קבורתו וכבודו הוא זוכה בו גם לאחר מיתה. תנאי נוסף חשוב הוא, שאת הקניינים יעשו עם מי שמוסמך מטעם החברה קדישא למכור וחתימתו עם חותמת החברה קדישא מחייבת, עכ"ד. ומה שכתב שיתנו בזה דמי קדימה לכה"פ כן מובא לעיל בשם גשר החיים.
הרחקת ח' אמות מרשיעים
אחד הסיבות העיקריות שישנם שצריך לקנות קבר מחיים נראה דחיישינן שמא כשיפטר לא ימצאו מקום ראוי ויש חשש שיקבר ליד רשעים. וכמו שכתב בתשובות והנהגות שם מובא שיש להרחיק ח' אמות ממחללי שבת בפהרסיא, וכפי שכתב בגליון רש"א שס"ב, לענין מסיונרים או מוחרמים שצריך להרחיק ח' אמות מהן.
מקום הקבורה
טעם נוסף שיש להזדרז בקניית קבר מחיים דחיישינן שמא יקבר ליד מי שאינו הגון כמבוא בשו"ע יו"ד סי' שסב ס"ה. ובתשובות והנהגות (שם בס"ב) כתב שצריך למצוא מקום לנפטר ליד אנשים ישרים כמוהו ולא יחפשו דווקא ליד ת"ח וצדיק אם אינו ראוי לכך (ועי' שם בהע' שהרחיב הדברים ואכמ"ל). וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ח יו"ד סי' לב) כתב שכן המנהג כאן בארץ דרבים וכן שלמים קונים להם אחוזת קרקע בהר הזיתים או בית קברות אחר בחייהם ובוחרים להם מקום ע"י קרוביהם או ע"י קבורות רבנים ואנשי שם מחשש שמא יקברו במקום נדח ע"י אנשים פשוטים שאינו נוח להם להיות במחיצתם וזאת ע"פ מש"כ השו"ע (יו"ד סי' שסב ס"ה) אין קוברים רשע אצל צדיק וכ' ואין פוצה פה ומצפצף, ובהמשך דבריו שם הביא שאין בזה אף פתחון פה לשטן שאין חשש בזה אלא כשהוא מסוכן ולא כשהוא בריא כמ"ש הערוך השולחן סי' שלט אות ה, עכ"ד.
נתינה בארון
בשו"ת דברי בניהו (שם) הביא טעם נוסף שיש להזדרז בקניית קבר מחיים או שיש צורך מיוחד להקבר בקרקע ולא להלין את המת בארון, וכפי שכתבו בזה הטור (יו"ד סי' שסב) אמר רבי יוחנן מניין לקבורה מן התורה – פירוש שצריך לקוברו בקרקע, ולא יתננו בארון ויניחנו כך – תלמוד לומר "כי קבור תקברנו". לפיכך הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע, עובר משום שמלין המת, אלא צריך לקוברו בקרקע. ואם עשה לו ארון וקברו בקרקע, אינו עובר עליו, ומכל מקום יפה לקוברו בארץ, דקבורת ארץ ממש מצוה אפילו בחוץ לארץ וכו', ע"כ. וכן כתב הב"י שם בשם הרמב"ן בתורת האדם (עמ' קיז) שהמניח ארון למת בבית הקברות אינה קבורה ועובר משום בל תלין ואף מניחו בקרקע עובר משום בל תלין אלא אם נוקבו, עכ"ד וכן פסק השו"ע (שם ס"א) ז"ל, הנותן בארון ולא קברו בקרקע עובר משום מלין את המת ואם נתנו בארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו ומכל מקום יפה לקברו בקרקע ממש אפילו בחוץ לארץ, עכ"ל. והוכיח מכל זה שאם קוברים את המת בארון בלבד ולא מניחין את הארון בקרקע עובר משום 'בל תלין', ואף אם מניחין את הארון בקרקע אם נוקבין את הארון למטה הוי כנקבר בקרקע כפי המבואר בירושלמי המובא בהמשך דברי הטור שכן עשו בקבורת רבינו הקדוש. ומבואר מכל זה שישנה חשיבות גדולה שיקבר המת בקרקע ממש ולא בארון. וכיון שישנה מצוה מיוחדת להיקבר בקרקע ובנוסף ישנה מצוה להקבר בקרקע עולם משלו ולא במקום שאינו שלו,כמו שהבאנו לעיל מדבריו (ומעוד אחרונים) לכן יש להקפיד לקנות קבר מחיים, עכ"ד.
ונראה שמעצם מה שכתב שיש איסור בל תלין יש חשיבות להזדרז לקנות קבר מחיים שמא יפטר בע"ש וימתינו עם הקבורה עד מוצ"ש כמו שכתבנו בריש הדברים בזה.
העולה
מצוה לקנות קבר מחיים וזוהי סגולה מיוחדת לאריכות ימים ושנים.
דינים נוספים:
א. יש לערוך שטר מוסדר עם נציג החברה קדישא להדגיש את הבעלות מעכשיו לכל דבר ומתהום עד הרקיע.
ב. באף אם יש ויכוח על סכום הקנין ירשמו סכום התחלתי ולא יעכבו את הקנין.
ג. מקום הקבר יהיה ליד אנשים יראים ושלמים השווים לו ולא שמופלגים ממנו.
ד. אם לא הספיקו לקנות קבר בחיי הנפטר מוטלת החובה על בניו להשתדל לכה"פ בימי השבעה לסיים את קניית הקבר עבור אביהם.