שאלה
האם אפשר להניח בבוקר עם ברכה התפילין של שימושא רבה, כשהם בסדר הפרשיות כמו רש"י מימין הרואה, ולא מימין המניח?
תשובה
אין לברך על תפילין של ר"ת וכן על תפילין של שמושא רבה [לפי הרמ"ז, וכן פשט רוב המקובלים שסדרן הוא כמו רש"י רק שמסדרן מהצד השני] .
אומנם בתפילין של שימושא רבה לנוהגים כהרב מזידטוש יוכלים לברך {שהם כמו רש"י גם סדרן רק שמשנות בגודלן}.
מקורות
תחילה נסביר מה הם תפילין דשמשוא רבה, וכדלהלן:
כתב בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קז "ואשכחן לרב האיי גאון דס"ל הכי והעיד עליו ראב"ד בהשגות שכך היה נוהג, ועוד שהיה מסדר קדש לימין המניח כדאמרן כי יביאך סמוכה לה בפנים שמע לשמאלו מבחוץ אם שמוע סמוכה לה בפנים, ומשמו של אביו רב שרירא גאון אתמר בהו סימנא תרין שיני"ן דתפלין דאיתנהו בקדש ושמע, ומשמיה דרב האי אמרו בהן סימן ב' דקרי עלייהו הויות אהדדי – פי' תרתי והיה סמוכות באמצע – דהיינו כי יביאך גבי קדש אם שמע גבי שמע כמו שזכרנו.
אבל בשמושא רבא דתפלין נקטי ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא וגרס התם האי מאן דבעי למעבד תפלין וכו' משוי פרשתא דקדש לימיניה וכו' דהינו ימין הכותב היינו ימין המניח, ופשיטא להו התם שסדר הפרשיות בבתים כסדרן בתורה דהויא לה והיה אם שמע לשמאל המניח. והדין שמושא רבא משמייהו דגאונים אתמר שדבריהם דברי קבלה עלייהו כתיב טובה חכמה עם נחלה כי המה ירשו את מורשיהם של רבנן סבוראי והרבה קונדרסין הגיעו אליהם ממהדורא קמא דרב אשי דאית בהו גלויי מלתא למאי דלא אתבריר בגמרא דילן להדיא. אמת שהר"י אל ברצלוני נסתפק על קצת דבריו כמו שהגיה עליהם מיהו הא בכמה הלכאתא גבראתא סמכינן עליה ומבעי לן למיחש ליה…
אמנם רש"י ורמב"ם פליגי עליה דראב"ד בתרתי ושוים לשמושא רבא בחדא ולר"ת בחדא, שהם העמידו הפרשיות בבתים כסדרן בתורה וכבר אמרנו דאינהו נמי משוו לה לפרשת קדש לימין הקורא, והרמב"ם כתב בתשו' הביאה כ"מ דאשתכח כוותיה ע"י חכמים נאמנים בתפלין של רבינו האיי, ויש סמך לסברתם מדברי אגדה שחדשו וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך אלו תפלין שבראש ואמרו שסדרן בתורה כסדרן של ד' אותיות שבשם הגדול והנורא ב"ה", כלומר שתפילין שימושא רבה הם כסדר של רש"י רק מהצד השני.
אמנם המוהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע (בפרי קודש הילולים) כתב עפ"י הרח"ו בשער הקדושה דשיטת שימושא רבא כרש"י ממש, וא"כ יהיה ניתן לברך עליהם.
וסיים בשו"ת הרמ"ע מפאנו סי' ק"ז "מאד עמקו סתרי תפילין דשמוש"ר וראב"ד בסידורן וכו' והשוגה באהבתן צריך לקדש עצמו הרבה מאד ושתהא דעתו שפלה עליו תמיד באימה ויראה רתת וזיע",
מתי מניחים אותם
כתב המחזיק ברכה בסי' ל"ד ס""ק ח' "ראיתי הרבה חסידים שהיו נוהגים להניח תפלין דשמושא רבה גם בשחרית מטעם המלך רבינו האר"י זצ"ל שעולים במקום שנים כמדובר אמנם ראיתי להרמ"ז בהגהת ס' הכונות שכתב דדוקא במנחה קאמר הרב להניח תפלין אלו לא בשחרית ונתן טעם עפ"י הסוד ע"ש ואחר זמן ראיתי להרב מהר"ר ישעיה באסאן בתשובותיו הנקראים לחמי תודה שכתב דלא נמצא מ"ש בשם האר"י דבקושי התירו הנחת תפלין של שמושא רבה ואי איתנהו להני מילי אפשר דהם על שמושא רבה לגמרי ומ"ש בשם מהרח"ו דהיה מניח תפליןשל ר"ת במנחה אפשר שלא היה תדיר והרמ"ז היה מניח תפילין של אצבעיים וכו' במנחה ובעת קריאת שמות ביום הששי עש"ב סי' ז"ך".
וכתב הבא"ח פרשת וירא סעי' כ"ג "רבינו האר"י ז"ל בתחלה היה מנהגו ללבוש בשחרית של רש"י ושל ר"ת ובמנחה של ר"ת לבדו, ואח"כ עשה תפילין דרש"י כסברת שמושא רבא שהם אצבעים על אצבעים, והיה לובש בשחרית של רש"י ור"ת ובמנחה היה לובש של שמושא רבא הנז', והיה אומר תפילין זה דשמושה רבא עולה במקום שני הסברות הנז', וזהו טעם היותם אצבעיים כנגד שתי הבחינות הנז' וכמפורש כל זה בשער הכונות, יע"ש. ומ"ש עולה במקום שני הסברות, היינו לצורך זמן תפלת המנחה, אבל לא לצורך זמן תפלת שחרית, דא"כ היה לובשו גם בשחרית. ואשרי הזוכה ונזהר להתפלל מנחה בתפילין שמושא רבא. ועט"ר הרב אדוני אבי זלה"ה היה נזהר בזה בחודש אלול ועשי"ת. ודע כי הנוהגין להתפלל מנחה בתפילין, לא יניחום במנחת ערב שבת, כי כבר נתנוצץ קדושת שבת שהוא עצמו אות, וכמ"ש רבינו חיד"א במחב"ר סי' כ"ה בשם המקובל מהר"ם פאפיר"ש ז"ל ושומר אמונים ע"ש".
וכן כתב הכה"ח סי' רל"ב ס"ק ה' "גם היה האר"י ז"ל נזהר מאד להתפלל מנחה בטלית ותפילין, ובראשונה היה נוהג להניח במנחה תפילין כסברת ר"ת ואחר כך עשה זוג תפילין על דעת שימושא רבא, והיה מניחם בתפלת המנחה, והיה נזהר מאד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה ותיכף היה מסירם מעל ראשו. שער הכוונות שם. והבאנו דבריו לעיל סימן ל"ז אות יו"ד וסימן ח"י אות י"ב יעו"ש".
והוסיף הקול יעקב בסי' ל"ד ס"ק ד' ",וזה לשון שער הכוונות (בדרושי תפילין דרוש ו'): בענין תפילין דר"ת זלה"ה, דע, כי בתחלה מורי ז"ל היה מניח תפילין דרש"י ודר"ת ביחד בשחרית ומתפלל בהם תפלתו, כמו שאמרו ז"ל בפרק הקומץ רבה [צ"ל: עירובין צה, ב] מקום יש בראש להניח שתי זוגות תפילין, ר"ל ביחד, דאילו בזה אחר זה יש מקום לאלף זוגות. ובמנחה לא היה מניח אלא תפילין דר"ת. ואחר כך עשה זוג של תפילין דרש"י כפי סברת שמושא רבא, שהם אצבעים על אצבעים, וחריציהם שקועים עד מקום המעברתא באופן שיהיה כל בית ובית חלוק ומופרד מחבירו, ובעת התפירה היו חוטי הגידין מפסיקין ועוברים בתוך החריצים ממש מעבר לעבר מצד זה לצד זה. והיה משים בבקר שתי זוגות התפילין דרש"י ודר"ת, ובמנחה היה מניח זה הזוג של שמושא רבא. והיה אומר כי אלו התפילין כפי שמושא רבא הם עולים במקום שתי הסברות דרש"י ודר"ת ביחד, כי מוחין דאבא שהם תפילין דר"ת והמוחין דאימא שהם תפילין דרש"י שניהם מתערבים ביחד ונעשים זוג תפילין אחד, וזהו טעם היותם אצבעים על אצבעים כנגד אבא ואימא… וכתב המחזיק ברכה (אות ח') בשם הרמ"ז ז"ל [בהגהת ספר הכונות כת"י], דהא דעולים דשמושא רבא בשביל שנים, דוקא למנחה, אבל לא לשחרית, יעו"ש. וכן כתבתי בסה"ק כף החיים סימן ל"ז אות יו"ד יעו"ש. ועוד עיין במחזיק ברכה (אות ז' ובקונטריס אחרון אות ד'):
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"ח סעי' פ"ט "שימושא רבא – תפילין של שמושא רבא, שגודל ריבוען העליון הוא שתי אצבעות על שתי אצבעות דהיינו 4 ס"מ על 4 ס"מ, רצוי להניחן בתפילת מנחה, אך בערב שבת אין להניח שום תפילין בתפילת מנחה".
ברכה
והנה נלמד דין ברכה מתפילין של ר"ת ששם כתב השו"ע בסי' ל"ד סעי' א' "סדר הנחתן בבתים: לרש"י והרמב"ם קדש (שמות יג, א – י) משמאל המניח בבית החיצון, ואחריו כי יביאך (שמות יג, יא – יז) בבית שני, ושמע (דברים ו, ד – ט) בבית השלישי והיה אם שמוע (דברים יא, יג – כא) בבית הרביעי שהוא בית החיצון לימינו, ולר"ת בבית השלישי והיה אם שמוע ובבית הרביעי שהוא החיצון שמע, ומנהג העולם כרש"י והרמב"ם".
ובסעי' ב' "ירא שמים יצא ידי שניהם, ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם, ויכוין בהנחתם באותם שהם אליבא דהלכתא אני יוצא ידי חובתי, והשאר הם כרצועות בעלמא, כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין. וכן בזרוע". וכ"כ בשער הכוונות דרושי תפילין דרוש ו' ובמחב"ר ס"ק א' ובקונט"א ס"ק ב' והמשנ"ב בס"ק ה' שיש להניחם ביחד והקול יעקב בס"ק ד'.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי הלכות לימות החול פ"ח סעי' מ"ז "צריך להניח את שני זוגות התפילין יחד, בין בשל יד ובין בשל ראש. ותפילין של ר"ת יהיו למעלה משל רש"י (דהיינו קרוב לכף היד), כיון שמעלתם גדולה יותר עפ"י הסוד, ולכן כשמניח תפילין של יד יכניס לזרועו את התפילין של רש"י תחילה כך שיהיו סמוכין לצד הכתף, ותפילין של ר"ת יהיו לידם. ושניהם צריכים להיות במקום הקיבורת כדלעיל, ועל כן יעשה אותם קטנים. ונהגו לעשות של ר"ת קטן יותר משל רש"י".
וכתב השו"ע "ואם אינו יודע לכוין המקום ולהניח שניהם יחד (פי' כשיהדק שניהם בבת אחת לא יוכל לכוין המקום שיהיה כל אחד מונח על מקומו משנ"ב בס"ק ט'), יניח כדברי האחד של יד ושל ראש, (ויסלקם מיד), ויניח האחרים על סמך ברכה הראשונה. (וי"א שאם) לא יוכל להניח בבת אחת (פי' אפילו בזה אחר זה לא יוכל להניח בבת אחת כגון שיש לו מכה ואין לו מקום לשתיהן משנ"ב ס"ק י"ג וכן מבואר בב"י), יניח של רש"י ויברך עליהם ויהיו עליו בשעת ק"ש ותפלה ואחר התפלה יניח של ר"ת בלא ברכה ויקרא בהם שמע (דברים ו, ד – ט) והיה אם שמוע (דברים יא, יג – כא)".
כתב הבה"ל בד"ה יניח של ר"ת כתב – "נ"ל דגם בזה צריך ליזהר לכוין שאינו עושה כן רק משום ספיקא, ובזה לכו"ע לא עבר על בל תוסיף ובל תגרע, דאם יכוין סתם בזה לקיים מ"ע דתפילין הגם דאין בזה משום ב"ת דהאי לחודיה קאי וכו' עכ"פ שמא באמת הדין כרש"י ותפילין אלו פסולים דהחליף פרשיותיה, וכמו שכתב הרא"ש והטור ונמצא דעובר בזה על בל תגרע, דהלא מבואר בסמ"ג ל"ת שס"ה דהעושה ג' טוטפות בתפילין עובר על בל תגרע, וה"נ דכוותיה דהלא אין לו רק שתי פרשיות שקבועין במקומן… ועוד דהלא כתב הרמב"ם בספר המצות שלו דלאו זה הוא בין אם מגרע מהכתוב בתורה ובין אם הוא מגרע מהמקובל בע"פ, וה"נ כיון דמקובל לנו בע"פ שסדר הנחתם הוא כך והוא משנה בודאי הוא מגרע בזה אם לא שנאמר כמש"כ העט"ז בשם המקובלים דאלו ואלו כשרים הם, אבל אנו רואין שהטוש"ע וכל הפוסקים לא קיבלו דבר זה להלכה וידוע דכל היכא שהפוסקים חולקים עם המקובלים הדין כהפוסקים, וכן הוכיח הגאון ר' ברוך פרענקיל בהגהותיו מן הגמרא, ועוד שירא שמים המניח תפילין דר"ת הוא רוצה לצאת ידי כל הדיעות ולא שעי"ז יפול בחשש ספקא דאוריתא, ע"כ הנכון לעשות כמו שכתבנו שיכוין בפירוש שאינו מניחן רק משום ספיקא".
וכתב הקול יעקב ס"ק ד' "לפי דברי האר"י זצ"ל שניהם קודש, וצריך להניח שניהם ביחד. מחזיק ברכה (אות א' ובקונטריס אחרון אות ב')" כלומר דס"ל כדברי המקובלים ואין בזה משום בל תוסיף ויש עוד סברא שדווקא במוסיף עוד פרשה ולא בלובש שני בתים ואין המקום להאריך כאן.
עכ"פ יוצא לנו שאם על ר"ת אין אנו מברכים כ"ש על שימושא רבה.
העולה
אין לברך על תפילין של ר"ת וכן על תפילין של שמושא רבה [לפי הרמ"ז, וכן פשט רוב המקובלים שסדרן הוא כמו רש"י רק שמסדרן מהצד השני] .
אומנם בתפילין של שימושא רבה לנוהגים כהרב מזידטוש יוכלים לברך {שהם כמו רש"י גם סדרן רק שמשנות בגודלן}.