שאלה
האם מותר לקנות משקפיים חדשים בימי בין המיצרים (הקודמות שבורים ומתבייש לצאת איתם) ויש לו קצת שמחה בזה?
תשובה
כיון שנצרך ואינו מותרות מותר ויכול ללבושם.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ב', וז"ל "מראש חודש עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה".
כתב המשנ"ב ס"ק יא "יש מן הפוסקים דסבירא ליה דהיינו שלא ישא במשא ומתן של שמחה כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה אבל סתם משא ומתן אין צריך למעט כלל ויש דסבירא ליה דכל משא ומתן צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי דבר האבד ושרי בכ"ע אם הוא מוצא אז בזול יותר] ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו".
וכתב בשער הציון ס"ק יא "והנה יש מקומות שנהגו שלא לישא וליתן כלל בעת הזאת בשום משא ומתן, וזו היא חומרא שלא מן הדין כלל, בין לדעה ראשונה בין לשניה, ואפשר שעשו כן משום סייג וגדר, ולפיכך הרוצה לעסוק שם במשא ומתן צריך התרה, אבל במקום שנהגו למעט בכל משא ומתן, לזה לא מהני התרה, כיון דיש פוסקים דסבירא להו הכי כבר קיבלו אבותיהם כדעת ההיא [מגן אברהם ושאר אחרונים]" כלומר דבדבר שיש מחלוקת הפוסקים כגון במשא ומתן שאינו של שמחה שיש הסוברים שיש למעט בימים אלו ויש החולקים דדוקא בשל שמחה יש למעט אם יש מקום או אדם שאבותיו נהגו למעט בכל מסחר הוא חייב לנהוג כן ולא יועיל לו התרה, אבל בדבר שאין מן הפוסקים דס"ל ונהגו כן משום סייג כלומר שלא לעשות שום מלאכה בכזה דבר יועיל התרה.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי חגים פכ"ה סעי' ל"ב "קנייה ומכירה – משנכנס אב, ממעטין במשא ומתן, יש מחמירין בכל משא ומתן ויש שאוסרים לקנות רק בגדים של שמחה. כגון לצורך חתן וכלה וכד' – וכן נוהגים. סתם משא ומתן שאינו מוכרח – ראוי שלא יעשנו. וכשיש חשש להפסד כספי אם ידחו את הקנייה עד אחרי תשעה באב – מותר לקנות גם לצורך חתן וכלה בימים אלו", כלומר דמעיקר הדין רק במשא ומתן של שמחה החמירו אבל יש לחוש לשיטות שכל משא ומתן נאסר ולכן במה שלא נצרך יש למעט.
ב
וכתב המשנ"ב ס"ק מה "מר"ח ואילך – ומיירי שקנה בגד מתוקן כמו שהוא ובירך שהחיינו בשעת קניה קודם י"ז בתמוז וע"כ אין איסור קודם ר"ח דמי שקנה בגד שאינו מתוקן ונתן לאומן לתפור הלא מברך בשעת לבישה ואסור ללבוש מי"ז בתמוז משום שהחיינו. ולדעת המקילין דבשבתות שבין המצרים מותר לברך שהחיינו א"כ מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים אבל מר"ח ואילך אסור אפילו בשבת ובגדים שאינם חשובים כ"כ שא"צ לברך עליו שהחיינו כגון מנעלים חדשים ואנפלאות וכיו"ב בודאי מותר לקנותו וללבשו מי"ז בתמוז עד ר"ח ועיין עוד מה שכתבנו בסעיף י"ז בשם הגר"א".
וכתב הכה"ח בס"ק פ"ח "הגם דבלאו הכי אין אומרין שהחיינו על המלבוש מי"ז בתמוז ואילך כמ"ש לקמן סעיף י"ז ואם כן למה אצטריך למימר כלים חדשים וכו', יש לומר דהתם טוב ליזהר קאמר והכא אסור קאמר ר"ל מדינא, ועוד יש לומר דהכא אתא לאשמעינן דאפילו דבר שאינו חשוב לברך עליו שהחיינו כגון חלוק ומכנסיים וכדומה כמ"ש לעיל סימן רכ"ג סעיף ו' אפילו הכי מצד אבילות דתשעה באב אסור ללבוש. ועוד עיין מגן אברהם ס"ק כ"א ואליה רבה אות י"ז מה שכתבו עוד תירוצים לזה יעו"ש. ומיהו מה שכתב עוד שם האליה רבה דמיירי שקנה בגד מתוקן קודם י"ז בתמוז דמברך בשעת הקנייה ולפי זה אסור לקנות בגד מתוקן בין המצרים יעו"ש, עיין לעיל סימן רכ"ג אות ל' שכתבנו דהמנהג לברך דוקא בשעת לבישה יעו"ש. ולפי זה אפשר לומר דמותר לקנות בגד מתוקן גם כן אחר י"ז בתמוז כיון דאין המנהג לברך שהחיינו בשעת קנייה".
וכתב מרן הרב שם בסעי' ל"ד "כל בגד שיש לברך עליו "שהחיינו" אסור לקנותו מר"ח גם אם מתכוין ללובשו לאחר תשעה באב, אומנם גופיה גרבים וכדו' שאין מברכים עליהם "שהחיינו" טוב לקנותם לפני ר"ח. ואם מוכרח – יכול מן הדין לקנותם גם אחר ר"ח ולא יחדשם".
העולה
כיון שנצרך ואינו מותרות מותר ויכול ללבושם.