שאלה
האם מותר לעשות נישואין בית הכנסת רפורמי במיאמי, כאשר הרב הוא אורטודוקסי ?
תשובה
אם הינך חייב מותר להיכנס לשם ולערוך חופה אבל אם אינך חייב עדיף שלא להיכנס לשם.
ומכל מקום גם אם צריך להיכנס מותר, ובתנאי שלא תתפללו בבית הכנסת שם.
מקורות
כתב הרמב"ם הלכות תשובה פרק ג ה"ח "שלשה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי עצמו הרי זה כופר בתורה, וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש מגידיה כגון צדוק ובייתוס, והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אף על פי שהיא היתה מעם ה' כגון ההגרים כל אחד משלשה אלו כופר בתורה". וע"כ כתב הרבי מחב"ד שערי הלכה ומנהג ח"ה סי' י"ט שאין להיכנס לבית הכנסת רפורמי שדינו כבית ע"ז .וכן כתב בתשובות והנהגות
ולגבי בית עבודה זרה כתוב בגמ' בעבודה זרה דף יב ע"א "ת"ר: עיר שיש בה עבודת כוכבים – אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת, דברי רבי מאיר; וחכ"א: כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום – אסור, אין הדרך מיוחדת לאותו מקום – מותר". וכתב השו"ע ביו"ד סי' ק"נ סעי' א' "מצוה להתרחק מדרך עבודת כוכבים ד' אמות".
ב
אמנם בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן ל "הנה בדבר אחד שלא מצא מקום הראוי למשתה וסעודת חתונה של בנו אלא באולם שנבנה לזה בבית הכנסת של קאנסערוואטיוון והחופה תהיה בביהכ"נ גופה והכל יהיה שם שלא בזמן שנכנסין לתפלה והמסדר קידושין רוצים בכתר"ה והראביי שלהם לא יהיה כלל שם אם רשאי לילך לשם לסדר הקידושין וכן כל הקרואים משומרי תורה אם רשאין לילך לשם על שמחת הנישואין איך הוא מדינא ואיך הוא לאדם חשוב אשר כתר"ה רוצה לידע דעתי העניה בזה. וכו'
כיון שהוא בזמן שאין הולכין לשם להתפלל, וגם ידוע שיש שם אולם לעשות משתאות וסעודות לחתונות ליכא חשדא ואין לאסור, דהוא כהא דתנן בע"ז דף י"א שבזמן שיכול להלך בהדרך למקום אחר מותר אף שהוא דרך לעיר שמתקבצין שם ליום איד שלהן לע"ז, ואיתא ברמ"א יו"ד סימן קמ"ט סעיף ב' דבזמן שאין העכו"ם מתקבצין שם לתרפותן מותר ליכנס שם אף אם אין דרך עובר למקום אחר, שלכן בהאולם ששייך לאסור רק מטעם ההלוך בהדרך ודאי לא שייך לאסור דהא הדרך הוא גם להאולם, אבל אף ליכנס להחופה שתהיה בביהכ"נ נמי אין לאסור לשיטה זו דברמ"א כיון שאינו בזמן שמתקבצין שם לתפלה. ולכן אף שכתב שם הרמ"א שי"א דבכל ענין אסור אם אין דרך עובר בו למק"א, מסתבר שרק בע"ז יש לחוש לשיטת הי"א משום חומר דע"ז אבל הכא יש לסמוך על שיטה ראשונה דאולי לא פליג כלל באיסורים אחרים, וגם נראה שמה שפליג הי"א הוא רק בחצר של הע"ז כדאיתא בטור בשם הרשב"א שהוא בעל שיטה זו שאין הולכין שם לשום ענין אחר ורק לדבר שלא מצוי ולא ידוע לאחרים כהא דלדבר עם אחד שם, אבל אם היה דבר היתר קבוע שם בהחצר גם הרשב"א מודה שמותר דמ"ש מדרך עובר באותו החצר למק"א שמתיר, והכא הרי החופה הוא דבר היתר ואינו בזמן התפלה והוא דבר ידוע שעושין שם חופות אין לאסור כה"ג גם להרשב"א אף בחצר של ע"ז וכ"ש בזה שהוא איסור אחר.
ולכן לדינא אין לאסור מלילך למשתה וסעודת החתונה שתהיה בהאולם, וכן אין לאסור אף ליכנס להחופה שתהיה בביהכ"נ שלהם. ואף שבביהכ"נ כשר הא יש שאוסרין מלעשות שם חופה משום קדושת ביהכ"נ, אבל בביהכ"נ זה שלא מתנהגין בו כדיני התורה אין בו שום קדושה ויש לעשות שם חופה לכו"ע.
מ"מ מן הראוי להתרחק מביהכ"נ שלהם ביותר ובפרט לאדם חשוב שלמדין ממנו ויש לחוש שיטעו אחדים לומר דגם האדם חשוב מקרב אותם ואת ביהכ"נ שלהם. אבל מכיון שאינו דבר איסור אלא זהירות להרחקה יתירא ולחשש טעות רחוק אם יש צורך גדול לפי דעתו יכול גם האדם חשוב להקל. ולכן אם כתר"ה סובר שיש בזה צורך והוא רק מקרה בעלמא, הרי הוא על אתר ויודע שלא יבא מזה לטעות ודאי יכול לעשות כמו שסובר ואין לפקפק על הוראתו ".
העולה
אם הינך חייב מותר להיכנס לשם ולערוך חופה אבל אם אינך חייב עדיף שלא להיכנס לשם.
ומכל מקום גם אם צריך להיכנס מותר, ובתנאי שלא תתפללו בבית הכנסת שם.